## Steinsaltz on Nedarim Daf 3a

###### Steinsaltz on Nedarim 3a:1
[Steinsaltz on Nedarim 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:1)

**אלא לאו דווקא,** אין התנא מדקדק בדבר זה, שאין סדר אחד לכך, ו**זימנין** [פעמים] ש**מפרש** את הכלל **ההוא** בו **פתח ברישא** [בתחילה], **זימנין** [פעמים] את הכלל **ההוא דסליק** [שסיים] בו **מפרש ברישא** [בתחילה]. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר מדוע פתח התנא בפירוש ידות תחילה: **ידות איידי דאתיין מדרשא** [מתוך שהן באות, נלמדות, מדרשה] של הכתוב ואינן מפורשות במקרא, **מפרש להון ברישא** [אותן בתחילה], משום שחביב עליו דבר שיש בו חידוש שאינו מפורש בכתוב.


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:2
[Steinsaltz on Nedarim 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:2)

ומקשים: אם אמנם חביב עליו הדבר **וליפתח הדין ברישא** [שיפתח בזה, בידות, בתחילה, בראשית המשנה]! ומשיבים: **מיפתח** [לפתוח] הוא **פתח בכינויין** שהם **דאורייתא ברישא** [מן התורה בתחילה], **והדר מפרש** [וחזר ופירש] **ידות דאתיין ליה מדרשא** [שבאות לו מן הדרשה].


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:3
[Steinsaltz on Nedarim 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:3)

ושואלים על הסבר זה: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לדעת מי שאומר] כי ה**כינויין** שהוזכרו במשנה לנדרים ולשבועות וכיוצא בהם **לשון גוים הן,** ולשיטה זו כינויי נדרים הם מן התורה, שודאי תופס הנדר בכל שפה שבה שנדר. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שכינויים אלה הם **לשון שבדו** (שיצרו) **להן חכמים** לבני האדם **להיות נודר בו** כל הרוצה בכך, כמבואר להלן (נדרים דף י, א) שרצו למעט על ידי כך הזכרת שם שמים לבטלה, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי גם אלה יש בהם חידוש כמו בידות.


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:4
[Steinsaltz on Nedarim 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:4)

ומתרצים: הלא לעיקרו של דבר **מי קתני** [האם שנה] **ידות** נדרים במשנה? **ולאו חסורי קא מחסרת לה** [והאם אין אתה מחסר אותה את המשנה], שאתה מפרש משנה זו כאילו היה חסר בה משהו ומוסיף בה דברים? וכיון שהכנסנו כתיקון למשנה ידות נדרים, אם כן: **אקדים נמי ותני** [הקדם גם כן ושנה] **ידות** בתחילה ותקן את נוסח המשנה כך: **כל ידות נדרים כנדרים וכל כינויי נדרים כנדרים, ואלו הן ידות: האומר לחבירו** מודרני ממך וכו', **ואלו הן כינויין: קונם, קונח, קונס.**


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:5
[Steinsaltz on Nedarim 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:5)

א כיון שדנו כאן בענין ידות, שואלים: **וידות** נדרים **היכא כתיב** [היכן הן כתובות], כלומר, מה היסוד והרמז לדבר במקרא? ומסבירים, נאמר: **"איש** או אשה **כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לה'"** (במדבר ו, ב) **ותניא** [ושנויה ברייתא]: הכפילות **"נזיר להזיר"** באה **לעשות כינויי נזירות** שיהיו אף הם תופסים **כנזירות, ו**אף **ידות נזירות כנזירות.**


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:6
[Steinsaltz on Nedarim 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:6)

**אין לי** הלכה זו **אלא בנזירות,** ואולם שאף **בנדרים** יהיה כמו כן, שיהיו הידות והכינויים כמותם, **מנין? תלמוד לומר "איש** או אשה **כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לה'"** (במדבר ו, ב), **מקיש** (משווה) הפסוק באותו ענין **נזירות לנדרים ונדרים לנזירות; מה נזירות עשה בו ידות נזירות כנזירות — אף נדרים עשה בהם ידות נדרים כנדרים.**


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:7
[Steinsaltz on Nedarim 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:7)

**ומה נדרים** אם אין הנודר מקיים אותם הריהו **עובר ב"בל יחל"** ("איש כי ידור נדר לה'... לא יחל דברו", במדבר ל, ג), **ו**אם אינו משלם את נדרו בזמן הריהו עובר **ב"בל תאחר"** ("כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו", דברים כג, כב) — **אף נזירות עובר ב"בל יחל"** אם לא נהג מנהגי נזירות **וב"בל תאחר"** אם לא החל במנהג נזירות בזמן. **ו**כן להיפך, יש ללמוד מן ההיקש: **מה נדרים האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו** כפי שמפורש בפרשת נדרים (במדבר פרק ל) — **אף נזירות, האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו.**


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:8
[Steinsaltz on Nedarim 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:8)

על ההסבר הזה שואלים: **מאי שנא** [במה שונה] **גבי** (אצל) **נזירות דכתיב** [שנאמר בה] **"נזיר להזיר"** ומן הכפילות הזו למד התנא דין כינויים וידות, **נדרים** עצמם **נמי** [גם כן] **הא כתיב** [הרי נאמר] בהם כפילות לשון **"לנדר נדר"** ממנה אפשר ללמוד כמו כן, **ו**אם כן **היקישא** [היקש] נדרים לנזירות **למה לי?** הלא יכול אני ללמוד דבר זה במישרין מכפילות זו!


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:9
[Steinsaltz on Nedarim 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:9)

ומשיבים: **אי כתב** [אם היה כותב] **"נדר לנדר" כדכתב** [כפי שכתב] בפרשת נזיר **"נזיר להזיר"** היה הדבר **כדקאמרת** [כפי שאתה אומר], ואכן **לא** היה **צריך** לשם כך **היקישא** [היקש] ואפשר היה ללמוד את הדבר הזה מן הכתוב. **השתא דכתיב** [עכשיו שנאמר] **"לנדר נדר",** אפשר לומר כי **דברה תורה כלשון בני אדם,** שבצורה לשונית זו נוקט כרגיל הכתוב, ואין בזה איפוא משום לשון הדגשה והוספה.


###### Steinsaltz on Nedarim 3a:10
[Steinsaltz on Nedarim 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3a:10)

ושואלים: **הניחא למאן דאית ליה** [זה נוח לדעת מי שיש לו, שמקבל] את הכלל של **דברה תורה כלשון בני אדם, אלא למאן דלית ליה** [לדעת מי שאין לו, שאינו סובר] כי **דברה תורה כלשון בני אדם,** ובכל מקום שיש כפילות הריהי באה ללמד, **האי** [כתוב זה] **"לנדר נדר"** שיש בו כפילות **מאי עביד ליה** [מה הוא עושה בו]? ומשיבים: **דריש ליה** [דורש אותו] כך: "לנדור נדר" הרי זו לשון ריבוי **לעשות ידות נדרים כנדרים, ומקיש** [ומשווה] הכתוב **נזירות לנדרים** הן ללמד לענין ידות, והן לשאר דברים אחרים שלמדנו מהיקש זה. ואילו את כפל הלשון **"נזיר להזיר" דריש ליה** [דורש אותו] בדרך אחרת: **מלמד**