## Steinsaltz on Nazir Daf 38b

###### Steinsaltz on Nazir 38b:1
[Steinsaltz on Nazir 38b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/38b:1)

א עוד שנינו במשנה: **ואינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים** שיעור **כזית וכו',** ולענין שתיה, חייב על שתיית שיעור רביעית. ולדעת ר' עקיבא אף השותה שיעורו בכזית. ומסבירים את טעמיהם: ה**תנא קמא** [הראשון] **לא מדמי להון** [מדמה אותם] **לכל** (את כל) **איסורי נזיר ל**איסור **שתיה** של יין, ולכן שיעור אכילה הוא, כרגיל — בכזית, ושיעור שתיה, כרגיל — ברביעית. **ור' עקיבא** סבור: **כיון דכתיב** [שנאמר] בהמשך, בסוף הפסוק **"וענבים לחים ויבשים לא יאכל"** (במדבר ו, ג) יש ללמוד מכך: **מה אכילה כזית —** **אף כל איסורין** של נזיר ב**כזית.**


###### Steinsaltz on Nazir 38b:2
[Steinsaltz on Nazir 38b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/38b:2)

ב ועוד שנינו במשנה: **[וחייב על היין בפני עצמו** ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן]. ובאותו ענין מביאים, מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **"וענבים לחים ויבשים לא יאכל"** (במדבר ו, ג) — **לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה: מה כאן** בנזיר **שהוא מין אחד** ("ענבים") **והן שני שמות** ("לחים ויבשים") **וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו —** **אף כל שהוא מין אחד והן שני שמות —** **חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.**


###### Steinsaltz on Nazir 38b:3
[Steinsaltz on Nazir 38b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/38b:3)

ומסבירים מה בא הדבר ללמדנו — **לאיתויי** [להביא, לרבות] **חמרא חדתא ועינבי** [יין חדש וענבים]. שאף שלכאורה הם מין אחד, שהרי היין עדיין לא תסס והוא רק מיץ הענבים, בכל אופן חייב עליו לעצמו, משום שיש לו שם אחר.


###### Steinsaltz on Nazir 38b:4
[Steinsaltz on Nazir 38b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/38b:4)

ג **אמר אביי:** אם **אכל** הנזיר **חרצן —** **לוקה שתים,** פעמיים שלושים ותשע מלקות: האחת משום האיסור המפורש בחרצן, והשנית, משום האיסור "מכל אשר ייעשה מגפן היין". וכיוצא בדבר אם **אכל זג —** **לוקה שתים. אכל חרצן וזג —** **לוקה שלש:** משום חרצן, משום זג, ומשום "מכל אשר יעשה מגפן היין". **רבא אמר: אינו לוקה** אם אכל חרצן או זג **אלא אחת,** ואינו לוקה על "כל אשר יעשה מגפן היין", משום **שאינו לוקה,** כלומר, שאין לוקים על איסור **לאו שבכללות,** שאם לאו אחד כולל דברים מרובים, כגון איסור זה של "וכל אשר יעשה מגפן היין" — אין לוקים עליו.


###### Steinsaltz on Nazir 38b:5
[Steinsaltz on Nazir 38b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/38b:5)

**מתיב** [מקשה] **רב פפא** על אביי ממה ששנינו, **ר' אליעזר אומר: נזיר שהיה שותה יין כל היום —** **אינו חייב** מלקות **אלא אחת. אמרו לו** שני עדים והתרו בו: **"אל תשתה" "אל תשתה" והוא שותה —** **חייב על כל אחת ואחת** מההתראות והשתיה שאחריה. **אכל ענבים לחים ויבשים, חרצנים וזגים, וסחט אשכול של ענבים ושתה —** **לוקה חמש.** ומכאן הקושיה על דברי אביי, **אי הכי** [שאם כך] כדברי אביי — **לילקי** [שילקה] **שש,** חמש אלו, ו**אחת** נוספת **על** שעבר על מה שנאמר **"מכל אשר יעשה** מגפן היין


###### Steinsaltz on Nazir 38b:6
[Steinsaltz on Nazir 38b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/38b:6)

**"**(במדבר ו, ד)! והשיב אביי: **תנא** [שנה] ר' אליעזר **ושייר** ולא מנה כל מספר חיובי המלקות, ובאמת לוקה שש. ושואלים: **מאי** [מה] **שייר** עוד שאתה אומר **דהאי שייר** [ששייר את זה]? שהרי אין לומר שמנה את הכל ושייר רק אחת. ומשיבים: **שייר** את הלאו הנוסף של **"לא יחל דברו"** (במדבר ל, ג) שאף עליו הוא לוקה, שהרי עבר על נדר שנדר להימנע מכל האסור לנזיר.


###### Steinsaltz on Nazir 38b:7
[Steinsaltz on Nazir 38b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/38b:7)

ודוחים: **אי** [אם] **משום האי** [זה] — **לאו שיורא** [לא שיור] **הוא** זה, שכן **כי קתני מידי דלא איתיה בדוכתא אחריתי** [כאשר שנה כאן ר' אליעזר את מספר חיובי המלקות הרי זה רק דברים שאינם מצויים במקום אחר] אלא איסורים המיוחדים לנזיר, אבל **"לא יחל דברו" איתיה** [ישנו] גם **בנדרים** בכלל, ולכן לא הזכירו. ונמצא שהיה מן הראוי להזכיר כאן איסור "כל אשר יעשה מגפן היין", וקשה לאביי.


###### Steinsaltz on Nazir 38b:8
[Steinsaltz on Nazir 38b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/38b:8)

ולענין זה מביאים מה ש**אמר ליה** [לו] **רבינא מפרזקיא לרב אשי: והא** [והרי] **שייר** גם את **בין הבינים.** שהיה יכול להוסיף עוד חיוב, שחייב לא רק על החרצן ועל הזג אלא גם על מה שבאמצע ("מחרצנים עד זג" — שהוא חלק הענב הנמצא בין זה וזה. ראה לעיל נזיר לד, ב)! **אלא אמר רב פפא: לא תניא מידי** [נשנה בברייתא דבר בענין] **חמש** מלקויות, אלא נאמר בה רק שלוקה על אלה, בלא פירוט כמה לוקה, ונמצא שאין להקשות מכאן על אביי. ושואלים: **והא** [והרי]