## Steinsaltz on Nedarim Daf 12a

###### Steinsaltz on Nedarim 12a:1
[Steinsaltz on Nedarim 12a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/12a:1)

**והא** [והרי] **נותר ופיגול לאחר זריקת דמים הוא** איסורם, ואין בהם אז עוד דין מעילה, אף שהם אסורים מטעם אחר. ואם כן, מוכח מכאן שכאשר הוא מתפיס בדבר — אינו מתפיס במצבו הנוכחי, אלא בעיקרו.


###### Steinsaltz on Nedarim 12a:2
[Steinsaltz on Nedarim 12a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/12a:2)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן:** אפשר לומר שמדובר כאן **בנותר של עולה,** שאין בשרה מותר באכילה לעולם וגם לאחר זריקת הדם עדיין קדושת עולה חלה עליו ולא יצא מקדושתו כלל. **אמר ליה** [לו]: **אם כן, ליתני** [שישנה] במפורש שהתפיס **בבשר עולה!**


###### Steinsaltz on Nedarim 12a:3
[Steinsaltz on Nedarim 12a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/12a:3)

ודוחים: בלשון **לא מיבעיא קאמר** [נצרכה אמר]: **לא מיבעיא** [נצרכה המשנה] לומר שאם אמר על דבר **"**הרי זה כ**בשר עולה"** ש**אסור, דהא** [שהרי] **בקרבן** ממש **קא** [הריהו] **מתפיס** את החפץ, אבל **נותר ופיגול** של **עולה איצטריכא** [הוצרכה לומר],


###### Steinsaltz on Nedarim 12a:4
[Steinsaltz on Nedarim 12a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/12a:4)

כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] שכוונתו בנדר היתה שיהא זה **כאיסור נותר,** או **כאיסור פיגול, והוה ליה** [והרי הוא] **כמתפיס** את הנדר **בדבר האסור,** ולא בדבר הנדור, שרק בו אפשר להתפיס ולאסור דבר אחר, **ו**בנדר כזה **לא מיתסר** [אינו נאסר], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכאשר מתפיס בנותר כוונתו היא לעיקרו של דבר, שהוא הקרבן, והוא דבר הנדור.


###### Steinsaltz on Nedarim 12a:5
[Steinsaltz on Nedarim 12a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/12a:5)

**מיתיבי** [מקשים]: **איזהו איסר האמור בתורה —** אם **אמר "הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין** ביום זה **כיום שמת בו אביו"** של הנודר, שהמנהג לצום באותו יום, או **"כיום שמת בו רבו"** שהוא מתאבל עליו כאביו, או **"כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם"** (צום גדליה), או **"כיום שראיתי ירושלים בחורבנה", ואמר שמואל: והוא שנדור באותו היום.** כלומר, שאותו יום שהוא תולה בו את נדרו — הוא עצמו יום שנדר בו שלא יאכל, ולכן תופס נדר בנדר.


###### Steinsaltz on Nedarim 12a:6
[Steinsaltz on Nedarim 12a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/12a:6)

ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק הדבר]? **לאו** [האם לא] **כגון** במקרה **דקאי בחד בשבא דמית ביה אבוה** [שהוא עומד ביום ראשון בשבת שהוא היום בשבוע שמת בו אביו] **ואף על גב דאיכא טובא חד בשבא דהיתרא** [ואף על פי שיש בינתיים הרבה ימי ראשון בשבת של היתר], ובכל זאת כאשר אומר "כיום שמת בו אביו" כוונתו לא לסתם יום ראשון בשבוע, אלא לאותו יום ראשון שמת בו אביו, שבו נדר לצום, **וקתני** [ושנה] התנא שהוא **אסור. שמע מינה** [למד מכאן] ש**בעיקר הוא מתפיס,** והוא הדין למתפיס בבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים.


###### Steinsaltz on Nedarim 12a:7
[Steinsaltz on Nedarim 12a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/12a:7)

ודוחים: מה שאמר **שמואל, הכי איתמר** [כך נאמר], **אמר שמואל: והוא שנדור ובא מאותו היום ואילך.** כלומר, שבכל יום שהוא יום השנה לאביו נודר שיהיה אסור באכילה. ואם כן כאשר מזכיר ומתפיס ביום זה הריהו מתפיס בדבר הנדור. ואם כן אין מכאן ראיה לענייננו.


###### Steinsaltz on Nedarim 12a:8
[Steinsaltz on Nedarim 12a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/12a:8)

**אמר רבינא: תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו: האומר שדבר זה יהא עליו **"כחלת אהרן"** שמפרישים מן העיסה לכהן, או **"כתרומתו"** שמפרישים לו מן התבואה — **מותר,** כי דברים אלה אסורים באכילה לזרים, שאינם כהנים, ונחשב כמתפיס בדבר האסור, שאין בכך כלום. ונדייק: **הא** [הרי] אם היה אומר **"כתרומת לחמי תודה",** אף שגם הם נאכלים רק לכהנים ואסורים לזרים, כיון שעיקרם קרבן — **אסור;**