## Steinsaltz on Nazir Daf 58b

###### Steinsaltz on Nazir 58b:1
[Steinsaltz on Nazir 58b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:1)

ש**לא אתי** [בא] **עשה ודחי** [ודוחה] **את לא תעשה ועשה, לילף** [שילמד] **מכהן,** כלומר, ממה שמותר למצורע כהן להתגלח **דדחי** [שדוחה] גם איסור לאו וגם איסור עשה!


###### Steinsaltz on Nazir 58b:2
[Steinsaltz on Nazir 58b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:2)

**אלא,** יש לומר ש**מכהן לא ילפינן** [אין אנו למדים] לשאר דיני התורה, ומדוע — שכן יש להשיב על כך: **מה לכהן** שיש צד של קולא באיסורים שבו — **שכן לאו** הוא **שאינו שוה בכל,** שהרי איסוריו של הכהן מיוחדים רק לכהנים, ולא לכל ישראל. לפיכך, מאותו טעם **נזיר מכהן נמי לא יליף** [גם כן אינו נלמד] **שכן לאו** של כהנים לאו **שאינו שוה בכל** הוא, ואילו נזירות לכל ניתנה. ולכן צריך היה לימוד מיוחד מ"ראשו" שתגלחת מצורע דוחה עשה ולא תעשה של נזיר.


###### Steinsaltz on Nazir 58b:3
[Steinsaltz on Nazir 58b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:3)

ושואלים מן הצד ההפוך: **ומאן דמוקים להאי** [ומי שמעמיד את זה, את הכתוב] **"ראשו" בנזיר,** שלומד שעשה דוחה במקרים מסויימים גם לא תעשה ועשה, ובכללם כהן שנצטרע, **למה לי "זקנו"?**


###### Steinsaltz on Nazir 58b:4
[Steinsaltz on Nazir 58b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:4)

ומשיבים: **מיבעי ליה** [צריך הוא לו] ללמוד שתגלחת המצורע נעשית בתער דווקא, **לכדתניא** [לכפי ששנינו בברייתא]: זה שנאמר **"זקנו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ופאת זקנם לא יגלחו"** (ויקרא כא, ה) **יכול אף כהן מצורע כן, תלמוד לומר** בהדגשה **"זקנו"** להודיענו שאף כהן מגלח זקנו.


###### Steinsaltz on Nazir 58b:5
[Steinsaltz on Nazir 58b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:5)

ועדיין יש לברר: **ומנלן** [ומניין לנו] שגילוח מצורע הוא **בתער —** **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: נאמר בכהנים **"ופאת זקנם לא יגלחו"** (ויקרא כא, ה) **יכול אף גילחו** את הזקן **במספרים יהא חייב —** **תלמוד לומר: "ולא תשחית** את פאת זקנך**"** (ויקרא יט, כז), שאין האיסור אלא בהשחתת הזקן עד שורשו. **אי** [אם] **לא תשחית** דווקא, **יכול ליקטן** (הוציאן) את שערותיו **במלקט** שעוקר ותולש, **וברהיטני** (מעין מקצוע קטן) יהא **חייב** משום השחתה —


###### Steinsaltz on Nazir 58b:6
[Steinsaltz on Nazir 58b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:6)

**תלמוד לומר: "ופאת זקנם לא יגלחו"** שאין האיסור אלא בגילוח. ומשני הכתובים יחד נלמד: **איזו גילוח שיש בו השחתה —** **הוי אומר זה תער.** וכיון שהוצרך הכתוב להתיר גילוח הזקן למצורע, למדים שהמצורע חייב לגלח שערו בתער דוקא, שיש בכך עקירת לא תעשה של גילוח, ולשם כך נאמרה המלה "זקנו" במצורע.


###### Steinsaltz on Nazir 58b:7
[Steinsaltz on Nazir 58b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:7)

ועוד שואלים: **ומאן דמפיק ליה להאי** [ומי שמוציא את זה] הכתוב **"ראשו" ל**כך שעשה דוחה **לאו גרידא** [בלבד], של הקפה **למה לי למיכתב** [לכתוב] **"ראשו", ולמה לי למיכתב** [לכתוב] **"זקנו"?** והרי אם למדנו מ"זקנו" שדוחה עשה ולא תעשה, כל שכן שידחה לא תעשה לבד!


###### Steinsaltz on Nazir 58b:8
[Steinsaltz on Nazir 58b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:8)

ומשיבים: כוונת הדברים היא שבכל אחד משני כתובים אלה, "ראשו" ו"זקנו", **משמע** [משמעות] הדברים באה **למידחי** [לדחות] **לאו גרידא** [בלבד], **ו**באותה מידה **משמע למידחי** [משמעות הדברים באה לדחות] **לא תעשה ועשה,** שהרי הכתוב עצמו מדבר בלשון כללית ואינו מפרש שהמצוה מתייחסת לאדם מסויים, אלא לכל מי שחל עליו חיוב זה (ואפילו היה כהן או נזיר). **הילכך** (על כן) כיון שאין אנחנו יודעים על מה מדבר כל כתוב — **שקול הוא ויבואו שניהן,** שני מקראות, שאחד מהם מלמדנו לענין נזיר, והשני לענין כהן.


###### Steinsaltz on Nazir 58b:9
[Steinsaltz on Nazir 58b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:9)

ולא ניתן היה להסתפק באחד משני הכתובים וממנו ללמוד לאחר שיבוא עשה וידחה לא תעשה, שכן **כהן מנזיר לא יליף** [אינו למד], **שכן** יש צד קולא בנזיר שהנזיר **ישנו בשאלה,** שהוא יכול ללכת לחכם ולהישאל על נדרו ויתיר לו. **נזיר מכהן לא יליף** [אינו למד] **שכן לאו שאינו שוה בכל.** ומעירים: **ובעלמא לא ילפינן מינייהו** [ובכלל, לגבי דברים אחרים אין אנו למדים מהם] שעשה דוחה לא תעשה ועשה, **משום דאיכא למיפרך** [שיש מקום להקשות ולשבור] אפשרות זו **כדאמרן** [כפי שאמרנו] מפני נימוקים אלה עצמם.


###### Steinsaltz on Nazir 58b:10
[Steinsaltz on Nazir 58b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:10)

א **אמר רב: מיקל אדם** שאינו נזיר **כל** שיער **גופו בתער,** שאם סובל אדם מריבוי שערו, רשאי הוא לגלח את שערות גופו ואין בדבר איסור, מלבד זקנו ופאות ראשו. **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: איש **המעביר** (המספר) שער **בית השחי ובית הערוה —** **הרי זה לוקה** משום "ולא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב, ה), שכך היא דרכן של נשים לעשות!


###### Steinsaltz on Nazir 58b:11
[Steinsaltz on Nazir 58b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:11)

ומשיבים: **הא** [זה] שאמרו שלוקה, מדובר במי שמעביר שערות אלה — **בתער, הא** [זה] שאמר רב שמותר — הרי זה **במספרים,** שאין בהן איסור. ומקשים: **והא** [והרי] **רב נמי** [גם כן] **בתער קאמר** [אמר] שמותר! ומשיבים: לא תער ממש, אלא **כעין תער** אמר, וכוונתו שמותר לגזור במספריים סמוך לעור, כעין גילוח התער.


###### Steinsaltz on Nazir 58b:12
[Steinsaltz on Nazir 58b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/58b:12)

**אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן:** איש **המעביר** שער **בית השחי ובית הערוה לוקה. מיתיבי** [מקשים] על כך: **העברת שיער** שעושים אנשים **אינה** אסורה **מדברי תורה אלא מדברי סופרים** (חכמים). אם כן מדוע לוקה? ומסבירים: **מאי** [מה] פירוש **"לוקה" נמי דקאמר** [גם כן שאמר] ר' יוחנן — כוונתו שלוקה **מדרבנן** [מדברי סופרים], שמלקים אותו מכות מרדות, מפני שעבר על דברי סופרים.