## Steinsaltz on Nedarim Daf 37b

###### Steinsaltz on Nedarim 37b:1
[Steinsaltz on Nedarim 37b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:1)

**אם אבדו** בשבת **אינו חייב באחריותן —** שהרי אינו נחשב כשומר ביום זה. **ואם היה שכיר שבת** (שבוע), או **שכיר חדש,** או **שכיר שנה,** או **שכיר שבוע** (שבע שנים) — **נותן לו שכר** מה שעושה ב**שבת** בתוך שכרו, ו**לפיכך אם אבדו** בשבת — **חייב באחריותן.** משמע שאם מבליע את שכר השבת במשכורת כללית אין איסור בקבלת שכר על מה שהוא עושה בהיתר בשבת.


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:2
[Steinsaltz on Nedarim 37b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:2)

**אלא** צריך לומר כך: ל**גבי שבת היינו טעמא** [זה הטעם] ש**אין קוראין בתחילה — משום דיפנו אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא** [כדי שיתפנו אבותיהם של התינוקות למצות ועונג השבת] ואם היה מלמד את הילדים דבר חדש יצטרכו האבות לעזור לתינוקות בלימודם וממעטים בכך במצות עונג שבת. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] טעם אחר: **משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא** [שבשבת אוכלים התינוקות ושותים יותר וכבד עליהם העולם], כלומר, ראשם כבד, ואינם מסוגלים ללמוד היטב. **כדאמר** [כפי שאמר] **שמואל: שינוי וסת** (הרגל) באכילה וכיוצא בו הוא **תחילת חולי מעיים,** ומכיון שבשבת אוכלים מאכלים מרובים ומשובחים יותר מבשאר ימי השבוע התינוקות מרגישים חולשה מסויימת, ולכן לא ילמדם דבר חדש שמצריך ריכוז יתר.


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:3
[Steinsaltz on Nedarim 37b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:3)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] שהשכר שמקבל על המקרא הוא **שכר פיסוק טעמים,** ומשום כך לא ילמד המדיר את בניו ובנותיו של המודר מקרא, **מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר** שהטעם הוא משום **שכר שימור?** ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] **בנות** שאף הן בכלל האיסור **מי קא בעיין** [האם צריכות] **שימור?** שהרי הן יושבות בביתן ואינן רגילות לצאת.


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:4
[Steinsaltz on Nedarim 37b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:4)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] כי זהו **שכר שימור, מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר שכר פיסוק טעמים?** ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] כי **(שכר) פיסוק טעמים דאורייתא** [מן התורה] **הוא.** כלומר, אין זו תוספת הוראה שאינה שייכת לתורה, אלא היא חלק מן התורה עצמה ועל כך בודאי יש איסור לקבל שכר.


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:5
[Steinsaltz on Nedarim 37b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:5)

ש**אמר ר' איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא"** (נחמיה ח, ח). ומסבירים: **"ויקראו בספר בתורת האלהים" — זה מקרא** עצמו, **"מפרש" — זה תרגום, "ושום שכל" — אלו הפסוקים** היכן כל אחד מהם מסתיים. **"ויבינו במקרא" — זה פיסוק טעמים,** שעל ידם אפשר להבין כוונת הפסוקים. **ואמרי לה** [ויש אומרים]: **אלו המסורות** (מסורת הקריאה במקרא). מכל מקום רואים שרב סבור שפיסוק טעמים הוא חלק מעיקר לימוד התורה.


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:6
[Steinsaltz on Nedarim 37b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:6)

ובאותו ענין **אמר ר' יצחק: מקרא סופרים,** האופן שבו קוראים את המילים, **ועיטור סופרים,** כאשר יבואר, **ו**הפסוקים שיש בהם מילים שהן **קריין ולא כתיבן** [נקראות ואינן כתובות], **וכתיבן ולא קריין** [וכתובות ואינן נקראות] — כל אלה הם **הלכה למשה מסיני.**


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:7
[Steinsaltz on Nedarim 37b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:7)

ומסבירים: **מקרא סופרים** הוא כגון שבמקום שיש בו הפסק גדול אומרים: **ארץ, שמים, מצרים** (בקמץ).


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:8
[Steinsaltz on Nedarim 37b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:8)

**עיטור סופרים** הם ביטויים כגון — **"אחר תעברו"** (בראשית יח, ה), **"אחר תלך"** (בראשית כד, נה), **"אחר תאסף"** (במדבר לא, ב), **"קדמו שרים אחר נגנים"** (תהלים סח, כו), **"צדקתך כהררי אל"** (במדבר לו, ז) — שבכל אלה יש צורך להבין את המקרא בצורה שונה קצת ממה שנשמע תחילה, והוא הקרוי עיטור סופרים.


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:9
[Steinsaltz on Nedarim 37b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:9)

מילים שהן **קריין ולא כתיבן** [נקראות ואינן כתובות] כגון המלה **"פרת"** שנמצאת בפסוק **"בלכתו** להשיב ידו בנהר פרת**"** (שמואל ב ח, ג), המלה **"איש"** בפסוק **"כאשר ישאל איש בדבר האלהים"** (שמואל ב טז, כג), המלה **"באים"** שבפסוק "הנה ימים באים ו**נבנתה** העיר לה'" (ירמיה לא, לז), המלה **"לה"** בפסוק **"**אל יהי לה **פליטה"** (שמואל ב נ, כט), המלה **"את"** של **"הגד הגד** לי את כל אשר עשית את חמותך**"** (רות ב, יא), והמלה **"אלי"** שבפסוק "כל אשר תאמרי אלי אעשה" שבפסוק שאחריו נאמר **"**ותרד **הגרן"** (רות ג, ו), והמלה **"אלי"** שבפסוק "שש **השערים** האלה נתן לי כי אמר אלי אל תבואי ריקם אל חמותך" (רות ג, יז), **הלין** [אלה] המילים שהן **קריין ולא כתבן** [נקראות ואינן כתובות] במקרא.


###### Steinsaltz on Nedarim 37b:10
[Steinsaltz on Nedarim 37b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/37b:10)

**ו**מילים שהן **כתבן ולא קריין** [כתובות ואינן נקראות] — כגון המלה **"נא"** של **"יסלח** נא**"** (מלכים ב ה, יח).