## Steinsaltz on Nedarim Daf 36b

###### Steinsaltz on Nedarim 36b:1
[Steinsaltz on Nedarim 36b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:1)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **התורם מ**התבואה **שלו על** התבואה **של חבירו,** האם על מנת שתחול התרומה **צריך** לכך את **דעתו** של בעל התבואה, **או לא?** וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **כיון** ש**זכות הוא לו** שתהא תבואתו מתוקנת והרי הוא מזכה אותו בכך שתורם לו משלו ונותן לו דבר במתנה, לכן **לא צריך דעת,** שיכול אדם לזכות לחבירו שלא מדעתו. **או דלמא** [שמא] **מצוה דיליה** [שלו] של בעל התבואה **היא** לתרום תרומה, **וניחא ליה למיעבדיה** [ונוח לו לעשות אותה] בעצמו, ואם כן כשעושה זאת אדם אחר, אין זו זכות עבורו.


###### Steinsaltz on Nedarim 36b:2
[Steinsaltz on Nedarim 36b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:2)

ומביאים ראיה: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנתנו: **תורם** המדיר **את תרומותיו ואת מעשרותיו** של המודר **לדעתו.** ונברר: **במאי עסקינן** [במה אנו עוסקים]? **אילימא** [אם תאמר] שהוא תורם **מן** הרכוש של **בעל הכרי על** הרכוש **של בעל הכרי,** יש לברר: **ולדעתו דמאן** [של מי]? **אילימא** [אם תאמר] **לדעתו דיליה** [שלו, של התורם] — **מאן שוויה** [מי מינהו] **שליח** לתרום? הלא בודאי אינו יכול לתרום משל חבירו.


###### Steinsaltz on Nedarim 36b:3
[Steinsaltz on Nedarim 36b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:3)

**אלא** צריכים לומר כי תורם הוא **לדעתו** של **בעל הכרי,** אולם במקרה כזה **הא קמהני ליה דקעביד שליחותיה** [הרי הוא מהנה אותו בכך שעושה שליחותו]! **אלא** חייבים אנחנו לומר שמדובר שהוא תורם **משלו על של** בעל **הכרי.** ונברר: **ולדעתו דמאן** [של מי]? **אילימא** [אם תאמר] כי **לדעתו** של **בעל הכרי** הוא תורם — **הא קמהני ליה** [הרי הוא מהנה אותו] בכך שעושה את שליחותו! **אלא לאו לדעתיה דנפשיה** [האם לא לדעת עצמו, של התורם] **ומשלו תורם על של חבירו. ואי אמרת** [ואם אתה אומר] כי **צריך דעת — הא קמהני ליה** [הרי הוא מהנה אותו]! **אלא לאו** [האם לא] נלמד מכאן שתורם משלו על של חבירו **אין צריך דעת.**


###### Steinsaltz on Nedarim 36b:4
[Steinsaltz on Nedarim 36b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:4)

ודוחים: **לעולם** אפשר לומר שמפריש **משל בעל הכרי על בעל הכרי,** אלא שכאן אין מדובר שעשה את המודר שליח במפורש, אלא **כדאמר** [כפי שאמר] **רבא** לענין אחר: **באומר "כל הרוצה לתרום יבא ויתרום", הכא נמי** [כאן גם כן] **באומר** שכל הרוצה לתרום יתרום, ונמצא שתורם מדעתו אף שאין נעשה לו שליח.


###### Steinsaltz on Nedarim 36b:5
[Steinsaltz on Nedarim 36b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:5)

**בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' ירמיה מר' זירא: התורם מ**פירות **שלו על** פירות טבל **של חבירו, טובת הנאה של מי?** כלומר, אותה הנאה שהוא יכול לקבל מפני שהוא נותן את התרומה לכהן מסויים, למי היא שייכת? וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים] **אי לאו פירי דהאיך, מי מתקנא כריא** [אם לא הפירות של זה התורם, האם היה מתוקן הכרי, ערימת הפירות] של **ההוא,** של בעל התבואה, ואם כן, טובת הנאה של התורם היא. **או דלמא** [שמא] **אי לאו כריא** [אם לא הכרי] של **ההוא, לא הויין פירי דהדין** [היו הפירות של זה] **תרומה,** והדבר תלוי בבעל הכרי, וטובת ההנאה היא שלו?


###### Steinsaltz on Nedarim 36b:6
[Steinsaltz on Nedarim 36b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:6)

**אמר ליה** [לו], **אמר קרא** [הכתוב]: "עשר תעשר **את כל תבואת זרעך... ונתת** ה" (דברים יד, כב. דברים יד, כו), לומר שכל טובת ההנאה שבנתינה שייכת לבעל הכרי ("זרעך").


###### Steinsaltz on Nedarim 36b:7
[Steinsaltz on Nedarim 36b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:7)

**איתיביה** [הקשה לו] ר' ירמיה לר' זירא: הרי שנינו: **תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו. ואי אמרת** [ואם אתה אומר] כי **טובת הנאה** של **בעל הכרי,** אם כן **הא קא מהני ליה** [הרי התורם מהנה אותו], שהרי בעל הכרי מקבל את טובת ההנאה באותה נתינה! **אלא שמע מינה** [למד מכאן] כי **טובת הנאה דיליה** [שלו היא] של התורם. **אמרי** [אומרים]: **לא,** אפשר לומר שהוא תורם **משל בעל הכרי על של בעל הכרי, ולדעתו** של **בעל הכרי,** ומדובר **באומר "כל הרוצה לתרום יבא ויתרום"** ואינו שליחו.


###### Steinsaltz on Nedarim 36b:8
[Steinsaltz on Nedarim 36b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:8)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלתו של ר' ירמיה ממה ש**אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן:** המקדיש קרבן עבור חבירו, ונעשה בעל מום — רק **המקדיש מוסיף חומש** אם רוצה לפדות אותו, ולא המתכפר, **ומתכפר,** זה שלמענו הופרש הקרבן — דווקא הוא **עושה תמורה,** שגוף הקרבן נחשב כשלו, ורק הוא יכול להמיר אותו באחר. **והתורם משלו על שאינו שלו — טובת הנאה שלו,** של התורם.


###### Steinsaltz on Nedarim 36b:9
[Steinsaltz on Nedarim 36b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/36b:9)

א שנינו במשנה כי אף על פי שאדם מודר הנאה מחבירו, מכל מקום הריהו **מלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא.** שואלים: **מקרא מאי טעמא** [מה טעם] **לא ילמדנו — משום דקמהני ליה** [שהוא מהנה אותו] בלימודו, **מדרש נמי** [גם כן] הלא **קמהני ליה** [הוא מהנה אותו]! **אמר שמואל:** כאן מדובר **במקום שנוטלין שכר על** הוראת **המקרא** ונמצא המודר מרוויח בכך שאינו משלם לו שכרו — **ואין נוטלין שכר על** הוראת **המדרש.** ושואלים: **מאי פסקא** [מה החיתוך], מדוע אתה מפרש שנוטלים שכר על מקרא דווקא ולא על דבר אחר?