## Steinsaltz on Nazir Daf 8b

###### Steinsaltz on Nazir 8b:1
[Steinsaltz on Nazir 8b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:1)

**ר' יהודה סבר לה** [סבור] הוא **כ**שיטת **רבי. דתנן** [שכן שנינו במשנתנו], **רבי אומר:** הנודר "הריני נזיר כשער ראשי" — **אין זה מגלח אחת לשלשים יום** אלא אנו רואים זאת כקבלת נזירות ארוכה אחת, **ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום —** **האומר "הרי עלי נזירות כשער ראשי" ו"כעפר הארץ" ו"כחול הים",** שפירש שמקבל עליו נזירויות רבות. ומאחר שר' יהודה סבור כרבי נמצא שאף באומר "הריני נזיר מלוא קופה" סובר ר' יהודה שאין לו תקנה, כיון שקיבל עליו נזירות אחת ארוכה.


###### Steinsaltz on Nazir 8b:2
[Steinsaltz on Nazir 8b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:2)

ושואלים: **ור' יהודה מי סבר לה** [האם סבור הוא] **כ**שיטת **רבי? והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו'** מונה נזירויות כמנין ימות החמה. ועל כך **אמר ר' יהודה: מעשה היה, וכיון שהשלים** — **מת.**


###### Steinsaltz on Nazir 8b:3
[Steinsaltz on Nazir 8b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:3)

ומעתה **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] ש**נזירות** (נזירויות) רבות **קא** [הוא] **מקבל עליה** [עליו] **היינו טעמא** [זהו הטעם] ההסבר למה שאמר, ש**כיון** ש**השלים** שלוש מאות שישים וחמש נזירויות של חודש — **מת. אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שלדעת ר' יהודה **חדא נזירות** [נזירות אחת] **קבל עילויה** [עליו] ואינו סבור כדעת סתם משנה — **מי הוי** [האם היא] **השלמה כלל?** כלומר, לא היה משתמש בלשון "שהשלים" לדבר שאינו כדעתו כלל.


###### Steinsaltz on Nazir 8b:4
[Steinsaltz on Nazir 8b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:4)

**ועוד: מי סבר לה** [האם ר' יהודה סבור הוא] **כ**שיטת **רבי? והא תניא** [והרי שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר:** האומר **"הריני נזיר מנין הילקטי קיץ"** (כמנין תילי התאנים המונחות לייבוש), או **מנין שבלי שמיטה** — הרי הוא **מונה נזירות** רבות **כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבלי שמיטה,** הרי שר' יהודה אינו סבור שמקבל על עצמו נזירות אחת ארוכה!


###### Steinsaltz on Nazir 8b:5
[Steinsaltz on Nazir 8b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:5)

ודוחים: מכאן אין ראיה שר' יהודה אינו סובר כרבי, שכן **"מנין" שאני** [שונה]. כי כאשר פירש ואמר "מנין", מובן מדבריו שקיבל על עצמו מספר רב של נזירויות, ואף רבי סובר שאם אמר במפורש "מנין", לא ינהוג נזירות אחת ארוכה.


###### Steinsaltz on Nazir 8b:6
[Steinsaltz on Nazir 8b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:6)

ושואלים: **ומי שאני ליה** [והאם שונה לו] **לרבי** הדין כשאומר בעת נזירותו במפורש **מנין** שהדבר נחשב לו כנודר נזירויות חלוקות? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: האומר **"הריני נזיר** **כמנין ימות החמה" —** **מונה נזירות כמנין ימות החמה.** האומר **"כימי הלבנה" —** **מונה** מספר נזירויות **כ**מנין **ימי הלבנה. רבי אומר: עד שיאמר "נזירות עלי כמנין ימות החמה וכמנין ימות הלבנה"** ואם לא אמר כן — מפרשים שכוונתו היתה לנזירות אחת ארוכה אף שנקט לשון "מנין"!


###### Steinsaltz on Nazir 8b:7
[Steinsaltz on Nazir 8b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:7)

ומשיבים: **ר' יהודה סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא** [סבור הוא כמותו באחת וחולק עליו באחת]. ומפרטים: **סבר לה כותיה בחדא** [סבור הוא כמותו באחת] — ש**נזירות** ארוכה **קביל עילויה** [קיבל עליו] אם אמר "הריני נזיר כשער ראשי", שיהיו ימיה כשיער ראשו, ומשום כך אינו יכול להסתלק ממנה. **ופליג עליה בחדא** [וחולק עליו באחת] — ש**אילו ר' יהודה שני ליה** [שונה לו] **מונה,** שאם פירש "מנין" רואים זאת כקבלת מנין נזירויות מסויים, **ורבי לא שני ליה** [שונה לו] **מונה,** עד שיפרש שהוא מקבל נזירויות נבדלות.


###### Steinsaltz on Nazir 8b:8
[Steinsaltz on Nazir 8b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:8)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: האומר **"הריני נזיר כל ימי חיי",** או **"הריני נזיר עולם" —** **הרי זה נזיר עולם,** ונוהג כאבשלום שמיקל שערו בתער ומגלח בסוף כל שנה. המקבל עליו נזירות לפרק זמן קצוב, **אפילו "מאה שנה" אפילו "אלף שנים" —** **אין זה נזיר עולם, אלא** בפועל הריהו **נזיר** נזירות אחת הנמשכת **לעולם.**


###### Steinsaltz on Nazir 8b:9
[Steinsaltz on Nazir 8b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:9)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: האומר **"הריני נזיר ואחת"** — הרי זה **מונה שתים** (שתי נזירויות), שנדר תחילה להיות נזיר, וחזר ואמר שמקבל עוד נזירות אחת. האומר: **"**הריני נזיר ואחת **ועוד" —** **מונה שלש** נזירויות. ואם מוסיף על כך **"ושוב" —** **מונה ארבע.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט] שכן הוא בהלכה אחרונה זו ("ושוב"), ולשם מה לומר לנו את הדבר? ומשיבים: יש חידוש בכך, שכן **מהו דתימא** [שתאמר] **"ושוב"** כוונתו **כי כולהו** [כמו כל אלה] שמנה קודם, **והויא ליה שית** [והרי הן שש] נזירויות, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] ש**לא.**


###### Steinsaltz on Nazir 8b:10
[Steinsaltz on Nazir 8b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:10)

ובענין דומה בלשונות של קבלת נזירות **תנו רבנן** [שנו חכמים]: האומר **"הריני נזיר"** והוסיף מספר בשפה אחרת, **סומכוס אומר:** אמר **"**הריני נזיר **הן"** שהוא ביוונית אחת — קיבל עליו נזירות **אחת,** האומר **"דיגון"** (שתי צלעות) — קיבל עליו **שתים, "טריגון"** (משולש) — קיבל עליו **שלש, "טטרגון"** (מרובע) — קיבל עליו **ארבע, "פונטיגון"** (מחומש) — קיבל עליו **חמש.** כיון שהזכרנו את המילים הללו, מביאים ברייתא אחרת המזכירה אותן.


###### Steinsaltz on Nazir 8b:11
[Steinsaltz on Nazir 8b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nazir/r/8b:11)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **בית עגול,** בית **דיגון** (בעל שתי צלעות) ובית **טריגון** (משולש) **ופונטיגון** (בעל חמש צלעות) — **אינו מטמא בנגעים, טטרגון** (מרובע) — **מטמא בנגעים. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **למטה הוא אומר** לא **"קיר"** אלא **"קירת"** ("והנה פשה הנגע בקירות הבית". ויקרא יד, לט) וכיון שהשתמש כאן בלשון רבים, אף שאין צורך בכך — הרי שנים, ו**למעלה** (מקודם) **הוא אומר "קיר" "קירת"** ("והנה הנגע בקירות הבית". ויקרא יד, לז) — **הרי כאן ארבע**