## Steinsaltz on Nedarim Daf 22a

###### Steinsaltz on Nedarim 22a:1
[Steinsaltz on Nedarim 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:1)

**אילו לא חמאת** [היתה רואה] **בה אימה מילין דעזיבה** [דברים גרועים שראוי לעוזבם] — **בכדי** [לחינם] **לא אדרתה** [היתה מדירה אותה]! אם היית חושבת על כך בשעת הנדר **מי אדרתה** [האם היית מדירה אותה]? **אמרה ליה** [לו]: **לא, ושרייה** [והתיר אותה].


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:2
[Steinsaltz on Nedarim 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:2)

מסופר: **בר ברתיה** [בן בתו] של **ר' ינאי סבא** [הזקן] **אתא לקמיה** [בא לפני] סבו **ר' ינאי סבא** שיתיר לו נדר, **אמר ליה** [לו]: **אילו הוה ידעת** [היית יודע] שבשעה שאתה נודר **דפתחין** [שפותחים] בשמים את **פינקסך וממשמשין** (ומפשפשים) **בעובדך** [במעשיך] מה טיבם, **מי נדרת** [האם היית נודר]? **אמר ליה** [לו]: **לא, ושרייה** [והתירו].


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:3
[Steinsaltz on Nedarim 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:3)

**אמר ר' אבא: מאי קראה** [מהו הכתוב] המרמז לענין זה — שנאמר: **"ואחר נדרים לבקר"** (משלי כ, כה), שאחרי שאדם נודר מבקרים בשמים את מעשיו. ומעירים: **ואף על גב** [ואף על פי] ש**פתח ר' ינאי ליה** [לו] בפתח זה — **אנן** [אנו] **לא פתחינן ליה** [פותחים לו] לאדם הנודר **בהא** [בזה], לשאול אם אינו מתחרט עליהם משום שהנודר נבדק בידי שמים, כי יש לחשוש שאם יישאל אדם על נדרו כך, יתבייש לומר שאינו מתחרט ויאמר שלא כנכון, שהוא מתחרט.


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:4
[Steinsaltz on Nedarim 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:4)

**ו**כן **לא פתחינן** [פותחים אנו] **בהדא אחרנייתא** [בזו האחרת] ש**אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מאי** [במה] **פתח ליה** [לו] **רבן גמליאל לההוא סבא** [לזקן אחד] שנדר נדר, ובא לפניו כדי להתירו, אמר לו: נאמר **"יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא"** (משלי יב, יח), ופירושו: **כל הבוטה,** כלומר כל המוציא מפיו ביטוי של נדר — **ראוי לדוקרו בחרב, אלא** שיש לפניו דרך אחרת — **לשון חכמים מרפא,** שמתירים לו החכמים את נדרו. וגם בדבר זה אין פותחים.


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:5
[Steinsaltz on Nedarim 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:5)

**ולא פתחינן** [פותחים אנו] לנודר **בהדא אחרנייתא** [בזו האחרת], **דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' נתן אומר: הנודר** — **כאילו בנה במה** שלא במקום המקדש, **והמקיימו** את הנדר הזה — **כאילו מקריב עליו קרבן,** שהרי לא זו בלבד שנדר, אלא אף גומר את המעשה, ומקיים את מה שנדר. **ברישא פתחינן** [בדבר הראשון אנו פותחים] ואומרים לו לאדם שנדר: דע לך שכל הנודר עושה מעשה רע כבונה במה. ואילו **בסיפא** [בענין האחרון] שהמקיים את הנדר כאילו מקריב עליו קרבן נחלקו חכמים, **אביי אמר: פתחינן** [פותחים אנו], ו**רבא אמר: לא פתחינן** [פותחים אנו] בפתח זה.


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:6
[Steinsaltz on Nedarim 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:6)

**רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא** [היה שונה את השמועה הזו בלשון זו] שאמרנו. ואילו **רב טביומי מתני הכי** [היה שונה אותה כך]: במה שכתוב **בסיפא לא פתחינן** [בסוף אין אנו פותחים] לכל הדעות, שאין אומרים לו לאדם שהמקיים נדר עושה מעשה רע. ואילו לגבי הנימוק ש**ברישא** [בהתחלה] נחלקו, **אביי אמר: פתחינן** [פותחים אנו] בזה, **רבא אמר: לא פתחינן** [פותחים אנו]. ומסכמים, **והלכתא** [וההלכה היא]: **לא פתחינן** [פותחים אנו] **לא** במה שכתוב **ברישא** [בתחילה] **ולא** במה שכתוב **בסיפא** [בסוף].


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:7
[Steinsaltz on Nedarim 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:7)

ועוד: **ולא פתחינן** [פותחים אנו] **בהא נמי** [גם כן בזה] של **שמואל.** ש**אמר שמואל:** הנודר נדר, **אף על פי שמקיימו — נקרא רשע. אמר ר' אבהו: מאי קרא** [מהו הכתוב] המלמד על כך — שנאמר: **"וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא"** (דברים כג, כג), **ויליף** [ולומד] **"חדלה" "חדלה"** בגזירה שווה; **כתיב הכא** [נאמר כאן] **"וכי תחדל לנדר" וכתיב התם** [ונאמר שם] **"שם רשעים חדלו רגז"** (איוב ג, יז), לומר שהנודר ומקיים עושה בזה ענין של רשע.


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:8
[Steinsaltz on Nedarim 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:8)

**אמר רב יוסף: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] דבר זה במשנה מפורשת: האומר שהוא נודר **"כנדרי כשרים" — לא אמר כלום, "כנדרי רשעים" — נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה.** ומכאן יש ללמוד שנדר הוא מעשה רשעים.


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:9
[Steinsaltz on Nedarim 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:9)

א אגב הזכרת הכתוב "שם רשעים חדלו רוגז", מביאים מה ש**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו,** לפי שהכעס גורם לו לעבור על עבירות חמורות, **שנאמר: "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך"** (קהלת יא, י), **ואין "רעה"** האמורה **אלא גיהנם, שנאמר: "כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה"** (משלי טז, ד), כלומר, בסופו של דבר, יומו של הרשע מגיע בגיהנם.


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:10
[Steinsaltz on Nedarim 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:10)

**ולא עוד אלא ש**כל הכועס מחלות **התחתוניות** (טחורים) **שולטות בו, שנאמר: "ונתן ה' לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש"** (דברים כח, סה), **איזהו דבר,** מחלה, **שמכלה את העינים** בכאב **ומדאיב** (ומצער) **את הנפש — הוי אומר — אלו התחתוניות.**


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:11
[Steinsaltz on Nedarim 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:11)

מסופר: **עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין** [בעלייתו לארץ ישראל התלוו לו שני] אנשים מ**בני חוזאי בהדיה** [יחד איתו]. בתוך קטטה שהיתה ביניהם **קם חד שחטיה לחבריה** [עמד אחד ושחט את חבירו]. **אמר ליה** [לו] הרוצח **לעולא: יאות עבדי** [יפה עשיתי]? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], **ופרע ליה** [ופתח לו] את **בית השחיטה,** כלומר, חתוך אותו עוד כדי שימות מהר. **כי אתא לקמיה** [כאשר בא עולא לפני] **ר' יוחנן** וסיפר לו על כך, **אמר ליה** [לו]: **דלמא** [שמא] **חס ושלום אחזיקי** [החזקתי] **ידי עוברי עבירה** בזה שאמרתי לו דברים אלה? אף על פי שמחמת האימה שיהרגהו אמר כך. **אמר ליה** [לו]: **נפשך הצלת** בכך, שמותר לו לאדם לומר דברים כאלה כדי להציל את עצמו ממוות.


###### Steinsaltz on Nedarim 22a:12
[Steinsaltz on Nedarim 22a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22a:12)

לעצם הסיפור הזה **קא תמה** [היה תמה] **ר' יוחנן: מכדי כתיב** [הלא נאמר] בפרשת הקללות: **"ונתן ה' לך שם לב רגז"** (דברים כח, סה) ודבר זה הלא **בבבל כתיב** [נאמר], ששם במקום הגלות יש לב רגז וכועס, ואיך ייתכן שבארץ ישראל יזדמן שיכעס אדם כל כך עד שירצח את חבירו? **אמר ליה** [לו] עולא: **ההוא שעתא** [באותה שעה] שאירע הדבר