## Steinsaltz on Nazir Daf 8a

###### Steinsaltz on Nazir 8a:1
[Steinsaltz on Nazir 8a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:1)

א משנה האומר: **"הריני נזיר כשער ראשי",** או שאמר: **"כעפר הארץ",** או **"כחול הים" —** **הרי זה נזיר עולם,** לפי שקיבל עליו נזירויות רבות כמנין כל אלה, ובפועל הריהו נזיר לעולם, שכן הרי הם מרובים משנות חייו. **ומגלח** את שערו **אחת לשלשים יום.**


###### Steinsaltz on Nazir 8a:2
[Steinsaltz on Nazir 8a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:2)

**רבי אומר: אין** נזיר **זה מגלח אחת לשלשים יום,** שלדעתו קיבל אדם זה על עצמו נזירות אחת ארוכה שיימשכו ימיה כמנין שערות ראשו. **ואיזהו** הנזיר שהוא **מגלח אחת לשלשים** יום, אם השתמש בקבלת נזירותו בלשונות שכאלה — **האומר: "הרי עלי נזירות** (ולא "הריני נזיר") **כשער ראשי",** או שאומר: **"כעפר הארץ",** או **"כחול הים",** שבמה שנקט בלשון "הרי עלי נזירות" וכו' הראה שנתכוון לנזירויות שונות נבדלות זו מזו.


###### Steinsaltz on Nazir 8a:3
[Steinsaltz on Nazir 8a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:3)

האומר **"הריני נזיר מלא הבית",** או **"מלא הקופה"** — **בודקין אותו** מה היתה כוונתו, **אם אמר:** נזירות **אחת גדולה נזרתי,** כלומר, היתה כוונתי לנזור — הרי הוא **נזיר** רק **שלשים יום,** שהרי אמרה כבר המשנה (לעיל נזיר ז, א) שלענין נזירות אין מחלקים בין לשון "קטנה" ו"גדולה". **ואם אמר: סתם נזרתי** ולא פירש את דבריו — **רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל** שהוא גרגיר קטן מאד, **ו**הריהו **נזיר כל ימיו,** שאנו מניחים שרצה לנדור נזירויות כמנין היחידות הנכנסות לקופה זו, ואומדים זאת לפי הגרגרים הקטנים ביותר.


###### Steinsaltz on Nazir 8a:4
[Steinsaltz on Nazir 8a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:4)

האומר **"הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני" —** **אומדין כמה ימים** של הליכה יש **מכאן עד** אותו **מקום פלוני, אם פחות משלשים יום** — הרי הוא **נזיר שלשים יום,** שאין נזירות בפחות משיעור זה. **ואם לאו** [לא], שיש מהלך יותר משלושים יום — הרי הוא **נזיר כמנין הימים.**


###### Steinsaltz on Nazir 8a:5
[Steinsaltz on Nazir 8a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:5)

האומר: **"הריני נזיר כמנין ימות החמה",** כלומר, כמנין ימות השנה — **מונה נזירות** (מספר נזירויות) **כמנין ימות החמה** בשנה, שהם שלוש מאות ששים וחמישה. **אמר ר' יהודה: מעשה היה** באדם אחד שנדר נדר זה, ונהג נזירויותיו כמנין זה, ו**כיון שהשלים** את כל מנין נזירויותיו — **מת.**


###### Steinsaltz on Nazir 8a:6
[Steinsaltz on Nazir 8a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:6)

ב גמרא שנינו במשנה שאם אמר "הריני נזיר מלוא הקופה" ולא פירש את כוונתו אלא אמר "סתם נזרתי" — **רואין את הקופה כאילו** היא **מלאה חרדל ו**לכן נעשה **נזיר כל ימיו.** ושואלים: **ואמאי** [ומדוע] אומדים כאילו היתה מלאה דווקא חרדל, שהוא קטן מאד? **וליחזייה** [ושנראה אותה] **כאילו** היא **מלאה קישואין ודלועין** שהם פירות גדולים, ומספרם בקופה קטן יותר, **ותיהוי** **ליה תקנתא** [ושתהיה לו תקנה] שיסיים את חובת נזירותו בזמן קצר יותר!


###### Steinsaltz on Nazir 8a:7
[Steinsaltz on Nazir 8a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:7)

**אמר חזקיה:** שאלה זו אכן קיימת, ו**במחלוקת** תנאים היא **שנויה. ו**משנתנו שיטת **ר' שמעון היא,** ש**אמר: אדם מכניס את עצמו לדבר שספיקו חמור מודאי.** שפעמים אדם אומר דבר שחוסר הבהירות או הספק שבו מכניס אותו לחומרה יתירה, ומכל מקום מקבל על עצמו דבר זה בזמן שהוא נודר. כיצד?


###### Steinsaltz on Nazir 8a:8
[Steinsaltz on Nazir 8a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:8)

— **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: האומר **"הריני נזיר על מנת שיהא** (שיש) **בכרי** (ערימת תבואה) **זה מאה כור** (מידת נפח) **"****והלך** למדוד את הכור **ומצאו שנגנב או שאבד,** ואי אפשר עתה לדעת כמה היה בכרי בשעה שנדר — **ר' שמעון אוסר** עליו לשתות יין ולגלח, שמא היה בכרי מאה כור, **ש**לדעתו **ספק נזירות** דינו **להחמיר.**


###### Steinsaltz on Nazir 8a:9
[Steinsaltz on Nazir 8a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:9)

ו**ר' יהודה מתיר, ש**לדעתו **ספק נזירות להקל,** ואנו אומרים שמא לא היה בכרי מאה כור ולא חלה נזירותו.


###### Steinsaltz on Nazir 8a:10
[Steinsaltz on Nazir 8a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:10)

**ר' יוחנן אמר: אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו כשיטת **ר' יהודה** היא, מכל מקום יש לחלק בדברים, כי **התם** [שם] ב"על מנת שיהא בכרי זה מאה כור" **לא נחית ליה** [יורד לו] אותו אדם **לנזירות** בוודאי, אלא על תנאי, שהרי אין הוא יודע באותה עת כמה כור יש בכרי, ולא ברור כלל שחלה עליו נזירות. וכיון שלא ברור לנו שנתקיים התנאי — אנו משאירים אותו בחזקתו, ומספק לא נכניסנו בגדר נזיר. ואילו **הכא** [כאן] במשנתנו, במלוא הקופה הרי **נחית ליה** [ירד לו] **לנזירות,** שהרי ודאי קיבל על עצמו נזירות כלשהי והיא חלה עליו, אם כן **במאי לסלוקיה מיניה** [במה נסלק אותה ממנו], שהרי לא ברור מה שיעורה של נזירות זו? ובמקרה זה אף ר' יהודה מודה שמחמירים בשיעור הגדול של נזירות.


###### Steinsaltz on Nazir 8a:11
[Steinsaltz on Nazir 8a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8a:11)

ושואלים: **אמאי** [מדוע] **לא** נסלק ממנו את הנזירות? **ליחזיה לקופה** [נראה את הקופה] **כאילו** היא **מלאה קישואין ודלועין, ותיהוי ליה תקנתא** [ותהיה לו תקנה] וכשיסתיימו ימי נזירות אלו נאמר שנסתלק ממנו הנדר הוודאי, ומעתה צריך הוכחה להוסיף עליו נזירות. **הא סלקא דעתין** [הרי עלה על דעתנו], כך אנו סבורים ש**נזירות** (כמה נזירויות) **הוא דקביל עילויה** [שקיבל עליו] ולאחר שיקיים נדרי נזירות כמנין הקישואים — יצא מכלל חיוב זה!