## Steinsaltz on Nazir Daf 56b

###### Steinsaltz on Nazir 56b:1
[Steinsaltz on Nazir 56b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:1)

**מה ימי חלוטו טעון** בהם **תגלחת —** **אף ימי ספרו** טעון תגלחת, **ו**משום כך **מה ימי חלוטו אין עולין לו מן המנין —** **אף ימי ספרו** אין עולים לו.


###### Steinsaltz on Nazir 56b:2
[Steinsaltz on Nazir 56b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:2)

**יכול אף ימי הסגרו** (הימים שהיה בהם מצורע מוסגר) דינם **כן** שאינם עולים לו? **והדין נותן** שכך יהיה, שהרי כך יש להשוותם: מצורע **חלוט** (מוחלט) **מטמא משכב ומושב, ו**מצורע ב**ימי הסגרו** גם הוא **מטמא משכב ומושב,** ולפיכך **אם למדת לימי חלוטו שאין עולין לו מן המנין —** **אף ימי הסגרו** יש לומר ש**אין עולין לו מן המנין.**


###### Steinsaltz on Nazir 56b:3
[Steinsaltz on Nazir 56b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:3)

ויש לדחות, **אמרת: לא, אם אמרת** הלכה זו דווקא **בימי חלוטו —** **שכן חלוטו** אם היה מצורע מוחלט ונרפא **טעון** (חייב) **תגלחת ומביא קרבן** קודם שיתחיל נזירותו, **לפיכך אין עולין** הימים הללו לנזירותו. **תאמר בימי הסגרו שאין טעון תגלחת ואינו מביא קרבן, לפיכך יעלו למנין.**


###### Steinsaltz on Nazir 56b:4
[Steinsaltz on Nazir 56b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:4)

**מכאן אמרו: ימי ספרו** של מצורע, **וימי גמרו** (שהוא מצורע גמור, מוחלט) — **אין עולין לו מן המנין. אבל ימי** טומאת **הזב והזבה, ו**ימי **הסגרו של מצורע —** **הרי אלו עולין לו.**


###### Steinsaltz on Nazir 56b:5
[Steinsaltz on Nazir 56b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:5)

ולענייננו, **קתני מיהת** [שנה על כל פנים]: **לא, אם אמרת בימי טומאה שכן מבטל בהן את הקודמין, תאמר בימי חלוטו** שאין מבטל בהם את הקודמים. ונברר: **במאי** [במה] מדובר כאן שאין ימי חילוטו מבטלים את הקודמים? **אילימא** [אם תאמר] **בנזירות מועטת** שאין בה אלא שלושים יום, אי אפשר לומר זאת, **הא בעינן** [שהרי צריכים אנו] **גידול שער** של שלושים יום לאחר שיטהר.


###### Steinsaltz on Nazir 56b:6
[Steinsaltz on Nazir 56b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:6)

**אלא לאו** [האם לא] מדובר שם **בנזירות מרובה, וקתני** [ואף על פי כן שנה] **שאין עולין לו מן המנין. אלמא** [מכאן] ש**לא סלקין ליה** [עולים לו] ימי חילוטו למנין הנזירות. שלא כדברי רב חסדא! ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא, ונדחו דברי רב חסדא.


###### Steinsaltz on Nazir 56b:7
[Steinsaltz on Nazir 56b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:7)

א משנה **אמר ר' אליעזר משום** (בשם) **ר' יהושע: כל טומאה מן המת שנזיר** שנטמא בה דינו ש**מגלח עליה** — הכל **חייבין עליה על ביאת מקדש,** שאם נכנס טמא בטומאה כזו למקדש — חייב משום טמא הנכנס לקודש. **וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה —** **אין חייבין עליה על ביאת מקדש.**


###### Steinsaltz on Nazir 56b:8
[Steinsaltz on Nazir 56b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:8)

**אמר ר' מאיר: לא תהא זו** טומאת המת שאין הנזיר מגלח עליה **קלה מן** טומאת **השרץ,** והרי מפורש בתורה שטמא שרץ חייב על ביאת מקדש.


###### Steinsaltz on Nazir 56b:9
[Steinsaltz on Nazir 56b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:9)

ב גמרא תחילה מבררים את מסורתה של ההלכה במשנה. **ור' אליעזר** האם **משום ר' יהושע** (בן חנניה) **גמר לה** [למד אותה]? **והא** [והרי] **משום ר' יהושע בר ממל גמר לה** [למד אותה]. **דתניא** [ששנויה ברייתא], **אמר ר' אליעזר: כשהלכתי ל**מקום הנקרא **ערדסקיא מצאתי את ר' יהושע בן פתר ראש שהיה יושב ודן לפני ר' מאיר** **בהלכה,** ואומר: **כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה —** **חייבין עליה משום ביאת מקדש, וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה —** **אין חייבין עליה משום ביאת מקדש. אמר לו** ר' מאיר: **אל תהא זו** טומאה מן המת שאין מגלחים עליה **קלה משרץ.**


###### Steinsaltz on Nazir 56b:10
[Steinsaltz on Nazir 56b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:10)

**אמרתי לו** לר' מאיר: **כלום אתה בקי** (מכיר) **בר' יהושע בר ממל? אמר לי: הן.** אמרתי לו: **כך אמר לי ר' יהושע בר ממל משום ר' יהושע** (בן חנניה): **כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה —** **חייב עליה משום ביאת מקדש, וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה —** **אין חייבין עליה משום ביאת מקדש.** עד כאן לשון הברייתא. **הוי** [הרי] **משום ר' יהושע בר ממל גמיר לה** [למד אותה] ר' אליעזר, ולא למדה במישרין מר' יהושע!


###### Steinsaltz on Nazir 56b:11
[Steinsaltz on Nazir 56b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:11)

**אמרו: שמע מינה** [למד מכאן] כלל זה: **כל שמעתתא** [שמועה, הלכה] **דמתאמרה בבי תלתא** [שנאמרת על ידי מסורת של שלושה אנשים] **קדמאי ובתראי** [את הראשונים ואת האחרונים] בשלשלת המסורת — **אמרינן** [אנו אומרים], **מציעאי** [את האמצעיים] — **לא אמרינן** [אין אנו אומרים], ולכן נשנו במשנתנו רק שמו של ר' אליעזר (האחרון במסורת זו) ור' יהושע בן חנניה (הראשון במסורת זו), ואילו שמו של ר' יהושע בן ממל (האמצעי) לא הוזכר.


###### Steinsaltz on Nazir 56b:12
[Steinsaltz on Nazir 56b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:12)

**אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי** [אנו גם כן] כך **תנינא** [שנינו], **אמר נחום הלבלר: כך מקובלני מר' מיאשא שקיבל מאבא, שקבל מן הזוגות, שקבלו מן הנביאים: הלכה למשה מסיני בזורע** צמחי **שבת וחרדל בשנים ושלשה מקומות** נבדלים בתוך שדה אחד, **שנותן** (מניח) **פאה מכל אחד ואחד** ממינים אלו לעצמו, ולא יתן פאה אחת עבור כולם.


###### Steinsaltz on Nazir 56b:13
[Steinsaltz on Nazir 56b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:13)

**ואילו** את שמם של **יהושע וכלב לא קחשיב** [מנה], אף על פי שהם היו הזקנים שמסרו ממשה לנביאים. **שמע מינה** [למד מכאן] שכששונים מסורת אין מונים את כל האנשים שמסרוה.


###### Steinsaltz on Nazir 56b:14
[Steinsaltz on Nazir 56b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:14)

ג משנה ועוד בענין טומאות שנזיר מגלח עליהן. **אמר ר' עקיבא: דנתי** בהלכה **לפני ר' אליעזר** והעליתי בפניו קל וחומר זה: **מה אם עצם כשעורה שאינו מטמא אדם באהל —** **הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו, רביעית דם שהוא** חמור ממנה שהוא **מטמא אדם באהל —** **אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה?**


###### Steinsaltz on Nazir 56b:15
[Steinsaltz on Nazir 56b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/56b:15)

**אמר לי: מה זה עקיבא?! אין דנין כאן** במקרה זה **מקל וחומר.** ולא הסביר מדוע אין דנים. **וכשבאתי והרציתי דברים** אלו **לפני ר' יהושע, אמר לי: יפה אמרת** מצד הסברה שבדבר, **אלא כן אמרו: הלכה** מקובלת היא ואין לפורכה משום קל וחומר.