## Steinsaltz on Nazir Daf 55a

###### Steinsaltz on Nazir 55a:1
[Steinsaltz on Nazir 55a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:1)

**לימא כתנאי** [האם נאמר שמחלוקת תנאים] היא בענין זה, שכן שנינו: **הנכנס לארץ העמים** באופן שהוא נמצא **ב**תוך **שידה תיבה ומגדל** שאינם מקבלים טומאה, **רבי מטמא** אותו, **ור' יוסי בר' יהודה מטהר. מאי לאו** [האם לא] בכך נחלקו: **רבי** שמטמא אותו **סבר משום אוירא** [האויר] עצם השהות בה גזרו טומאה, והרי אדם זה נמצא בחלל ארץ העמים, **ו**אילו **ר' יוסי בר' יהודה סבר** [סבור] **משום גושא** [הגוש, האדמה] גזרו ולא משום עצם השהות בה, ולכן אינו טמא, משום שהתיבה חוצצת בינו לבין האדמה שלא ייחשב גם כמאהיל עליה?


###### Steinsaltz on Nazir 55a:2
[Steinsaltz on Nazir 55a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:2)

ודוחים: **לא** זה הסבר מחלוקתם, כי אפשר לומר **דכולי עלמא** [שלדעת הכל] **משום גושא** [הגוש, האדמה] גזרו, והמחלוקת ביניהם היא דווקא משום שנכנס בשידה תיבה ומגדל, וטעמם: **מר סבר** [חכם זה, ר' יוסי בר' יהודה, סבור] ש**אהל זרוק,** דבר המאהיל על הטומאה באופן שאיננו קבוע במקום אחד ועובר על פניה — **שמיה** [שמו, נחשב] **אהל** ולכן הנכנס בתיבה לארץ העמים — האוהל חוצץ בינו לבין הטומאה, ואין האדם היושב בתיבה נטמא. **ומר סבר** [וחכם זה, רבי, סבור] אוהל זרוק **לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] **אהל,** וכאילו לא היתה חציצה כלל בינו ובין הטומאה, והרי הוא כמאהיל על אדמת ארץ העמים ונטמא על ידי כך.


###### Steinsaltz on Nazir 55a:3
[Steinsaltz on Nazir 55a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:3)

ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא], **ר' יוסי בר' יהודה אומר: תיבה שהיא מלאה כלים וזרקה על** (מעל) **פני המת באהל,** כלומר, באופן שהאהילה עליו — **טמאה** ונטמא כל מה שבתוכה, **ואם היתה מונחת** והאהילה מעל המת — **טהורה** וחוצצת בפני הטומאה. משמע שאוהל זרוק אינו נחשב לאוהל לדעת ר' יוסי בר' יהודה, והרי זה בניגוד לדברים שאמרנו קודם.


###### Steinsaltz on Nazir 55a:4
[Steinsaltz on Nazir 55a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:4)

ואם כן אי אפשר לפרש את מחלוקת רבי ור' יוסי בר' יהודה כפי שפירשנו עתה, **אלא** צריך לומר: **דכולי עלמא** [שלדעת הכל] מטמאה ארץ העמים **משום אוירא** [חללה], **ו**בזה נחלקו: **מר סבר** [חכם זה, ר' יוסי בר' יהודה, סבור]: **כיון** ש**לא שכיחא** [מצוי] שייכנס אדם בדרך זו — **לא גזרו ביה רבנן** [בו באופן כזה חכמים], **ומר סבר** [וחכם זה, רבי, סבור]: **אף על גב דלא שכיחא** [אף על פי שאין זה מצוי] — **גזרו ביה רבנן** [בו חכמים].


###### Steinsaltz on Nazir 55a:5
[Steinsaltz on Nazir 55a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:5)

**והתניא** [ואכן כן שנינו בברייתא] לדרך זו, וכשיטת ר' יוסי בר' יהודה: **הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל —** **טהור,** אם נכנס **בקרון ובספינה ובאיסקריא** (אניה גדולה) — **טמא** כיון שהוא דבר מצוי. הרי שהגזירה תלויה בשכיחות הדבר, שבשידה תיבה ומגדל אין רגילים להיכנס ולכן לא גזרו בהם, מה שאין כן בקרון ובספינה.


###### Steinsaltz on Nazir 55a:6
[Steinsaltz on Nazir 55a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:6)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר נוסף במחלוקת רבי ור' יוסי בר' יהודה: שלדעת כולם גזרו על ארץ העמים משום גושה, ואוהל זרוק נחשב אוהל, ולכן היה צריך להיות טהור לכל הדעות, ואולם **הכא** [כאן] בעניין אחר נחלקו, בחשש **שמא יוציא** החוצה את **ראשו ורובו** מן השידה, התיבה, והמגדל **לשם** לארץ העמים **פליגי** [נחלקו].


###### Steinsaltz on Nazir 55a:7
[Steinsaltz on Nazir 55a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:7)

**והתניא** [ואכן כן שנינו בברייתא], **ר' יוסי בר' יהודה אומר: הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל —** **טהור, עד שיוציא לשם ראשו או רובו.** ורבי שמטמא — סבור שיש לחשוש שמא יוציא ראשו, וייטמא מפני ספק זה.


###### Steinsaltz on Nazir 55a:8
[Steinsaltz on Nazir 55a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:8)

א שנינו במשנה שנזיר שנטמא בטומאות שאין נזירותו נסתרת בהן ובכללן ימי צרעתו, **מתחיל ומונה** מיום שנטהר ואין ימי טומאתו עולים לו למנין ימי נזירותו. **אמר רב חסדא: לא שנו** דבר זה לענין מי שהיה מצורע **אלא** דווקא **בנזירות מועטת** של שלושים יום, לפי שצריך לגלח את שיער ראשו להיטהר מצרעתו, ולכן מונה שלושים יום נוספים לגידול שיער הראוי לתגלחת נזיר. **אבל בנזירות מרובה** שאחר שגילח לצרעתו נותרו לו עוד שלושים יום ויותר של נזירות, באופן שיוכל שערו שוב לצמוח — **מיסלק נמי סלקין ליה** [לעלות, גם כן עולים לו] הימים הללו ואינו צריך להשלים כלל את ימי צרעתו.


###### Steinsaltz on Nazir 55a:9
[Steinsaltz on Nazir 55a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/55a:9)

**מתיב** [מקשה] **רב שרביא,** והרי שנינו: **מתחיל ומונה מיד, ואין ומבטל בהן את הקודמין.** ונברר: **במאי** [במה] מדובר? **אילימא** [אם תאמר] כי מדובר **בנזירות מועטת** — הלא **קבעי** [צריך] **גידול שיער** של חודש לפחות, וזה לא היה כאן, שהרי גילח את שערו כשנטהר מצרעתו, ולפיכך הרי בפועל מבטל בכך את הימים הקודמים!