## Steinsaltz on Nedarim Daf 31a

###### Steinsaltz on Nedarim 31a:1
[Steinsaltz on Nedarim 31a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:1)

א משנה **הנודר משובתי שבת — אסור בישראל ואסור** גם **בכותים** (שומרונים), שגם הם שומרים את השבת. הנודר **מאוכלי שום** בלילי שבת — **אסור בישראל ואסור בכותים,** שאף הם אוכלים שום בלילי שבת. ואולם אם נדר **מעולי ירושלים — אסור בישראל ומותר בכותים,** שהרי הם אינם עולים לירושלים אלא להר גריזים.


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:2
[Steinsaltz on Nedarim 31a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:2)

ב גמרא על דברי המשנה "הנודר משובתי שבת" שואלים: **מאי** [מה] פירוש **"שובתי שבת"? אילימא** [אם תאמר] שהכוונה היא **ממקיימי שבת,** אלה שבפועל שומרים את השבת, **מאי איריא** [מה שייך], מדוע דווקא שנינו שאסור **בכותים? אפילו** שאר **גוים נמי** [גם כן] יש ביניהם שומרי שבת. **אלא** ודאי יש לומר שכוונתו שנודר **מ**מי ש**מצווים על** שמירת **השבת,** ולדעתו הכותים נחשבים כגרים גמורים, ומצווים על שמירת השבת.


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:3
[Steinsaltz on Nedarim 31a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:3)

אולם, **אי הכי** [אם כך] אתה מפרש, אם כן **אימא סיפא** [אמור את סופה] של המשנה: **"מעולי ירושלים" — אסור בישראל ומותר בכותים, אמאי** [מדוע]? **והא** [והרי] **מצווים נינהו** [הם] לעלות לירושלים, כשאר הגרים!


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:4
[Steinsaltz on Nedarim 31a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:4)

**אמר אביי: מצווה ועושה קתני** [שנה]. שהתנא סבור שכוונתו למי שמצווה מצוה מסויימת וגם עושה אותה. ולפי זה מובנת המשנה, **בתרתי בבי קמייתא** [בשתי הפיסקות הראשונות] בשביתת שבת ובאכילת שום, **ישראל וכותים** בכלל, מפני שהם **מצווין ועושין,** ואילו **גוים ההוא דעבדי** [אלה שעושים] דברים אלה — הרי **עושין ואינם מצווין** על כך, ולכן מותר בהם, שאינם בכלל נדרו. ואילו **בעולי ירושלים — ישראל מצווין ועושין,** ואילו **כותים מצווין ואינם עושין,** ולכן מותר בהם.


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:5
[Steinsaltz on Nedarim 31a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:5)

ג משנה אמר **"קונם שאיני נהנה לבני נח" — מותר בישראל ואסור באומות העולם.**


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:6
[Steinsaltz on Nedarim 31a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:6)

ד גמרא ושואלים: **וישראל מי נפיק** [האם יוצאים] **מכלל בני נח?** הלא גם הם בכלל בני נח! ומשיבים: **כיון דאיקדש** [שהוקדש] **אברהם** והתייחד, שייחשב למהות מיוחדת, **איתקרו על שמיה** [נקראו על שמו] כל צאצאיו, ושוב אינם נקראים סתם "בני נח".


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:7
[Steinsaltz on Nedarim 31a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:7)

ה משנה האומר **"**קונם **שאיני נהנה לזרע אברהם" — אסור בישראל ומותר באומות העולם.**


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:8
[Steinsaltz on Nedarim 31a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:8)

ו גמרא על מה שאמרו במשנה "ומותר באומות העולם" שואלים: **והאיכא** [והרי יש] **ישמעאל** ובניו, שגם הם בכלל "זרע אברהם"! ומשיבים: **"כי ביצחק יקרא לך זרע"** (בראשית כא, יב) **כתיב** [נאמר], ומכאן שבני ישמעאל אינם נקראים "זרע אברהם". ושואלים: **והאיכא** [והרי יש] **עשו** ובניו, שגם הם בכלל "זרע אברהם", שהרי הם מבני יצחק! ומשיבים: **"ביצחק** יקרא לך זרע **"**כוונתו **ולא כל** זרעו של **יצחק** אלא רק חלק מהם, שרק בני יעקב הם הנקראים "זרע אברהם" בשלימות.


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:9
[Steinsaltz on Nedarim 31a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:9)

ז משנה הנודר **"שאיני נהנה מישראל" — לוקח** (קונה) **ביותר** מהמחיר המקובל **ומוכר בפחות,** ונמצא שאינו נהנה מישראל. ואם נדר **"שישראל נהנין לי",** כלומר, שאינם נהנים ממני — **לוקח בפחות** מן המחיר **ומוכר** להם **ביותר** מן המחיר הרגיל, ונמצא שאין ישראל נהנים ממנו, **ו**אולם **אין שומעין לו,** למעשה לא יסכימו בני אדם לנהוג בו כך, שיהיו הם מפסידים בכל משא ומתן עימו. אם נדר **"שאיני נהנה להן והן לי"** במקרה זה — **יהנה לאומות העולם** ולא יהנה מישראל, ואף לא יהנו ישראל ממנו.


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:10
[Steinsaltz on Nedarim 31a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:10)

ח גמרא **אמר שמואל: הלוקח כלי מן האומן** כדי **לבקרו** (לבדוק אותו) **ונאנס בידו,** שנשבר הכלי באונס בתוך כדי כך — **חייב** בתשלום. שכיון שהלוקח יכול בכל עת לגמור את הקנין, נמצא שבמשך זמן הבדיקה הריהו כשואל, שכל ההנאה היא שלו. **אלמא קסבר** [מכאן שהוא סבור] שכל קניה **הנאת לוקח היא,** שיש הנאה לקונה בעצם קנין של דבר יותר מאשר למוכר. וכיון שהלוקח הוא שנהנה — חייב באונסים.


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:11
[Steinsaltz on Nedarim 31a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:11)

ומעירים: **תנן** [שנינו במשנתנו]: **"שאיני נהנה מישראל" — מוכר בפחות.** ונדייק מכאן: **אבל שוה בשוה** בדיוק במחיר הקצוב — **לא. ו**אולם **אי** [אם] **הנאת לוקח היא** בעצם העיסקה שביניהם, שהלוקח נהנה מכך יותר מאשר המוכר — **אפילו** היה מוכרו **שוה בשוה** מותר הדבר, שהרי הנאת הלוקח היא ולא המוכר! ומשיבים: **מתניתין** [משנתנו] מדברת **בזבינא דרמי על אפיה** [במכר שמוטל על פניו], כלומר, בסחורה שאין עליה קופצים והמוכר אינו יכול להיפטר ממנה, ובמקרה זה גם אם מכר שווה בשווה הרי זו הנאת המוכר.


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:12
[Steinsaltz on Nedarim 31a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:12)

על כך מקשים: **אם כן אימא רישא** [אמור את ראשה] של אותה הלכה: **לוקח ביותר.** ואם מדובר במשנה במקרה שהמוכר שמח למכור מדוע יקח דווקא ביותר? והרי יכול לקחת גם בשווה! **ועוד, אימא סיפא** [אמור את סופה] של המשנה: אם נדר **"שישראל נהנין לי" — [לוקח בפחות] ומוכר ביותר. ואי בזבינא דרמי על אפיה** [ואם מדובר במכר שמוטל על פניו] ואין עליו קופצים כלל — **אפילו** מוכר **שוה בשוה** יש בכך יותר הנאה לו מאשר לקונה!


###### Steinsaltz on Nedarim 31a:13
[Steinsaltz on Nedarim 31a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/31a:13)

ומשיבים: **סיפא** [הסוף] מדבר על מקרה הפוך: **בזבינא חריפא** [במכר חריף] שנמכר יפה ורבים הקופצים עליו, ואם אינו מוסיף אז על המחיר נמצא שהקונה נהנה מכך. ושואלים: **אי הכי** [אם כך] אם במקרה זה מדובר מדוע **לוקח בפחות? אפילו שוה בשוה** יקנה! שהרי המכר נמכר היטב, ואין כאן הנאה למוכר אפילו במחירו הקצוב. **אלא** צריך לומר כי