## Steinsaltz on Nedarim Daf 30b

###### Steinsaltz on Nedarim 30b:1
[Steinsaltz on Nedarim 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:1)

**ההולכים מעכו ליפו, דהלין** [שאלה] **יושבי היבשה נינהו** [הם], **אלא** "יורדי הים" הכוונה **ממי שדרכן לפרש.**


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:2
[Steinsaltz on Nedarim 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:2)

**ומאן דמתני אסיפא** [ומי שהיה שונה את הדבר על הסוף של המשנה] **מתני הכי** [היה שונה ומבין כך]: **הנודר מיושבי יבשה אסור ביורדי הים, ולא באלו ההולכים מעכו ליפו בלבד** שהם בודאי אינם נחשבים יורדי ים, **אלא אפילו במי שדרכו לפרש.** ומדוע אומרים שאף הם נחשבים ליושבי היבשה — **הואיל וסופו ליבשה** הוא **סליק** [עולה], שאין אדם חי כל ימיו על הים אלא מגיע בסופו של דבר ליבשה, ולכן כל בני אדם נקראים "יושבי יבשה".


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:3
[Steinsaltz on Nedarim 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:3)

א משנה **הנודר מרואי החמה — אסור אף בסומין** (עיוורים) אף שאינם רואים כלום, **שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן.**


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:4
[Steinsaltz on Nedarim 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:4)

ב גמרא ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר, הרי אמר "רואי חמה"! ומשיבים: **מדלא קאמר** [מפני שלא אמר] **"מן הרואין".** שאם היה אומר כן היתה כוונתו להוציא את העיוורים. אלא מה שאמר "רואי חמה" הרי זה **לאפוקי** [להוציא] **דגים ועוברים** שאינם נקראים "רואי חמה", לפי שאין החמה רואה אותם.


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:5
[Steinsaltz on Nedarim 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:5)

ג משנה **הנודר משחורי הראש,** אף ביטוי זה אין להבינו כמשמעו, אלא במשמעות רחבה יותר, ומשום כך **אסור בקרחין,** אף על פי שאין להם שערות כלל, **ו**אסור אף ב**בעלי שיבות** ששערותיהם לבנות. **ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין "שחורי הראש" אלא אנשים.**


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:6
[Steinsaltz on Nedarim 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:6)

ד גמרא **מאי טעמא** [מה טעם] אנו אומרים שהביטוי "שחורי הראש" אין כוונתו להוציא מכלל זה קרחים — **מדלא קאמר** [מפני שלא אמר] **"מבעלי שער".**


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:7
[Steinsaltz on Nedarim 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:7)

שנינו במשנה: **ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין "שחורי הראש" אלא אנשים.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **אנשים זימנין דמיכסו רישייהו** [פעמים שמכסים את ראשיהם] **וזימנין דמגלו רישייהו** [ופעמים שמגלים את ראשיהם] ולכן יש מקום לקרוא להם "שחורי ראש", שעל פי רוב השיער שלהם שחור. **אבל נשים לעולם מיכסו** [תמיד הן מכוסות ראש], **וקטנים לעולם מיגלו** [תמיד ראשם מגולה] ולכן הביטוי "שחורי הראש" כוונתו לגברים, לאלה שלפעמים נראה שיער הראש שלהם.


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:8
[Steinsaltz on Nedarim 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:8)

ה משנה **הנודר מן הילודים** — מבינים שכוונתו לאלה שכבר נולדו ולכן **מותר בנולדים** לאחר הזמן שנדר. אבל מי שנודר **מן הנולדים — אסור** אף **מן הילודים** כבר. **ר' מאיר מתיר אף בילודים** בעבר, שלדעתו דיקדק הנודר לאסור עליו רק אלה שיוולדו. **וחכמים אומרים: לא נתכוון זה** כשאמר "נולדים" **אלא במי שדרכו להוולד,** ואין לדקדק בלשון זו, אלא ודאי התכוון לכל הנולדים בכל זמן.


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:9
[Steinsaltz on Nedarim 30b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:9)

ו גמרא על דברי ר' מאיר המתיר אף בילודים, שואלים: אם **לר' מאיר** כשנדר מן הנולדים מותר "אף בילודים", אם כן משמע **ולא מיבעיא** [נצרכה] לומר **נולדים** שנדר מהם במפורש, שהוא מותר בהם. **אלא ממאן** [ממי הוא] **אסור?** שהרי לפי זה אין בנדר הזה שום משמעות!


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:10
[Steinsaltz on Nedarim 30b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:10)

ומשיבים: **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך היא שנויה], כך צריך לשנותה: **הנודר מן הילודים — מותר בנולדים, מן הנולדים — אסור בילודים. ר' מאיר אומר: אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים, כי היכי** [כפי] שה**נודר מן הילודים מותר בנולדים,** שהוא מדקדק במשמעות הלשון כמו שאמרה הנודר.


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:11
[Steinsaltz on Nedarim 30b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:11)

על עצם החילוק בין הלשונות שבמשנתנו **אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי: למימרא** [האם לומר] מתוך הדברים הללו ש**"נולדים" דמתיילדן משמע** [אלה שעומדים להיוולד משמעו]? **אלא מעתה** מה שנאמר בכתוב **"שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים"** (בראשית מח, ה) **הכי נמי דאיתיילדן** [כך גם כן שעומדים להיוולד] **הוא?** והרי מדובר בכתוב באפרים ומנשה שכבר נולדו!


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:12
[Steinsaltz on Nedarim 30b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:12)

ודוחים: **ואלא מאי** [מה] אתה רוצה לומר שהביטוי "נולדים" כוונתו אלה **דיילידו** [שכבר נולדו] **משמע, אלא מעתה** מה **דכתיב** [שנאמר] **"הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו"** (מלכים א יג, ב) **הכי נמי דהוה** [כך גם כן כוונתו שהיה כבר בעולם, שכבר נולד]? **והא** [והרי] **עדיין מנשה לא בא** אז לעולם? כל שכן יאשיהו נכדו! **אלא** לשון הכתוב **משמע הכי** [כך] **ומשמע הכי** [כך], שפעמים הכוונה לנולדים בעבר ופעמים הכוונה לעתידים להיוולד, **ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם,** ובלשון בני אדם "נולדים" פירושו אלה שעתידים להיוולד.


###### Steinsaltz on Nedarim 30b:13
[Steinsaltz on Nedarim 30b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/30b:13)

ז שנינו במשנתנו: **וחכמים אומרים** שכאשר אומר "נולדים" אסור אפילו מן הילודים, ולדעתם **לא נתכוין זה אלא** שנודר **מ**כל **מי שדרכו להוולד.** ומעירים: **לאפוקי מאי** [להוציא את מה] — **לאפוקי** [להוציא] **דגים ועופות** שאינם נולדים אלא יוצאים מן הביצים, אבל "נולדים" משמעו כל אלה שנולדים מרחם אימם.