## Steinsaltz on Nazir Daf 3a

###### Steinsaltz on Nazir 3a:1
[Steinsaltz on Nazir 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:1)

ומשיבים: **אין** [כן], יש בנזירות צד נוי של מצוה, ש**אפילו ל**שיטת **ר' אלעזר הקפר** ש**אמר: נזיר חוטא** הוא, **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **גבי** [אצל] **נזיר טמא** שנטמא ומביא קרבן חטאת, כאמור: "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" (במדבר ו, יא), ולדעת ר' אלעזר הקפר הרי זה קרבן על עצם הנזירות, **דאיידי דבעי מיסתר** [שמתוך שצריך לסתור] את ימי נזירותו הראשונים, וצריך למנות מחדש ימי נזירותו, שכן **אמר רחמנא** [אמרה התורה] **"והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו"** (במדבר ו, יב), **התם** [שם] **הוא** שאומר ר' אלעזר כך, יש חשש **דלמא אתי למיעבר על נזירותיה** [שמא יבא לעבור על נזירותו] מפני ריבוי הזמן שהוא יותר מכפי ששיער תחילה, **אבל נזיר טהור לאו** [לא] **חוטא קרי ביה** [קוראים בו, לו].


###### Steinsaltz on Nazir 3a:2
[Steinsaltz on Nazir 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:2)

א עוד שנינו במשנה, האומר: **"הריני כזה"** — הריהו נזיר. ושואלים: **נהי נמי** [אם אמנם גם כן] ש**תפוס,** שהוא מחזיק אותה שעה **בשערו** כפי שהוסבר לעיל ב"אהא נאה", הרי **"הריני** נזיר **כזה"** — **לא אמר,** וכיצד יש בדבר זה קבלת נזירות? **אמר שמואל: כגון שהיה נזיר עובר לפניו** בשעה שאמר כן. והתכוון איפוא לומר: הריני כמו אדם זה, נזיר כמוהו, ולכן יש בכך משמעות נזירות.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:3
[Steinsaltz on Nazir 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:3)

ב שנינו במשנה: האומר **"הריני מסלסל"** — הרי זה נזיר. ושואלים: **ממאי דהדין** [מניין ש"מסלסל" זה] **סלסול שערא** [שיער] הוא? ומשיבים: **כדאמרה ליה ההיא אמתא דבי רבי לההוא גברא** [כמו שאמרה לו אותה שפחה של בית רבי יהודה הנשיא לאדם אחד] שהיה מתעסק בגידול שערותיו: **עד מתי אתה מסלסל בשערך?** משמע שסלסול הוא גידול שיער.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:4
[Steinsaltz on Nazir 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:4)

ושואלים: **אימא** [אמור] שהכוונה היא לעסק ה**תורה, דכתיב** [שכן נאמר] בה **"סלסלה ותרוממך"** (משלי ד, ח), ושמא התכוון לנדור שיהא מסלסל ומתעסק בדברי תורה? **אמר שמואל: הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר **שתפוס בשערו** באותה שעה שאמר כן.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:5
[Steinsaltz on Nazir 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:5)

ג שנינו במשנה שהאומר **"הריני מכלכל"** — הרי זה נזיר. ושואלים: **ממאי דהדין** [מניין ש" מכלכל" זה] **כילכול שערו הוא?** ומשיבים: **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: מהו שיעור הפחות ביותר של **סיד** שחייב עליו אם מוציאו בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים? **ר' יהודה אומר: כדי לסוד כילכול. ואמר רב:** מה פירושו של כילכול זה — **בת צידעא,** שיער הראש שמתחת לצדעיים.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:6
[Steinsaltz on Nazir 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:6)

ומקשים: **אימא** [אמור] שהיתה כוונתו לנדור **מיזן עניי** [לזון עניים], **כדכתיב** [כפי שנאמר]: **"ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו"** (בראשית מז, יב)? **אמר שמואל: הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר **שתפוס בשערו** ומובן מכאן שהתכוון לכילכול שיער.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:7
[Steinsaltz on Nazir 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:7)

ד עוד שנינו במשנה, שהאומר **"הרי עלי לשלח פרע" —** **הרי זה נזיר.** ושואלים: **ממאי דהדין** [ממה יודעים שזה] **שילוח ריבויא הוא** [לשון ריבוי וגידול] **הוא?** ומשיבים, **דכתיב** [שנאמר]: **"שלחיך פרדס רמונים"** (שיר השירים ד, יג). כלומר, מחלפות שערותיך הן כפרדס רמונים.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:8
[Steinsaltz on Nazir 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:8)

ושואלים: **אימא מידי דעבורי** [אמור שהכוונה היא דבר של העברה והסרה], **כדכתיב** [כמו שנאמר] **"ושלח מים על פני חוצות"** (איוב ה, י), שמפרשים אותו במשמעות של העברת המים ממקום למקום, ושמא שילוח פרע זה שאמר משמעו שנודר שיעביר = יסיר את שערו!


###### Steinsaltz on Nazir 3a:9
[Steinsaltz on Nazir 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:9)

ומשיבים: ה**תנא** שלנו מן הגזירה שווה של המלים **"פרע" "פרע" יליף** [הוא לומד] ששילוח מובנו גידול שיער, שכן **כתיב הכא** [נאמר כאן] בנזיר: **"קדש יהיה גדל פרע"** (במדבר ו, ה), **וכתיב התם גבי** [וכתוב שם אצל] **כהן הדיוט** העובד בבית המקדש — **"ופרע לא ישלחו"** (יחזקאל מד, כ), משמע ששילוח פרע משמעו גידול שיער.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:10
[Steinsaltz on Nazir 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:10)

ומוסיפים עוד תשובה: **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **האי** [כתוב זה] **"שולח מים" נמי** [גם כן] לשון **ריבוי הוא, כדמתרגם** [כפי שמתרגם] **רב יוסף** פסוק זה בארמית: **דכד משקין ליה מיא לפירא ורבי** [שכאשר משקים אותו מים לפרי וגדל], ומשמעות הכתוב היא — שמגדל ("שולח") דברים על ידי המים.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:11
[Steinsaltz on Nazir 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:11)

ה שנינו במשנה: האומר **"הרי עלי ציפרין"** — **ר' מאיר אומר:** הריהו נעשה **נזיר** בכך. ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' מאיר? אמר ריש לקיש: ציפרין סמוכין לשיער קיבל עליו, דכתיב** [שנאמר] **"עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין"** (דניאל ד, ל) [עד ששערו כנשרים גדל וציפורניו כציפורים], שכיון שבפסוק זה יש סמיכות בין ציפורים וגידול שיער, הרי אף כאשר אמר "הרי עלי ציפרין" — לגידול שיער התכוון.


###### Steinsaltz on Nazir 3a:12
[Steinsaltz on Nazir 3a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/3a:12)

ומסבירים את המחלוקת שבמשנתנו, **ר' מאיר סבר** [סבור]: **מתפיס איניש** [אדם] את דבריו **במידי דסמיך ליה** [בדבר שסמוך לו], שאף שציפורים נזכרו לגבי גידול ציפורניים, מכל מקום כיון שבפסוק זה נזכר גם גידול שיער, היתה כוונתו לנדר המתייחס לחלקו האחר של הפסוק.