## Steinsaltz on Nazir Daf 32a

###### Steinsaltz on Nazir 32a:1
[Steinsaltz on Nazir 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:1)

**ואת אחד עשר,** שהיא גזירת הכתוב הנלמדת מריבוי המילים שגם אלה מתקדשים. ואין הקדש חל עליהם משום הטעות, אלא משום גזירת הכתוב.


###### Steinsaltz on Nazir 32a:2
[Steinsaltz on Nazir 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:2)

א גמרא שנינו במשנה כי מי שנדר נזירות ובא לפני חכם ואסרו מונה נזירותו משעה שנדר, ומחשיב בכלל זה ימים שלא נהג נזירות. ושואלים: **מני מתניתין** [כשיטת מי היא משנתנו]? הרי אינה **לא** כדעת **ר' יוסי ולא** כדעת **רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Nazir 32a:3
[Steinsaltz on Nazir 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:3)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מי שנדר ועבר על נזירותו** ושתה יין — **אין נזקקין לו** חכמים להתיר את נדרו אם בא להישאל, ולא להשלים את נזירותו בהקרבת קרבנות, **אלא אם כן מונה בהן** ימי **איסור כימים שנהג בהם היתר,** ואחרי שנוהג כהלכה ככל ימי הנזירות שביטל אז מותר להישאל לו, או מתירים לו להביא קרבנותיו. **ר' יוסי אומר: דיו שלשים יום.** שאם עבר על נזירותו שלושים יום או יותר רק אז נוהגים בו דבר זה (ר"ת). ומעתה, כשיטתו של מי היא משנתנו?


###### Steinsaltz on Nazir 32a:4
[Steinsaltz on Nazir 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:4)

**אי רבנן** [אם כדעת חכמים] **קשיא** [קשה] מענין של **נזירות מועטת,** שלשיטת חכמים אינו יכול למנות בשום מקרה משעת הנדר, אלא צריך להוסיף ימים כימים שעבר ונהג היתר, ואפילו היתה זו נזירות מועטת — מכל מקום צריך להוסיף ימים. **אי** [אם] לדעת **ר' יוסי,** אף שבנזירות מועטת שנהג היתר בפחות משלושים יום, אינו מצריך להוסיף ימים ומונה משעה שנדר, כמשנתנו, מכל מקום **קשיא** [קשה] מענין של **נזירות מרובה!** שאף לדעתו צריך להוסיף ימים!


###### Steinsaltz on Nazir 32a:5
[Steinsaltz on Nazir 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:5)

ומשיבים: **איבעית תימא** [אם תרצה אמור] שמשנתנו כדעת **ר' יוסי** היא, **ואיבעית תימא רבנן** [ואם תרצה אמור שכדעת חכמים] היא. ומפרטים: **איבעית תימא** [אם תרצה אמור] כשיטת **ר' יוסי: כאן בנזירות מרובה כאן בנזירות מועטת,** כלומר, יש להבין את משנתנו דווקא במקרה שעבר על נזירותו פחות משלושים יום.


###### Steinsaltz on Nazir 32a:6
[Steinsaltz on Nazir 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:6)

**ואיבעית תימא רבנן** [ואם תרצה אמור ששיטת חכמים היא משנתנו], וצריך לתקן קצת את לשון המשנה, **לא תימא** [תאמר] שהוא נוהג איסור **משעה שנזר, אלא אימא** [אמור] **כמשעה שנזר,** כלומר, עליו למנות נזירות ככל הזמן שעבר משעה שנזר. והם ממש דברי חכמים.


###### Steinsaltz on Nazir 32a:7
[Steinsaltz on Nazir 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:7)

ב שנינו במשנה **"נשאל לחכמים והתירוהו** והיתה לו בהמה תצא ותרעה בעדר **".** **אמר ר' ירמיה: מ**כלל דברי **בית שמאי,** שאף הם מסכימים להלכה זו, **נשמע** [נלמד] גם **ל**דברי **בית הלל. לאו אמרי** [האם אין אומרים] **בית שמאי** ש**הקדש בטעות הוי** [הריהו] **הקדש,** ומכל מקום **כיון דאיגלאי מילתא דלאו שפיר** [שהתברר הדבר שלא יפה] **נזר** והתבטל הנדר מעיקרו — **תצא** הבהמה לחולין **ותרעה בעדר.**


###### Steinsaltz on Nazir 32a:8
[Steinsaltz on Nazir 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:8)

אף **לבית הלל נמי** [גם כן], **אף על גב דאמרי** [אף על פי שהם אומרים] שמי שעושה **תמורה** שממיר בהמת קדשים בבהמה אחרת **בטעות, הויא** [הריהי] **תמורה —** **הני מילי היכא דאיתיה** [דברים אלה אמורים דווקא כאשר ישנו] **לעיקר הקדש** ולכן יכול לעשות תמורה. **אבל היכא דמיתעקר** [במקום שנעקר] **עיקר הקדש,** שנשאל לחכמים והתירו את נדר ההקדש הראשון, ואין עוד ממשות בקדושה שהתפיס בה — **איתעקר נמי** [נעקרת גם כן] ה**תמורה** והריהי חולין.


###### Steinsaltz on Nazir 32a:9
[Steinsaltz on Nazir 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:9)

ג **אמר מר** [החכם, בית שמאי] במשנה: וכי **אי** [אין] **אתם מודים שאילו קרא לתשיעי עשירי** שהוא מקודש. ובענין זה **איתמר** [נאמר] שדנו אמוראים: **מעשר** בהמה, **רב נחמן אמר:** דווקא **טעותו** היא שמקדשת אותו, **ולא כוונתו,** שאם ידע שתשיעי הוא, ובכוונה קרא לו "עשירי" כדי לקדשו — אין זה מועיל. **רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי** [אומרים]: **טעותו** מקדשת, **וכל שכן כוונתו,** אם נתכוון במפורש לקרוא לתשיעי (או לאחד עשר) "עשירי" הגם שידע שאינו עשירי.


###### Steinsaltz on Nazir 32a:10
[Steinsaltz on Nazir 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:10)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן: לדידך דאמרת** [לשיטתך שאתה אומר] כי **טעותו** היא המקדשת את התשיעי **ולא כוונתו,** מה **דקאמרי** [שאומרים] **בית שמאי לבית הלל** במשנתנו כדי להוכיח להם שהקדש בטעות הקדש הוא: וכי **אי** [אין] **אתם מודים שאילו קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי ששלשתן מקודשין, ואישתיקו** [ושתקו] **בית הלל** ולא סתרו את הקושיה הזו מתוך עצמה, אלא ענו באופן אחר.


###### Steinsaltz on Nazir 32a:11
[Steinsaltz on Nazir 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:11)

לשיטתך **לימרו להון** [שיאמרו להם] לבית שמאי תשובה לגוף הדבר: אין ללמוד ממעשר להקדש רגיל, שהרי **מה למעשר —** **שכן אינו קדוש בכוונה,** שאם נתכוון על כל התשיעי, העשירי והאחד עשר לקרותם עשירי, אין בכך כלום ואינם קדושים בקדושת מעשר, ולפיכך אין מכאן ראיה להקדש שעיקר קדושתו בכוונה היא.


###### Steinsaltz on Nazir 32a:12
[Steinsaltz on Nazir 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:12)

**אמר רב שימי בר אשי: היינו טעמא** [זהו הטעם] ש**לא אמרי להון** [אמרו להם] תשובה זו, שכן נראים הדברים היפך זה, שכן **קל וחומר הוא: מה מעשר שאינו קדוש בכוונה —** **קדוש ב**כל זאת על ידי **טעות, הקדש שקדוש בכוונה —** **לא כל שכן** שיתקדש בטעות?!


###### Steinsaltz on Nazir 32a:13
[Steinsaltz on Nazir 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:13)

ודוחים: **ולא היא** (ואין הדבר כן) שאין זה קל וחומר, שכן **הקדש בדעתא דמריה תלי** [בדעת בעליו הוא תלוי] ולכן אינו יכול להתקדש על ידי טעות. אבל המעשר איננו הקדש מתוך דעת הבעלים ורצונם, אלא על פי חשבון, שהעשירי למנין הבהמות הוא קודש.


###### Steinsaltz on Nazir 32a:14
[Steinsaltz on Nazir 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/32a:14)

ד משנה **מי שנדר בנזיר והלך להביא את בהמתו** שהפריש לצורך קרבן הנזירות **ומצאה** (גילה) **שנגנבה,** והוא מתחרט עכשיו על עצם הנזירות שקיבל על עצמו משום שאין לו עתה בהמה להקריב. **אם עד שלא** (לפני) **נגנבה בהמתו נזר —** **הרי זה נזיר,** ואין זה פתח להתיר את נדרו, שאין מתירים נדר בשל מאורע ששינה את מצב הדברים לאחר זמן.