## Steinsaltz on Nazir Daf 2a

###### Steinsaltz on Nazir 2a:1
[Steinsaltz on Nazir 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:1)

א משנה **כל כינויי נזירות** כאשר אדם מקבל על עצמו נזירות לא באמירת המלה "נזיר" אלא באחד הכינויים המנויים בדברי חכמים — הרי זה **כ**קבלת **נזירות** בלשון "נזיר", וחל נדר הנזירות עליו. וכן חלה עליו נזירות אם משתמש לקבלת נזירות ב"ידות" נזירות, שאומר דיבור סתום או בלתי מושלם, ומתוך ההקשר מבינים שכוונתו לנזירות.


###### Steinsaltz on Nazir 2a:2
[Steinsaltz on Nazir 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:2)

ולכן, **האומר "אהא"** ולא פירש מה — **הרי זה נזיר, או** שאומר **"אהא נאה"** — הריהו **נזיר,** וכאשר יבוארו הדברים לדיוקם בגמרא. וכינויי נזירות: האומר **"**הריני **נזיק",** או **"**הריני **נזיח",** או **"**הריני **פזיח" —** **הרי זה נזיר.** אם אומר **"הריני כזה"** או **"הריני מסלסל",** או **"הריני מכלכל",** או **"הרי עלי לשלח פרע",** בכל אלה — **הרי זה נזיר.**


###### Steinsaltz on Nazir 2a:3
[Steinsaltz on Nazir 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:3)

האומר **"הרי עלי ציפורים"** — **ר' מאיר אומר:** הריהו **נזיר,** שכוונתו לנדר נזירות, אף כי השתמש בלשון עקיפה כדי לומר זאת. **וחכמים אומרים: אינו נזיר.**


###### Steinsaltz on Nazir 2a:4
[Steinsaltz on Nazir 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:4)

ב גמרא תחילה מבררים מה מקומה של המסכת בסדר נשים שבששה סדרי משנה. **מכדי** [הלא] ה**תנא** **בסדר נשים קאי** [עומד, נמצא], ואם כן **מאי** **טעמא תני** [מה טעם שנה] את מסכת **נזיר** כאן, בסדר נשים? שהרי, לכאורה, אין עניינה כלל לסדר זה!


###### Steinsaltz on Nazir 2a:5
[Steinsaltz on Nazir 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:5)

ומשיבים: ה**תנא אקרא קאי** [על הכתוב עומד, נמצא], שהוא מתייחס למה שנאמר בענין גירושי אשה: **"והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר"** (דברים כד, א). **והכי קאמר** [וכך אמר], כלומר, זו כוונת הדברים: **מי גרם לה לעבירה** של האשה ("ערות דבר") — **יין, וקאמר** [ואמר] החכם: **כל הרואה סוטה בקלקולה** (בחטאה ובעונשה) **יזיר עצמו מן היין,** ומשום כך קבע התנא את מסכת נזיר סמוך למסכת סוטה, שהן קשורות למסכת גירושין, וכל אלה שייכות לסדר נשים.


###### Steinsaltz on Nazir 2a:6
[Steinsaltz on Nazir 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:6)

ג לאחר מכן מבררים את סדר הדברים במשנה, שאינו ברור כל כך, שהרי התנא **פתח בכינויין** שאמר שכל כינויי נזירות כנזירות, **ומפרש** כדוגמא ללשונות אלה מייד לאחר מכן לא כינויי נזירות, אלא **ידות,** כלומר, ביטויים מקוצרים שאין בהם הזכרת שם נזירות מפורשת, אך אפשר ללמוד מהם ענין זה (כמו ידית של כלי שאינה הכלי עצמו אבל על ידה מחזיקים בכלי).


###### Steinsaltz on Nazir 2a:7
[Steinsaltz on Nazir 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:7)

**אמר רבא ואיתימא כדי** [ויש אומרים שמועה זו סתם] בלי ציון שמו של חכם מסויים: **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה בלשונה וכך היא שנויה], כך יש להבין אותה: **כל כינויי נזירות כנזירות, ו**כן כל **ידות נזירות כנזירות, ואלו הן ידות: האומר "אהא" —** **הרי זה נזיר.**


###### Steinsaltz on Nazir 2a:8
[Steinsaltz on Nazir 2a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:8)

ושואלים: גם אם נאמר שיש לשנות במשנה ענין ידות, מכל מקום **ולפרוש כינויי ברישא** [ויפרש התנא דינם של כינויים בתחילה] ואחר כך יפרש את דין הידות, שהרי זהו סדר הדברים בראשית המשנה! ומשיבים: ה**תנא מההוא דסליק** [מאותו דבר שבו הוא סיים] — **ההוא** [אותו] הוא **מפרש ברישא** [בתחילה] כשהוא מפרט את הדברים. **כדתנן** [כפי ששנינו] במשנה במסכת שבת, שפותחת: **"במה מדליקין** נר שבת **ובמה אין מדליקין",** **ומפרש** את הפרטים של **"אין מדליקין" ברישא** [בתחילה].


###### Steinsaltz on Nazir 2a:9
[Steinsaltz on Nazir 2a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:9)

וכן מתחיל התנא משנה אחרת במסכת שבת: **"במה טומנין** את האוכל בשבת **ובמה אין טומנין",** **ומפרש "אין טומנין" ברישא** [בתחילה].


###### Steinsaltz on Nazir 2a:10
[Steinsaltz on Nazir 2a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:10)

וכן במשנה **"במה אשה יוצאה** בשבת לרשות הרבים **ובמה אינה יוצאה"** **ומפרש "לא תצא אשה"** ומפרט את כל הדברים האסורים **ברישא** [בתחילה]. ומקשים: האם דבר זה הוא כלל קבוע?


###### Steinsaltz on Nazir 2a:11
[Steinsaltz on Nazir 2a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:11)

**והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **"במה בהמה יוצאה** לרשות הרבים בשבת **ובמה אינה יוצאה"** **ומפרש "יוצא גמל" ברישא** [בתחילה].


###### Steinsaltz on Nazir 2a:12
[Steinsaltz on Nazir 2a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:12)

וכן שנה במשנה בבבא בתרא: **"יש נוחלין** (יורשים) **ומנחילין** (מורישים), **נוחלין ולא מנחילין, מנחילין ולא נוחלין, לא נוחלין ולא מנחילין",** ואחר כך מפרט אותם, **ומפרש "אלו נוחלין ומנחילין" ברישא** [בתחילה]. ואם כן אין זה סדר קבוע במשנה שמפרט התנא קודם את הכלל האחרון!


###### Steinsaltz on Nazir 2a:13
[Steinsaltz on Nazir 2a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:13)

**אלא, לעולם** יש לפרש כי **תני הכי ותני הכי** [שנה כך ושנה כך], שפעמים מתחיל לפרט את הכלל הראשון, ופעמים את הכלל האחרון.


###### Steinsaltz on Nazir 2a:14
[Steinsaltz on Nazir 2a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/2a:14)

**אלא** שיש טעם לשינויים אלה בסדר, **התם** [שם] במשניות "במה מדליקין", "במה טומנין" ו"במה אשה יוצאה", **דאיסורא דנפשיה** [שאיסור שחל על האדם עצמו] **הוא —** **מפרש איסורא דנפשיה ברישא** [את האיסור שחל על עצמו בתחילה] מפני חומרתו, ואילו **גבי** [אצל] **בהמה** ("במה בהמה יוצאה") **דאיסורא איידי** [שהאיסור על ידי] **בהמה הוא דאתי** [שבא] ואינו חל על האדם עצמו — **מפרש** את **היתירא ברישא** [ההיתר בתחילה].