## Steinsaltz on Nedarim Daf 10a

###### Steinsaltz on Nedarim 10a:1
[Steinsaltz on Nedarim 10a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:1)

**אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו היא כשיטת **ר' יהודה** יש להבדיל, **כי** [כאשר] **אמר ר' יהודה** שטוב הנודר ומקיים — **בנדבה** אמר, **בנדר לא אמר.**


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:2
[Steinsaltz on Nedarim 10a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:2)

ומקשים: **והקתני** [והרי שנה] בלשון ר' יהודה לשון נדר: **"טוב מזה ומזה נודר ומקיים"!** ומשיבים: **תני** [שנה] ותקן בלשון ר' יהודה: **"נודב ומקיים".**


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:3
[Steinsaltz on Nedarim 10a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:3)

ושואלים: **מאי שנא** [במה שונה] **נודר** ש**לא,** שאינו טוב, **דילמא אתי** [שמא יבוא] **בה לידי תקלה** שיעבור ב"בל תאחר", **נדבה נמי** [גם כן] יש בה חשש **דילמא אתי** [שמא יבוא] **בה לידי תקלה** של מעילה!


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:4
[Steinsaltz on Nedarim 10a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:4)

ומשיבים: **ר' יהודה לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] ש**אמר** במפורש: **אדם מביא כבשתו לעזרה ומקדישה** שם, **וסומך עליה ושוחטה,** ואם כן אין חשש שיבוא לידי תקלה של מעילה בקודשים.


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:5
[Steinsaltz on Nedarim 10a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:5)

שואלים: **תינח** [נניח] תשובה זו יפה בענין **נדבה** של **קרבנות,** ואולם **נדבה** של **נזירות מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי יש לחשוש לתקלה!


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:6
[Steinsaltz on Nedarim 10a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:6)

ומשיבים: גם בזה **ר' יהודה לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו]. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר: חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת,** אלא שלא נזדמן להם **לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידיהם** ולא היו חוטאים אף לא בשגגה, **מה היו עושין? עומדים ומתנדבין נזירות למקום** (לה'), **כדי שיתחייב קרבן חטאת** של נזיר **למקום.**


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:7
[Steinsaltz on Nedarim 10a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:7)

**ר' שמעון אומר: לא נדרו בנזיר, אלא** כך היו עושים: **הרוצה להביא עולה — מתנדב ומביא,** הרוצה להביא **שלמים — מתנדב ומביא,** הרוצה להביא **תודה וארבעה מיני לחמה — מתנדב ומביא. אבל בנזירות לא התנדבו, כדי שלא יקראו חוטאין.** שלדעתו בעצם הנזירות יש צד של חטא, **ש**כן **נאמר "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"** (במדבר ו, יא), ולכן לא נדרו בנזיר, כדי שלא ייחשבו כחוטאים אף במעט.


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:8
[Steinsaltz on Nedarim 10a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:8)

א **אמר אביי: שמעון הצדיק ור' שמעון ור' אלעזר הקפר — כולן שיטה אחת הן,** שהם סבורים ש**נזיר חוטא הוי** [הוא], שעצם הנזירות יש בה צד חטא. ומפרט: **שמעון הצדיק ורבי שמעון — הא דאמרן** [זה שאמרנו].


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:9
[Steinsaltz on Nedarim 10a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:9)

**ו**גם **ר' אלעזר הקפר ברבי** סבור כן, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אלעזר הקפר ברבי אומר:** נאמר על נזיר **"וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"** (במדבר ו, יא). ועל כך יש לשאול: **וכי באיזו נפש חטא זה** הנזיר? **אלא** יש לבאר: חטאו הוא על **שציער עצמו מן היין,** וחטא בכך על הנפש — על נפשו שלו, שציער את עצמו לחינם. **והלא דברים קל וחומר: ומה זה** (נזיר) **שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר** ודבר **על אחת כמה וכמה** שנקרא חוטא. **מכאן** יש ללמוד כי **כל היושב בתענית נקרא חוטא.**


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:10
[Steinsaltz on Nedarim 10a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:10)

ושואלים על שיטת ר' אלעזר הקפר: **והדין קרא** [והלא כתוב זה] **בנזיר טמא כתיב** [נאמר] ולא בנזיר טהור, ואם כן אפשר לפרש שדווקא הנזיר הטמא הוא זה שנקרא חוטא, שחטא על הנפש במה שנטמא! ומשיבים: ר' אלעזר הקפר סבור שהיה הדבר ראוי להיאמר גם בנזיר טהור, ומפני מה נאמר בנזיר טמא **משום** ש**שנה** (חזר וכפל) **בחטא הוא,** שלא די לו שחטא בזה שנדר נזירות אלא עוד הוסיף וחטא בזה שנטמא, ולכן נאמר דווקא בו "מאשר חטא על הנפש".


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:11
[Steinsaltz on Nedarim 10a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:11)

ב משנה **האומר (לחבירו)** לשון זו שדבר מסויים יהא **"קונם"** או **"קונח"** או **"קונס" — הרי אלו** הלשונות **כינויין לקרבן,** וכאמור כל כינויי נדרים הם כנדרים. האומר **"חרק"** או **"חרך"** או **"חרף" — הרי אלו כינויין לחרם.** האומר **"נזיק"** או **"נזיח"** או **"פזיח" — הרי אלו כינויין לנזירות.** האומר **"שבותה"** או **"שקוקה"** או **נודר ב"מוהי" — הרי אלו כינויין לשבועה,** ששבועה נקראת בארמית "מומתא", והכינוי לכך הוא "מוהי".


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:12
[Steinsaltz on Nedarim 10a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:12)

ג גמרא **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים במהות ה**כינויין, ר' יוחנן אמר: לשון אומות הן,** שיש עמים שבהם משמשות לשונות אלה לקרבן או לחרם או לנזיר או לשבועה. **ר' שמעון בן לקיש אמר:** לשון זו היא **לשון שבדו** (שיצרו) **להם חכמים** לבני האדם כדי **להיות נודר בו** כל הרוצה בכך. וכדי להסביר לשון "בדא" הוא מביא מן המקרא: **וכן הוא אומר** בירבעם **"בחדש אשר בדא מלבו"** (מלכים א יב, לג), שמשמעו — המציא. כלומר, אלה הם לשונות שהמציאו חכמים לצורך זה.


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:13
[Steinsaltz on Nedarim 10a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:13)

**ו**לשיטתו **טעמא מאי תקינו רבנן** [מה טעם תיקנו חכמים] **כינויין** אלה? — ש**לא לימא** [יאמר] הנודר במפורש **"קרבן".** ושואלים: **ולימא** [ויאמר] **"קרבן"** ומה לא טוב בכך? ומשיבים: **דילמא אמר** [שמא יאמר] **"קרבן לה'".** ותוהים גם על כך: **ולימא** [ויאמר] **"קרבן לה'"!** ומשיבים: **דילמא אמר** [שמא יבוא ויאמר] **"לה'"** ויתחרט **ולא אמר** [יאמר] אחר כך **"קרבן", וקא מפיק** [ונמצא על ידי כך מוציא] **שם שמים לבטלה**


###### Steinsaltz on Nedarim 10a:14
[Steinsaltz on Nedarim 10a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/10a:14)

**ו**כיוצא בו **תניא** [שנינו בברייתא], **ר' שמעון אומר:**