## Steinsaltz on Nazir Daf 61a

###### Steinsaltz on Nazir 61a:1
[Steinsaltz on Nazir 61a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:1)

**תני** [שנה] **ר' חייא** אותם דברים עצמם: אין תגלחת צרעת עולה גם לתגלחת נזירות, שכן **זה,** המצורע, מגלח **לפני ביאת מים (חיים) וזה,** נזיר טמא, **לאחר ביאת מים, זה,** מצורע, מגלח **לפני זריקת דמים וזה,** נזיר טהור, **לאחר זריקת דמים.**


###### Steinsaltz on Nazir 61a:2
[Steinsaltz on Nazir 61a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:2)

א שנינו במשנה: **"שתגלחת הנגע" וכו'. בעי** [שאל] **רמי בר חמא: הני** [אותן] **ארבע תגלחיות דקאמר** [שהוא אומר] שצריך הנזיר לגלח מפני הצרעת והטומאה, האם כולן **משום מצוה** לגלח, **או** שמא יש בהן שאינה מצוה, אלא **משום אעבורי** [העברת, הסרת] **שיער** שגדל ב**טומאה** כדי לגדל שיער אחר?


###### Steinsaltz on Nazir 61a:3
[Steinsaltz on Nazir 61a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:3)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן] אם עושה זאת מטעם זה או זה? ומסבירים: לענין **לעבורי בנשא** [להעביר, להסיר את השיער בסם], **אי אמרת** [אם אומר אתה] שהטעם הוא **משום מצוה,** אם כן **לעבורי בנשא** [להעביר בסם] **לא** יועיל, כיון שיש מצוה מיוחדת לגלח, **ואי אמרת** [ואם אתה אומר] שהטעם **משום אעבורי** [העברת] **שיער טומאה —** **אפילו סכיה נשא נמי** [סך אותו בסם גם כן] מועיל.


###### Steinsaltz on Nazir 61a:4
[Steinsaltz on Nazir 61a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:4)

ואם כן, **מאי** [מה הדין]? **אמר רבא: תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לשאלה זו ממה ששנינו במשנה: **ומגלח ארבע תגלחיות. אי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] **משום עבורי** [העברת] **שיער טומאה —** **אפילו בשלש נמי סגיא ליה** [גם כן די לו], שתיים משום צרעת, והאחרונה לסוף נזירות הטהרה, ואילו השלישית, שאינה אלא כדי להתחיל ולמנות נזירות טהרה בלא שיער טומאה — מדוע נמנית בכללן? **שמע מינה** [למד מכאן] כי כולן **משום מצוה** של תגלחת הוא. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Nazir 61a:6
[Steinsaltz on Nazir 61a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:6)

א משנה **הגויים אין להם נזירות,** שאין דין נזירות חל עליהם, אינם אסורים באיסורי הנזיר ואין מקבלים מהם קרבן אם הביאו בסוף נזירותם. **נשים ועבדים** כנענים **יש להן נזירות. חומר** (חומרה) **בנשים מבעבדים —** **שהוא,** האדון, אם רוצה בכך, **כופה את עבדו** שנדר בנזיר לשתות יין או לגלח שערו ולהיטמא למתים, **ואינו כופה את אשתו** לעבור על נדר נזירותה.


###### Steinsaltz on Nazir 61a:7
[Steinsaltz on Nazir 61a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:7)

ב גמרא **קתני** [שנה]: **הגויים אין להם נזירות,** נשים ועבדים יש להם נזירות. **מנא הני מילי** [מניין הדברים הללו]? **דתנו רבנן** [שנו חכמים] נאמר בתחילת פרשת נזירות **"דבר אל בני ישראל"** (במדבר ו, ב) ויש בכך הדגשה למיעוט — **ולא לגויים.** ומה שנאמר **"ואמרת אליהם** איש או אשה **"**— הרי זה בא **לרבות את העבדים.** ושואלים: **למה לי קרא** [כתוב] מיוחד לרבות את העבדים? **האמרת** [הרי אומר אתה] כלל בהלכה: **כל מצוה שהאשה חיבת בה** — גם **עבד חייב בה,** וכשם שנשים בכלל נזירות, אף עבדים בכללה!


###### Steinsaltz on Nazir 61a:8
[Steinsaltz on Nazir 61a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:8)

**אמר רבא: שאני הכא** [שונה כאן] ש**אמר קרא** [הכתוב] בדיני נדרים **"לאסר אסר על נפשו"** (שם ל, ג) ודרשו חכמים: דבר זה נאמר דווקא **במי שנפשו קנויה לו** שעומד ברשות עצמו, **יצא עבד שאין נפשו קנויה לו,** שהרי הוא משועבד לאדוניו. ומשום כך היינו אומרים **הואיל ואין נפשו** של עבד **קנויה לו —** **אימא גבי** [אמור שאצל] דין **נזיר נמי** [גם כן] **לא** יוכל לנדור, למרות שבדרך כלל הוקש דין העבד לדין האשה, ואשה היא בכלל נזירות. על כן **קמשמע לן** [השמיע לנו] כתוב מיוחד שרשאי הוא להזיר. וחוזרים לדון בתחילת דרשת הכתובים.


###### Steinsaltz on Nazir 61a:9
[Steinsaltz on Nazir 61a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:9)

**אמר מר** [החכם] **"דבר אל בני ישראל" —** **ולא לגויים.** ושואלים: **וכל היכא דכתיב** [מקום שכתוב] בתורה **"ישראל", גויים לא** בכלל זה? **והא גבי** [והרי אצל] דיני **ערכין, דכתיב** [שנאמר] שם **"דבר אל בני ישראל"** (ויקרא כז, ב) **ותניא** [ושנויה ברייתא]: **בני ישראל מעריכין** (מקדישים בערכים) **ואין הגויים מעריכין,** ואם אמר "ערך פלוני עלי" — לא התחייב כלל.


###### Steinsaltz on Nazir 61a:10
[Steinsaltz on Nazir 61a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:10)

**יכול לא יהו נערכין,** כלומר, שגם אם אמר ישראל "ערכו של פלוני הגוי עלי" גם כן לא יתחייב — **תלמוד לומר:** לריבוי **"איש** כי יפליא נדר בערכך**"** (שם), לומר שאף סתם "איש" שאינו מישראל, בכלל דיני ערכין הוא לענין זה. והרי אף בנזיר נאמר "איש כי יפליא" (במדבר שם), ואם כן נרבה גם גויים לענין איסורי נזירות!


###### Steinsaltz on Nazir 61a:11
[Steinsaltz on Nazir 61a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:11)

ומשיבים: **שאני הכא** [שונה כאן] בדין נזירות ש**אמר קרא** [הכתוב] **"לאביו ולאמו לא יטמא"** (במדבר ו, ז), משמע שמצוה זו נאמרה דווקא **במי שיש לו אב, יצא גוי שאין לו אב** שאין הוא נחשב כמתייחס אחר אביו. ושואלים: **למאי** [למה, לאיזה ענין] אין אב לגוי? **אילימא** [אם תאמר] **לענין ירושה —** **והאמר** [והרי אמר] **ר' חייא בר אבין אמר ר' יוחנן: גוי יורש את אביו דבר** (מדין) **תורה, שנאמר: "כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר"** (דברים ב, ה)!


###### Steinsaltz on Nazir 61a:12
[Steinsaltz on Nazir 61a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/61a:12)

**אלא** הכוונה היא **במי שמוזהר על כיבוד אביו,** וגוי אינו מצווה על כך, והריהו כמי שאין לו אב. ומקשים: **מי כתיב** [האם כתוב] **"כבד אביך" גבי** [אצל] **נזיר?** ואם כן, מה ענין זה לזה? **אלא** כך צריך להבין את הלימוד מאותו פסוק: **אמר קרא** [הכתוב] לגבי נזיר **"לאביו ולאמו** לאחיו ולאחותו **לא יטמא"** (במדבר שם) לומר: **במי שיש לו** דין **טומאה** הכתוב מדבר,