## Steinsaltz on Nazir Daf 43a

###### Steinsaltz on Nazir 43a:1
[Steinsaltz on Nazir 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:1)

**בבית נמי** [גם כן] אינו מובן מדוע יהא חייב שתים, שהרי **כיון דאעיל ידיה** [שהכניס את ידו] — **איסתאב** [נטמא], שדרך אדם בכניסתו לבית שידו נכנסת קודם לגופו, ואוהל המת נחשב כמלא טומאה ונטמא בכך, ואם כן **כי עייל כולי** [כאשר נכנס כולו], **האי** [זה] **טמא הוא** כבר!


###### Steinsaltz on Nazir 43a:2
[Steinsaltz on Nazir 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:2)

**אלא אמר ר' אלעזר,** אם **צירף** (הכניס) **ידו** קודם בפנים הבית **משום טומאה —** **איכא** [יש], **משום ביאה —** **ליכא** [אין], **ו**אולם אם **צירף גופו** וידיו, ונכנס כולו בבת אחת — **טומאה וביאה בהדי הדדי קאתו** [זו עם זו, ביחד, הן באות] ובאופן זה מדובר שמתחייב שתיים. ומקשים: **הא** [הרי] **אי אפשר** ש**לא עייל** [נכנס] **חוטמו ברישא** [בתחילה] **ונחית ליה** [וירדה עליו] **טומאה** מיד עם כניסתו, וקודם שנכנס כל גופו כבר טמא הוא!


###### Steinsaltz on Nazir 43a:3
[Steinsaltz on Nazir 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:3)

**אלא אמר רבא: הכניס ידו, משום טומאה —** **איכא** [יש], **משום ביאה —** **ליכא** [אין], שאין לומר שנחשב הדבר שהוא בבית. אבל **הכניס גופו** והשתדל שלא יכנס ראשו תחלה אלא היה זקוף ונכנס בבת אחת — **טומאה וביאה בהדי הדדי קא אתיין** [זו עם זו, ביחד, הן באות]. ומקשים: **והא** [והרי] **אי אפשר** ש**לא עייל אצבעתא דכרעיה ברישא ונחת להו** [הכניס את אצבעות רגליו בתחילה וירדה עליהן] **טומאה** וממילא נטמא כולו עוד לפני שנכנס כל גופו!


###### Steinsaltz on Nazir 43a:4
[Steinsaltz on Nazir 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:4)

**אלא אמר רב פפא: כגון שנכנס** (שהכניסוהו) לבית **בשידה** (ארון) **תיבה** א**ו מגדל** (מבנה גדול של עץ), שאם היו גדולים מארבעים סאה אינם מקבלים טומאה וחוצצים בפני הטומאה, **ובא חבירו ופרע** (ופתח) **עליו את המעזיבה** (הגג) של המבנים הללו, שבמקרה זה **טומאה וביאה בהדי הדדי קאתיין** [ביחד הן באות]. **מר בר רב אשי אמר: כגון דעייל** [שנכנס] לבית **כשהוא,** המת שהיה שם, **גוסס, ונפק נשמתיה אדיתיב** [ויצאה נשמתו כשהוא, זה שנכנס, יושב שם] ש**טומאה וביאה בהדי הדדי קאתיין** [זו עם זו, ביחד, הן באות].


###### Steinsaltz on Nazir 43a:5
[Steinsaltz on Nazir 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:5)

א ובענין זה של איסור טומאה במי שהיה גוסס ומת **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר באיסור טומאה לכהנים **"**לא ייטמא בעל בעמיו **להחלו"** (ויקרא כא, ד), ודרשו מכאן כי אין איסור זה חל **עד שעה שימות,** שלפני כן אינו נטמא ומחלל את כהונתו. **רבי אומר:** נאמר בנזיר "לא יטמא להם במותם" (במדבר ו, ז), ויש לדייק כי רק **"במותם יטמא",** ואינו נטמא **עד שימות** המת.


###### Steinsaltz on Nazir 43a:6
[Steinsaltz on Nazir 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:6)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם], שהם דורשים לכאורה אותו דבר מפסוקים אחרים? **אמר ר' יוחנן: משמעות דורשין איכא בינייהו** [יש ביניהם]. כלומר, שניהם מסכימים להלכה, אלא שכל אחד דורש מפסוק אחר, ומשתמש בפסוק השני לענין אחר. **ריש לקיש אמר:** לענין **גוסס איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה]; **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שלומד את הדין **מ"להחלו" —** **אפילו גוסס** בכלל איסור טומאה, **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שלומד את הדין מ**"במותם" —** **עד שימות —** **אין** [כן], אבל **גוסס —** **לא,** אינו מטמא.


###### Steinsaltz on Nazir 43a:7
[Steinsaltz on Nazir 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:7)

ושואלים לשיטת ריש לקיש: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **מ"להחלו", הכתיב** [הרי נאמר] **"במותם"!** ומה דורש הוא בדיוק הכתוב הזה? ומשיבים: **מיבעי ליה** [נצרך לו] הכתוב **ל**כמו שדרש **רבי. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **רבי אומר:** הכתוב מדגיש "במותם" לומר: **במותם אינו מטמא, אבל מטמא** הוא **בנגעתם** (בנגע הצרעת שלהם) **ובזיבתם,** שלא הוזהר הנזיר אלא על טומאת המת בלבד.


###### Steinsaltz on Nazir 43a:8
[Steinsaltz on Nazir 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:8)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] ולומד מן הכתוב **"במותם"** לענין זמן האיסור, **הא מיבעי ליה להאי סברא** [הרי צריך הוא את זה הכתוב לסברה זו]! ומשיבים: **אם כן לימא קרא** [שיאמר הכתוב] **"במות", מאי** [מהי] ההדגשה **"במותם" —** **שמעת מינה תרתי** [לומד אתה מכאן שני דברים], הן להוציא גוסס, והן להוציא כל טומאה מחוץ לטומאת המת.


###### Steinsaltz on Nazir 43a:9
[Steinsaltz on Nazir 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:9)

ושואלים מצד אחר: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] שהמקור הוא ממה שנאמר **"במותם", הכתיב** [הרי נאמר] **"להחלו"** ומה עושה הוא בכתוב זה? ומשיבים: **"להחלו" להכי הוא דאתא** [לדבר זה הוא שבא], ללמד שהאיסור להיטמא הוא דווקא **במי שאינו מחולל, יצא זה** שכבר נטמא **שמחולל** הוא **ועומד,** שאין עליו דין איסור טומאת המת.


###### Steinsaltz on Nazir 43a:10
[Steinsaltz on Nazir 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:10)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] ולומד את הדבר **מ"להחלו", הא מיבעי ליה להאי סברא** [הרי צריך אותו כתוב לסברה זו]! ומשיבים: **אם כן לימא קרא** [שיאמר הכתוב] **"להחל", מאי "להחלו" —** **שמעת מינה תרתי** [לומד אתה מכאן שני דברים], הן שאסור להיטמא לגוסס, והן שאין איסור למי שכבר טמא לחזור ולהיטמא.


###### Steinsaltz on Nazir 43a:11
[Steinsaltz on Nazir 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/43a:11)

**מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו: **אדם אינו מטמא אלא עד שתצא נפשו. ואפילו** הוא **מגוייד** (חתוך חתכים קשים) **ואפילו** הוא **גוסס. ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **מ"להחלו" הא קתני** [הרי שנינו] ש**אינו מטמא!** ומשיבים: **לענין טמויי** [לטמא], באמת אינו מיטמא **עד דנפקא נפשיה** [שיוצאת נפשו של המת], **לענין אתחולי** [חילול] קדושת כהונתו, **הא איתחיל** [הרי כבר התחלל] בזמן שטיפל בגוסס.