## Steinsaltz on Nazir Daf 50a

###### Steinsaltz on Nazir 50a:1
[Steinsaltz on Nazir 50a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:1)

**אמר ר' יוסי:** מעתה **יאמרו מאיר שכב** (מת), **יהודה כעס, יוסי שתק** ולא הגיב — אם כן **תורה מה תהא עליה? אמר ר' יוסי: לא נצרכה** להיאמר שמגלח "על המת" **אלא למת שאין עליו כזית בשר** שלמרות כן מגלח. ומקשים: **ועדיין יאמר: על אבר ממנו** מן המת **מגלח** כפי ששנינו במשנה, ואף אם אין בו כזית, **על כולו לא כל שכן** שמגלח אף אם אין בו כזית בשר?!


###### Steinsaltz on Nazir 50a:2
[Steinsaltz on Nazir 50a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:2)

**אלא** יש לפרש זאת **כדאמר** [כפי שאמר] **ר' יוחנן** לענין אחר: **לא נצרכה אלא לנפל ש**עדיין **לא נתקשרו אבריו בגידין,** כלומר, שהוא עדיין רק בשר בלבד ואין בו גידים ועצמות. **הכא נמי** [כאן גם כן] כשאמרה משנה שעל המת מגלח, נאמר כי מדובר **בנפל** שעדיין **לא נתקשרו אבריו בגידין,** שאף על פי שאין אבר ממנו מטמא, לפי שאין בו גידים ועצמות, מכל מקום הוא עצמו מטמא.


###### Steinsaltz on Nazir 50a:3
[Steinsaltz on Nazir 50a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:3)

**רבא אמר** הסבר אחר: **לא נצרכה אלא לרוב בניינו ו**כן **לרוב מניינו** של מת קטן מאד, אף **שאין בהן** בכולם **רובע עצמות.** שכיון שהוא רוב בנין או רוב מנין של מת, דינו כמת שלם, ואי אפשר היה ללמוד זאת משיעור טומאה של חלק ממנו.


###### Steinsaltz on Nazir 50a:4
[Steinsaltz on Nazir 50a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:4)

א שנינו **"על כזית מת ועל כזית נצל".** מסבירים: **ואיזהו נצל —** **בשר המת ש**נימוח ואחר כך **קרש, ומוהל** ליחה שיוצאת מן המת **שהרתיח,** שהתחיל לתסוס, והתקשה אחר כך.


###### Steinsaltz on Nazir 50a:5
[Steinsaltz on Nazir 50a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:5)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אילימא דלא ידעינן דדידיה** [אם תאמר במקרה שאין אנו יודעים ששלו] **הוא,** כלומר, שאין אנחנו בטוחים שדבר זה יצא מן המת, **כי** [כאשר] הוא **קרש מאי הוי** [מה יש] מה נוסף על ידי כך? **אלא** תאמר **דידעינן דדידיה** [שאנו יודעים ששלו] **הוא** מן המת יצא, אם כן **אף על גב** [אף על פי] ש**לא קרש** בכל זאת יהא טמא!


###### Steinsaltz on Nazir 50a:6
[Steinsaltz on Nazir 50a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:6)

**אמר ר' ירמיה,** כך צריך להסביר: מדובר **בסתם** שאנו יודעים שמן המת הוא, אלא שאין אנו יודעים אם היה זה חלק שמטמא. ולכן בודקים את הדבר, **אי** [אם] בסוף הדבר הזה **קרש** [מתקרש], יש להניח ש**מוהל הוא,** ליחה מן המת המטמאת, ואם **לא קרש** יש לומר **דלמא** [שמא] **כיחו וניעו הוא,** כלומר, רוק וליחה שיצאו ממנו, ובאלו אין טומאת מת.


###### Steinsaltz on Nazir 50a:7
[Steinsaltz on Nazir 50a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:7)

אגב האיזכור של טומאת נצל **בעא מיניה** [שאל אותו] **אביי מרבה:** האם **יש נצל לבהמה או אין נצל לבהמה?** כלומר, האם בדין טומאת נבלת בהמה יש גם כן דין נצל שמטמא כנבילה עצמה, או לא. וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים] **גמירי** [למודים אנו במסורת] דין **נצל דאתי** [שבא] **מאדם, אבל** זה **דאתי** [שבא] **מבהמה —** **לא,** אינו נחשב כנצל ואין בו טומאת נבילה. **או דלמא** [שמא] **לא שנא** [שונה], שדין הנצל בכלל הוא כדין הבשר עצמו?


###### Steinsaltz on Nazir 50a:8
[Steinsaltz on Nazir 50a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:8)

ומעירים: **הניחא** [זה נוח], כלומר, אין זו כלל בעיה **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **טומאה חמורה** של נבילה, שתטמא אדם במגע ובמשא, היא **עד** (כל עוד) הנבילה ראויה לאכילה **לגר** (כלומר, למאכל אדם), **ו**אילו **טומאה קלה** לטמא רק אוכלים במגע, נשארת בנבילה **עד** שתיפסל **ל**אכילת **כלב** — **שפיר** [יפה], כי לשיטה זו אין דין נצל לבהמה, שהרי בשעה שנימוח הבשר ודאי אינו ראוי עוד לאכילת אדם.


###### Steinsaltz on Nazir 50a:9
[Steinsaltz on Nazir 50a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:9)

**אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שגם **טומאה חמורה** נשארת בנבילה **עד** שתיפסל **ל**אכילת **כלב, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? כלומר, לשיטה זו עומדת השאלה, שהרי נצל זה מן הסתם עדיין ראוי הוא לאכילת כלב. ולפיכך יש לשאול: האם יש דין נצל בבהמה, ונצל זה מטמא. או שמא כיון שנימוח שוב אינו נחשב כבשר הנבילה כלל?


###### Steinsaltz on Nazir 50a:10
[Steinsaltz on Nazir 50a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:10)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לדבר ממה ששנינו: חלב נבלת בהמה ש**המחוהו** (המיסו אותו) **באור** (אש) — עדיין הוא **טמא,** ואולם אם נמס **בחמה,** שנפגם טעמו — **טהור. ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר לפי השיטה שנבילה מטמאה **עד** שתיפסל **ל**אכילת **כלב,** כי יש נצל לבהמה, אם כן **אפילו** חלב שנמס **בחמה נמי** [גם כן] יהא טמא! שאף שנפגם טעמו, מכל מקום ראוי הוא עדיין לאכילת כלב.


###### Steinsaltz on Nazir 50a:11
[Steinsaltz on Nazir 50a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:11)

ומשיבים: **אימת ממחי ליה** [מתי הוא נמס] — **בתר דאסרוח** [אחר שהסריח] ומשום כך השליכוהו, ונמס **בחמה,** אולם **כיון דאסרח** [שהסריח] — **הוה ליה** [הרי נעשה] כבר **עפר,** שבטלה ממנו טומאה כל עיקר, שלאחר שנימוח אינו ראוי עוד אף לאכילת כלב. ואין מכאן ראיה.


###### Steinsaltz on Nazir 50a:12
[Steinsaltz on Nazir 50a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:12)

ב אגב הדברים הללו מביאים דיון בנושא המתקשר אליהם. **תנן** [שנינו במשנה]: **כל הנצוק —** **טהור.** כלומר, אם יוצק אדם נוזל מכלי אחד למשנהו — אין אנו אומרים שסילון היציקה הנוזל מחבר בין הכלי שלמטה והכלי שלמעלה. ולכן אם היה הכלי העליון ומה שבתוכו טהור — אינו נטמא גם אם הכלי התחתון שאליו נצוק הנוזל טמא, שאין סילון של נוזלים מהווה חיבור לכל דבר.


###### Steinsaltz on Nazir 50a:13
[Steinsaltz on Nazir 50a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/50a:13)

**חוץ מדבש הזיפים** (סוג דבש סמיך מאד) **ו**כן **הצפיחית** (קמח מעורב בדבש), שכיון שהם סמיכים מאד הרי אינם נחשבים עוד כנוזל, אלא כעין מוצק רך, והריהם גוף אחד המחבר בין שני הכלים לענין טומאה.