## Steinsaltz on Nazir Daf 62b

###### Steinsaltz on Nazir 62b:1
[Steinsaltz on Nazir 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:1)

א משנה לאחר המשנה הקודמת בה נאמר כי יש צד של חומרה בנזירות של נשים על זו של עבדים, מוסיפים: **חומר** יש צד חמור **בעבדים מבנשים** והוא: **שהוא,** הבעל, **מפר נדרי אשתו, ואינו מפר נדרי עבדו** אף שיכול לכופו למנעו מלקיים בפועל את נדרו. וכן, אם **הפר לאשתו** נדר נזירות — **הפר עולמית** ואין הנדר חל עוד עליה גם אם נתגרשה או נתאלמנה. ואם **הפר לעבדו** הרי זה רק לזמן עבדותו, וכאשר **יצא** העבד **לחירות ומשלים נזירותו.**


###### Steinsaltz on Nazir 62b:2
[Steinsaltz on Nazir 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:2)

ב גמרא במשנה הקודמת נאמר שהאדון כופה את עבדו, ועל כך **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **למה רבו** (אדוניו) של העבד **כופו —** **לנזירות, אבל לא לנדרים ולערכין,** ואנו מבינים מכאן שאינו יכול לכפות את עבדו שלא לקיים נדר שקיבל על עצמו.


###### Steinsaltz on Nazir 62b:3
[Steinsaltz on Nazir 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:3)

ושואלים: **מאי שנא גבי** [במה שונה אצל] **נזיר** שאנו אומרים שיכול לכפות אותו — **דאמר רחמנא** [שאמרה תורה] **"לאסר אסר על נפשו"** (במדבר ל, ג) ואנו מדייקים: הכתוב מדבר דווקא **במי שנפשו קנויה לו** שאין לו בעלים — **יצא עבד שאין נפשו קנויה לו** שהרי הוא משועבד לאדוניו. **אי הכי** [אם כך] אם זה הטעם — **אפילו גבי** [אצל] **נדרים נמי** [גם כן] קיים טעם זה, ומדוע יכול העבד לנדור ואין אדוניו יכול לכופו שלא לקיים נדרו!


###### Steinsaltz on Nazir 62b:4
[Steinsaltz on Nazir 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:4)

**אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **כגון שהיה אשכול של ענבים מונח לפניו** ונזר ממנו. **גבי** [אצל] ענין **נדרים דכי מיתסר בהאי לא מיתסר באחריני** — **לא מצי כפי ליה** [שכאשר הוא נאסר באשכול זה — אינו נאסר באחרים — אינו יכול לכפות אותו] שאין סיבה שיכפה את עבדו לאכול אשכול זה דווקא.


###### Steinsaltz on Nazir 62b:5
[Steinsaltz on Nazir 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:5)

**גבי** [אצל] **נזירות דכי מיתסר בהאי איתסר בכולהו מצי כפי ליה** [שכאשר הוא נאסר באשכול זה נאסר בכולם — יכול לכפות אותו], שאין העבד יכול להימנע מלאכול ולהיחלש על ידי כך, שהרי הוא רכושו של אדונו. ושואלים: **וגבי** [ואצל] **נדרים, מי לא עסקינן** [האם אין אנו עוסקים] גם במקרה **דליכא** [שאין] לפניו **אלא האי** [זה] ה**אשכול** והוא נודר ממנו, **דאי** [שאם] **לא אכיל ליה** [יאכל אותו], **חליש,** ומדוע נמנע מן האדון לכופו לאכול?


###### Steinsaltz on Nazir 62b:6
[Steinsaltz on Nazir 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:6)

**אלא אמר רבא:** ההבדל בין נזירות לנדרים קיים במקרה **כגון שהיה חרצן מונח לפניו,** שאין זה דבר המזין, ונדר שלא לאוכלו, **גבי** [אצל] **נדרים בהאי** [שבזה] בלבד **הוא דמיתסר** [שנאסר] — **לא מצי כפי ליה** [אינו יכול לכפות אותו] לאוכלו, שהרי אינו נחלש בכך, **גבי** [אצל] **נזיר דאיתסר נמי באחריני** [שנאסר גם כן באחרים] — **מצי כפי ליה** [יכול לכפות אותו], שהרי נאסר בכל היוצא מן הגפן.


###### Steinsaltz on Nazir 62b:7
[Steinsaltz on Nazir 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:7)

ושואלים: **וגבי** [ואצל] **נדרים מי לא עסקינן** [האם אין אנו עוסקים] גם במקרה **דליכא** [שאין] לפניו **אלא האי** [זה] ה**חרצן** בלבד, **דאי** [שאם] **לא אכיל ליה** [יאכל אותו], **חליש** [ייחלש]? ומדוע בנזירות יוכל לכפותו ובנדר רגיל לא?


###### Steinsaltz on Nazir 62b:8
[Steinsaltz on Nazir 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:8)

**אלא אמר אביי:** יש לחזור מן התירוץ שתירצנו ולהבין בדרך שונה את הברייתא. אין הברייתא מסבירה במה רשאי לכוף את עבדו, אלא כך יש להבינה: **למה רבו צריך לכפותו** שצריך לומר לו במפורש שאינו מסכים שיקיים העבד נדר זה — דווקא **ל**נדר **נזירות. ואין צריך לכפותו לנדרים, ואינו צריך לכפותו לשבועה,** אלא נדרים אלה אינם חלים עליו כלל.


###### Steinsaltz on Nazir 62b:9
[Steinsaltz on Nazir 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:9)

**מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — ש**אמר קרא** [הכתוב] בדיני שבועה: **"**נפש כי תשבע בשפתיים **להרע או להיטיב"** (ויקרא ה, ד) **מה הטבה** היא **רשות —** **אף הרעה** שאדם נשבע בה הוא רק בדבר **רשות** שנדר להרע לעצמו, כגון שלא ייהנה מדבר מסויים. **יצא** הנשבע או הנודר שיש בשבועתו **להרע לאחרים —** **שאין הרשות בידו** ולא חלה שבועתו. ואף כאן, כיון שהאדון מפסיד בזה שאין העבד אוכל הכל — אין לעבד רשות לקבל על עצמו נדר ושבועה.


###### Steinsaltz on Nazir 62b:10
[Steinsaltz on Nazir 62b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:10)

ג משנה עבד זה שנדר בנזירות ומנעו אדוניו מלקיים נזירותו, אם **עבר מכנגד פניו,** כלומר, ברח העבד מאדוניו בלי להשתחרר, נחלקו חכמים, **ר' מאיר אומר: לא ישתה** יין, שכיון שבפועל הוא עתה חופשי — מיד חלה עליו נזירות, **ור' יוסי אומר: ישתה** שהרי עדיין לא השתחרר.


###### Steinsaltz on Nazir 62b:11
[Steinsaltz on Nazir 62b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:11)

ד גמרא ומציעים: **לימא** [האם לומר] שבדברי **שמואל קמיפלגי** [הם חלוקים], ש**אמר שמואל: המפקיר עבדו יצא לחירות, ואין צריך גט** (שטר) **שיחרור.** ומכאן שאם העבד משוחרר בפועל אינו צריך עוד שטר שיחרור, ונחשב מיד כבן חורין.


###### Steinsaltz on Nazir 62b:12
[Steinsaltz on Nazir 62b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:12)

ונאמר: **ר' מאיר אית ליה** [יש לו, מקבל, את דברי] **שמואל,** ולכן מיד כשברח מבעליו מתחייב בנזירות ככל עבד משוחרר. ואילו **ר' יוסי לית ליה** [אין לו, איננו מקבל] את דברי **שמואל?**


###### Steinsaltz on Nazir 62b:13
[Steinsaltz on Nazir 62b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/62b:13)

ודוחים: **לא,** אפשר לומר **דכולי עלמא אית להו** [שכולם יש להם, מקבלים] את דברי **שמואל. אלא,** מדובר כאן במקרה שברח העבד, אבל האדון לא הפקירו, וסבור שימצא דרך להחזירו, ונמצא שעבד זה באמת אינו בן חורין כלל, אלא בכך נחלקו: **מאן דאמר** [מי שאומר, ר' יוסי] **ישתה** יין, **סבר** [סבור]: **סוף סוף מיהדר הדר ואתי גביה** [בסופו של דבר העבד יחזור ויבוא אליו אל אדוניו], אם כן **לישתי חמרא כי היכי** [מוטב שישתה יין כדי] ש**לא ליכחוש** [ייחלש] עד שובו אל אדוניו. **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר, ר' מאיר] **לא ישתה, סבר** [סבור הוא]: **ליהוי ליה צערא כי היכי דליהדר גביה** [מוטב שיהיה לו לעבד צער בכך שאינו שותה יין כדי שיחזור אליו, אל אדוניו] שהרי כשהוא תחתיו שוב מותר בשתיית יין.