## Steinsaltz on Nazir Daf 66a

###### Steinsaltz on Nazir 66a:1
[Steinsaltz on Nazir 66a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:1)

**אמר רבא: לא תימא** [תאמר] שהספק היה **ספק חזא** [ראה זוב] **ספק לא חזא** [ראה], כלומר, שלא ברור לנו אם זב ממנו משהו. **אלא ודאי חזא** [ראה], אלא **ספק** אם היה זה **מחמת שכבת זרע** שנפלטה ממנו, **ספק** אם היה זה **מחמת ראייה** של זוב. ובמקרה זה אומרים כי **כיון שנזקק לטומאה** של זיבה — **ספיקו טמא.**


###### Steinsaltz on Nazir 66a:2
[Steinsaltz on Nazir 66a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:2)

א שנינו במשנה ש**שכבת זרעו טמאה.** ושואלים: **למאי** [למה] לאיזה דין היא טמאה? **אילימא** [אם תאמר] **ל**ענין טומאת **מגע,** שהיא מטמאה את הנוגע בה — אין צורך להשמיענו הלכה זו, שהרי **מי גרע** [האם גרוע, פחות] הדבר **משכבת זרע** של אדם **טהור** שדינה שמטמאה במגע? **אלא** לומר ש**זרעו של זב מטמא** אפילו **במשא** כעין זוב.


###### Steinsaltz on Nazir 66a:3
[Steinsaltz on Nazir 66a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:3)

ושואלים: את **מאן** [מי] **שמעת להא דאמר** [לזה שאומר] **שכבת זרע של זב מטמא במשא? אילימא האי תנא** [אם תאמר תנא זה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר אומר: שכבת זרעו של זב אינו מטמא במשא, ור' יהושע אומר: מטמא במשא, לפי שאי אפשר לה** לשכבת זרע לצאת **בלא ציחצוחי** (משהו של) **זיבה.** ואולם מכאן אין להביא ראיה, שהרי **אפילו ר' יהושע לא אמר** שמטמאה במשא **אלא** רק **משום ציחצוחי זיבה** שיש בה, **אבל בעיניה** כששכבת זרע בעינה, לבדה ללא ציחצוחי זיבה, **לא אמר** שהיא מטמאה במשא!


###### Steinsaltz on Nazir 66a:4
[Steinsaltz on Nazir 66a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:4)

**אלא אמר רב אדא בר אהבה:** אין הכוונה במשנתנו לומר ששכבת זרע ודאית של זב מטמאה במשאה, אלא **לומר שאין תולין בה,** לומר שזוב הבא בתוך עשרים וארבע שעות אחריה לא ייחשב זיבה, כפי שהוא בזוב הבא אחרי ראיית קרי. אלא כיון שכבר ראה שתי ראיות של זוב, והוחזק בטומאה — אף זיבה זו בכלל ראיות הזיבה.


###### Steinsaltz on Nazir 66a:5
[Steinsaltz on Nazir 66a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:5)

**סבר רב פפא** כשהיה **קמיה** [לפני] **רבא למימר** [לומר] הסבר לדין זה: **איידי חולשא הוא דחזי** [מתוך חולשה הוא שרואה] את הזיבה, וזה שנחלש כבר מחמת זיבה, תולים שכל מה שנפלט ממנו לאחר מכן, ואף לאחר קרי — זוב הוא. **אמר ליה** [לו] **רבא, והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **גר שנתגייר —** **מטמא מיד בזיבה** שגם אם ראה קרי בהיותו גוי, ונתגייר ואז ראה זוב — אין תולין את הזיבה בקרי, אלא דנים אותו כראייה ראשונה של זב. והרי כאן אין לתלות בחולשה קודמת שגרמה לו לזיבה זו, ובכל זאת הוא מיטמא בזיבה! **אמר ליה** [לו] רב פפא: **אין לך חולי גדול מזה,** שעצם הענין שקיבל עליו את המצוות הוא עצמו יכול להיחשב לחולי, שקבלת כל עול המצוות היא דבר קשה, ומאותו טעם אין תולים זיבה זו בקרי שראה קודם לכן.


###### Steinsaltz on Nazir 66a:6
[Steinsaltz on Nazir 66a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:6)

ומעירים: **אלא** האפשרות שדחינו, לפרש את משנתנו ששכבת זרע של זב מטמאת במשא, **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שכבת זרע של זב מטמא במשא** כזוב, ולא רק במגע כשכבת זרע של טהור, **כל מעת לעת** (יממה שלימה) מאז ראיית הזיבה. **ור' יוסי אומר:** מטמאה במשא רק **יומו,** באותו יום שראה בו ראיית זיבתו, עד הערב. ומכל מקום שני התנאים סבורים שמטמאת כזיבה.


###### Steinsaltz on Nazir 66a:7
[Steinsaltz on Nazir 66a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:7)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים] מה יסוד המחלוקת? ומשיבים: **ב**אותו ענין שדן בו **שמואל.** ש**שמואל רמי** [השליך, הראה סתירה]: **כתיב** [נאמר]: **"כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה"** (דברים כג, יא) ולומדים מכאן לדינו של זב ("אשר לא יהיה טהור") שראה גם כן "מקרה". **וכתיב** [ונאמר] **"לפנות ערב ירחץ במים"** (דברים כג, יב).


###### Steinsaltz on Nazir 66a:8
[Steinsaltz on Nazir 66a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:8)

**מאן דאמר** [מי שאומר, תנא קמא שבברייתא] ששכבת זרע מטמאה במשא בתוך **מעת לעת —** **דייק** [מדייק] **מ**מה שנאמר **"לפנות ערב"** שעד אז נמשך הזמן שאינו טהור, ומטמא במשא, והוא מפרשו: עד היום הבא, כלומר יממה שלימה. **ואידך דייק** [והאחר ר' יוסי מדייק] ממה שנאמר **"מקרה לילה",** לומר שדין זה נאמר אף אם קרה הדבר בלילה, שאין הקרי מטמא במשא אלא עד סוף היום שראה בו זיבה.


###### Steinsaltz on Nazir 66a:9
[Steinsaltz on Nazir 66a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:9)

ושואלים: **ומאן דאמר** [ומי שאומר] **מ"לפנות ערב" הכתיב** [הרי נאמר] **"מקרה לילה"!** ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך** משם אין ראיה, כי הכתוב מדבר בהווה, **אורחא דקרי למתיא בליליא** [דרכו של קרי לבוא בלילה] ואין לדייק מכאן.


###### Steinsaltz on Nazir 66a:10
[Steinsaltz on Nazir 66a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:10)

ב משנה ומסיימים מסכת זו בענין אגדה הקשור בנושא. **נזיר היה** הנביא **שמואל, כדברי ר' נהוראי, שנאמר** שנדרה חנה אמו, כאשר ביקשה ילד **"ומורה לא יעלה על ראשו"** (שמואל א א, יא). ומנין לנו שהוא ענין נזירות? **נאמר בשמשון "ומורה** לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער**"** (שופטים יג, ה), **ונאמר בשמואל "ומורה", מה "מורה" האמורה בשמשון** — הוא ענין **נזיר, אף "מורה" האמורה בשמואל —** **נזיר.**


###### Steinsaltz on Nazir 66a:11
[Steinsaltz on Nazir 66a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:11)

**אמר ר' יוסי: והלא אין מורה אלא של בשר ודם!** שהוא מפרש "מורה" כאילו היתה המלה כתובה בסופה באל"ף, לשון יראה. **אמר לו ר' נהוראי:** אי אפשר לומר כן, **והלא כבר נאמר "ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני"** (שמואל א טז, ב), משמע **שכבר היה עליו מורא של בשר ודם,** ואם כן צריך לפרש "מורה" כפשוטו מלשון תגלחת, ששמואל היה נזיר.


###### Steinsaltz on Nazir 66a:12
[Steinsaltz on Nazir 66a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/66a:12)

ג גמרא אגב הזכרת דבריו של ר' נהוראי כאן מזכירים עניין אחר שאמר. ומסופר, **אמר ליה** [לו] **רב לחייא בריה** [בנו]: