## Steinsaltz on Nedarim Daf 21a

###### Steinsaltz on Nedarim 21a:1
[Steinsaltz on Nedarim 21a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/21a:1)

**שניהם** בעצם **רוצין** לגמור את המיקח **בשלשה דינרין,** ולא התכוונו לנדר, אלא הגזימו בדרך מיקוח בלבד.


###### Steinsaltz on Nedarim 21a:2
[Steinsaltz on Nedarim 21a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/21a:2)

א גמרא שנינו במשנה: **"ארבעה נדרים התירו חכמים" כו'. אמר ליה** [לו] **ר' אבא בר ממל לר' אמי: אמרת לן** [לנו] **משמיה** [משמו] של **ר' יהודה נשיאה: מאן תנא** [מי שנה] משנה זו ב**ארבעה נדרים —** שיטת **ר' יהודה היא,** ש**אמר משום** (בשם) **ר' טרפון** בענין אנשים שהתערבו ביניהם ואמרו שאם אחד מהם צודק — הוא יהיה נזיר, ש**לעולם אין אחד מהן נזיר, לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה.** כלומר, אין נזירות חלה אלא כשאדם נודר אותה בוודאות ובבירור, ולא מחמת הספק. ואף כאן, כיון שלא היתה כוונתם באמת לידור נדר ולעמוד על דבריהם, אנו אומרים שאינו נדר כלל.


###### Steinsaltz on Nedarim 21a:3
[Steinsaltz on Nedarim 21a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/21a:3)

**רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו זו היא שיטת **רבנן** [חכמים] החלוקים על ר' יהודה, ואולם **מי קתני** [האם שנה] במשנתנו **"שניהן רצו** בשלושה דינרין **"?** הלא **"שניהן רוצין" קתני** [שנה]. כלומר, אף לדעת חכמים, מתחילה כאשר נדרו לא התכוונו לנדר, ולכן לא היה כאן נדר כלל ולא משום שיש חיסרון בהפלאה.


###### Steinsaltz on Nedarim 21a:4
[Steinsaltz on Nedarim 21a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/21a:4)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי:** אם היה המקרה כמו במשנה אבל בשינוי קל, כש**אמר לו** המוכר בלשון נדר שלא יפחות על **טפי** [יותר] **מסלע והלה** (וההוא), הלוקח, **אמר** אף הוא בלשון נדר שאינו מוסיף על **בציר** [פחות] **משקל,** האם **נדרא הוי** [נדר הוא] שכל אחד עומד בדעתו, **או** שמא נאמר כי גם זה **זרוזין הוי** [הוא]?


###### Steinsaltz on Nedarim 21a:5
[Steinsaltz on Nedarim 21a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/21a:5)

**אמר ליה** [לו] רב אשי: **תנינא** [שנינו] כבר כיוצא בזה: **היה** אדם **מסרב** (מפציר) **בחבירו שיאכל אצלו,** והחבר לא רצה **ואמר לו "קונם ביתך שאני נכנס",** או "קונם **טיפת צונן שאני טועם** אצלך" — הרי זה **מותר ליכנס לביתו ולשתות הימנו צונן,** כיון **שלא נתכוון זה** הנודר **אלא לשום** (לשם) **אכילה ושתיה,** שלא יאכל וישתה ממש בביתו, אבל לא התכוון לדברים שאמרם, ואינם אלא לשון הגזמה בלבד.


###### Steinsaltz on Nedarim 21a:6
[Steinsaltz on Nedarim 21a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/21a:6)

**ואמאי** [ומדוע] תאמר כך? **והא** [והרי] **"טיפת צונן" קאמר** [אמר]! **אלא** חייב אתה לומר כי **משתעי איניש הכי** [מדבר אדם כך] בלשון הגזמה, שאינו מתכוון למה שהוא אומר. **הכא נמי משתעי איניש הכי** [כאן גם כן, במוכר ולוקח, מדבר אדם כך] שהוא מגזים בדיבורו ואינו מתכוון ממש לדברים שהוא אומר למרות שדייק בלשונו.


###### Steinsaltz on Nedarim 21a:7
[Steinsaltz on Nedarim 21a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/21a:7)

**אמר ליה** [לו] רבינא: