## Steinsaltz on Nedarim Daf 22b

###### Steinsaltz on Nedarim 22b:1
[Steinsaltz on Nedarim 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:1)

**לא עברינן ירדנא** [עברנו את הירדן] ואם כן עדיין בחוץ לארץ היינו, ושם הוא המקום לקללת "לב רגז".


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:2
[Steinsaltz on Nedarim 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:2)

**אמר רבה בר רב הונא: כל הכועס,** באותה שעה **אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, שנאמר: "רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו"** (תהלים י, ד). **ר' ירמיה מדיפתי אמר:** כל הכועס **משכח תלמודו ומוסיף טיפשות, שנאמר: "כי כעס בחיק כסילים ינוח"** (קהלת ז, ט), **וכתיב** [ונאמר]: **"וכסיל יפרש אולת"** (משלי יג, טז), כיון שהכועס נעשה כסיל, הריהו פורס ומגדיל את האיוולת. **רב נחמן בר יצחק אמר:** הכועס **בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו, שנאמר: "ובעל חמה רב פשע"** (משלי כט, כב).


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:3
[Steinsaltz on Nedarim 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:3)

**אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא (לא) חטאו ישראל** בזמנם **לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד,** ומדוע ספר יהושע — **שערכה של ארץ ישראל הוא,** יש בו חלוקת ארץ ישראל לנחלת השבטים ולכן היה בו צורך לדורות. אבל שאר ספרי הנביאים הם בעצם תולדה של מה שהכעיסו את הקדוש ברוך הוא ושלח נביאים להוכיח אותם. **מאי טעמא** [מה טעם, רמז] הדבר — שנאמר: **"כי ברב חכמה רב כעס"** (קהלת א, יח), כלומר, רוב החכמה שיש לנו בקבלת כל ספרי המקרא היא תוצאה של רוב כעס שהכעסנו את הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:4
[Steinsaltz on Nedarim 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:4)

א **אמר ר' אסי: אין נזקקין** להתיר **ל**מי שנדר נדר ונשבע ב**"אלהי ישראל",** לפי שהוא נדר חמור, שהוציא מפיו שבועה בשם ה', **חוץ מ**מקרה שנשבע ב"אלוקי ישראל" ואמר **"קונם אשתי נהנית לי** משום **שגנבה את כיסי** (ארנקי) או **שהכתה את בני" ונודע שלא גנבה ושלא הכתו,** שבכגון זה נזקקים לו כיון שהיה זה נדר טעות, אבל במקרה אחר אין נזקקים למי שנשבע כך.


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:5
[Steinsaltz on Nedarim 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:5)

מסופר: **ההיא דאתאי לקמיה** [אשה אחת שבאה לפני] **רב אסי** שיתיר לה את נדרה, **אמר לה: במאי** [במה] באיזו לשון **נדרת?** אמרה לו: **ב"אלהי ישראל". אמר לה: אי נדרת** [אם היית נודרת] ואומרת **ב"מוהי" שהיא כינוי בעלמא** [סתם] — **מזדקיקנא** [הייתי מזדקק] **לך** להתיר את הנדר, **השתא** [עכשיו] ש**לא נדרת ב"מוהי" אלא ב"אלהי ישראל" — לא מזדקיקנא** [איני מזדקק] **לך** להתיר לך את הנדר.


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:6
[Steinsaltz on Nedarim 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:6)

מסופר: **רב כהנא איקלע לבי** [הזדמן לבית] **רב יוסף, אמר ליה** [לו] רב יוסף: **לטעום מר מידי** [שיטעם אדוני דבר]. **אמר ליה** [לו]: **לא,** בשם **מרי כולא** [אדון הכל] **לא טעימנא ליה** [אין אני טועם אותו]. **אמר ליה** [לו] רב יוסף: **לא מרי כולא** [אדון הכל] **לא טעימת ליה** [אין אתה טועם אותו]. ומעירים: **הניחא** [זה נוח] ניתן להבין את דברי **רב כהנא** ש**אמר** בלשון שבועה — **"לא מרי כולא** [אדון הכל] **"**שאיננו טועם, **אלא לרב יוסף אמאי** [מדוע] **אמר "לא מרי כולא** [אדון הכל] **"?** וכי על מה היה לו להישבע! ומשיבים: **הכי הוא דקאמר ליה** [כך הוא שאמר לו]: כיון ש**"לא מרי כולא" הוא דקאמרת** [שאמרת], **הלכך** [על כן] **לא טעימת ליה** [תטעם אותו], משום שאין נזקקים להתיר נדר שנאמר בלשון חמורה זו.


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:7
[Steinsaltz on Nedarim 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:7)

**אמר רבא אמר רב נחמן:** סיכום **הלכתא** [ההלכה] בענין זה: **פותחין** לו לאדם אף **בחרטה,** שמקדים החכם ושואל אם הוא מתחרט על מה שנדר בשעתו, **ונזקקין** גם **ל**מי שנדר בלשון **"אלהי ישראל".**


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:8
[Steinsaltz on Nedarim 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:8)

ב מסופר: היה **משתבח ליה** [לו] **רבא לרב נחמן ברב סחורה** תלמידו ש**אדם גדול הוא. אמר לו** רב נחמן: **כשיבא** רב סחורה **לידך** (אליך), **הביאהו לידי** (אלי). **הוה ליה נדרא למישרא** [היה לו לרב סחורה נדר להתיר] וכיון שידע רבא שרב נחמן רוצה לראות את רב סחורה, שלח אותו אליו. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב נחמן.**


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:9
[Steinsaltz on Nedarim 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:9)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן כשרצה להתיר לו: **נדרת אדעתא דהכי** [על דעת כך וכך]? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן]. ולא התיר לו נדרו. שאל אותו שוב: **אדעתא דהכי** [על דעת כך]? והציע אפשרות אחרת — אמר לו: **אין** [כן]. וכך היה **כמה זימנין** [פעמים], שבכל פעם שהציע לו רב נחמן פתח, אמר רב סחורה שכבר בשעת הנדר חשב על כך, ונדר על מנת כן. **איקפד** [הקפיד] **רב נחמן** עליו, שנראה לו שרב סחורה מעמיד קשיים מיותרים בפניו שלא יוכל להתיר לו. **אמר ליה** [לו]: **זיל לקילעך** [לך לאוהלך], אין אני רוצה לדבר איתך, משום שכעס עליו.


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:10
[Steinsaltz on Nedarim 22b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:10)

**נפק** [יצא] **רב סחורה ופתח פיתחא לנפשיה** [פתח לעצמו] שתהא דרך להתיר את נדרו. כיצד? **רבי אומר: איזה היא דרך ישרה שיבור** (שיבחר) **לו האדם — כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. והשתא דאיקפד** [ועכשיו שהקפיד] **רב נחמן** עלי — **אדעתא דהכי** [על דעת כן] **לא נדרי** [נדרתי], שנמצא שאין זו תפארת מן האדם. **ושרא לנפשיה** [והתיר לעצמו] את הנדר, שמעתה אפשר להתירו, משום שלא נדר על מנת שיכעס עליו אדם גדול זה.


###### Steinsaltz on Nedarim 22b:11
[Steinsaltz on Nedarim 22b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/22b:11)

בדומה לזה מסופר: **ר' שמעון ברבי** (בנו של רבי) **הוה ליה נדרא למישרא** [היה לו נדר להתיר], **אתא לקמייהו דרבנן** [בא לפני חכמים] להתיר, **אמרי ליה** [אמרו לו]: **נדרת אדעתא דהכי** [על דעת כך וכך]? **אמר: אין** [כן]. הציעו אפשרות אחרת: **אדעתא דהכי** [על דעת כך]? אמר להם: **אין** [כן]. וכך היה **כמה זימנין** [פעמים]