## Steinsaltz on Nedarim Daf 3b

###### Steinsaltz on Nedarim 3b:1
[Steinsaltz on Nedarim 3b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3b:1)

**שהנזירות חל על הנזירות.** שאם היה נזיר, ובתוך נזירותו אמר שוב "הריני נזיר" — חלה עליו חובת נזירות אחרת לכשישלים את הנזירות ראשונה.


###### Steinsaltz on Nedarim 3b:2
[Steinsaltz on Nedarim 3b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3b:2)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] כי **דברה תורה כלשון בני אדם** ואין לומדים ידות נדרים מ"לנדור נדר", **ו**מהצורה הבלתי רגילה של המילים **"נזיר להזיר" דריש** [דורש] ולמד ממנה **לעשות ידות נזירות כנזירות,** אם כן הלכה זו **שהנזירות חל על הנזירות מנא ליה** [מניין לו]? **הניחא אי סבירא ליה כמאן דאמר** [זה נוח אם סבור הוא כדעת מי שאומר] כי **אין נזירות חל על נזירות** ומשום כך אין הוא זקוק למקור להלכה זו. **אלא אי סבירא ליה כמאן דאמר** [אם סבור הוא כדעת מי שאומר] ש**נזירות חל על נזירות, מנא ליה** [מניין לו] אם כן דין זה?


###### Steinsaltz on Nedarim 3b:3
[Steinsaltz on Nedarim 3b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3b:3)

ומשיבים: אף לדעתו אפשר ללמוד מכתוב זה, שכן **נימא קרא** [שיאמר הכתוב] לשון **"**נזיר **ליזור", מאי** [מה] טעם שינה וכתב לשון **"להזיר" — שמעת מינה תרתי** [שומע, לומד אתה ממנה שני דברים], הן ידות נזירות, והן שנזירות חלה על נזירות.


###### Steinsaltz on Nedarim 3b:4
[Steinsaltz on Nedarim 3b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3b:4)

ומוסיפים: **במערבא אמרי** [בארץ ישראל היו אומרים] באופן אחר: **אית** [יש] **תנא דמפיק ליה** [שמוציא, לומד אותו] דין **ידות** הנדרים **מן** הכפילות **"לנדר נדר",** לפי שסבור שלא דיברה תורה כלשון בני אדם, **ואית** [ויש] **תנא דמפיק ליה** [שמוציא, לומד אותו] ממקור אחר, לפי שסבור שדיברה תורה בלשון בני אדם, ולומד דין ידות **מן "ככל היצא מפיו יעשה"** (במדבר ל, ג). שכתוב זה בא לרבות, ולהוסיף גם נדרים שאין לשונם מפורש.


###### Steinsaltz on Nedarim 3b:5
[Steinsaltz on Nedarim 3b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3b:5)

א **אמר מר** [החכם] בדרשת המקראות שלמדנו: **ומה נדרים עובר ב"בל יחל"** (במדבר ל, ג) **ו"בל תאחר" —** אף בנזירות כן. ושואלים: **בשלמא** [נניח] **"בל יחל"** של **נדרים משכחת לה** [מוצא אתה אותה] בפשטות, **כגון** ש**אמר "ככר זו אוכל" ולא אכלה** הרי הוא **עובר משום "בל יחל דברו"** שעבר על נדרו.


###### Steinsaltz on Nedarim 3b:6
[Steinsaltz on Nedarim 3b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3b:6)

**אלא "בל יחל"** של **נזירות היכי משכחת לה** [איך אתה מוצא אותה]? הלא **כיון** ש**אמר "הריני נזיר"** הרי באותו רגע **הוה ליה** [הריהו] **נזיר.** ואם **אכל** ענבים במשך הזמן הזה **קם ליה** [עומד הוא] **ב**איסור **"בל יאכל",** ככתוב בנזיר: "מחרצנים ועד זג לא יאכל" (במדבר ו, ד). אם **שתה** יין **קם ליה** [עומד הוא] **ב**איסור של **"בל ישתה"** ככתוב "יין... לא ישתה" (במדבר ו, ג), ואם כן לאיזה צורך נאמר שעובר ב"בל יחל"? **אמר רבא:** בא מדרש זה ללמד **לעבור עליו בשנים,** שעובר גם משום "בל יחל" על שלא קיים נדר נזירותו, וגם משום האיסור המיוחד של אכילת ענבים או שתיית יין.


###### Steinsaltz on Nedarim 3b:7
[Steinsaltz on Nedarim 3b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3b:7)

ועוד שואלים: **"בל תאחר"** של **נזירות היכי משכחת לה** [איך אתה מוצא אותה]? **כיון** ש**אמר "הריני נזיר" — הוי ליה** [הריהו] **נזיר** מיד. ואם **אכל** ענבים **קם ליה** [עומד הוא] מיד **ב**איסור של **"בל יאכל"** ואם כן איך יכול לאחר נדר זה של נזירות? ומשיבים: **באומר** ומפרש **"לכשארצה אהא נזיר",** ואם כן אין הוא נזיר מיד. ומקשים: **ואי אמר** [ואם הוא אומר] ומפרש **"כשארצה"** אם כן **ליכא** [אין] בכך איסור **"בל תאחר",** שהרי לא קבע מועד לדבר!


###### Steinsaltz on Nedarim 3b:8
[Steinsaltz on Nedarim 3b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/3b:8)

**אמר רבא: כגון** ש**אמר "לא איפטר מן העולם עד שאהא נזיר", דמן ההיא שעתא הוה ליה** [שבמקרה כזה מאותה שעה הריהו] חייב להתנהג כ**נזיר,** למרות שלא פירש זמן. שכיון שאין יודעים מתי הוא יפטר מן העולם הרי מספק חייב להתנהג בנזירות מיד. **מידי דהוה** [כמו שהוא] הדין בדומה לזה, שאיש **האומר לאשתו "הרי זו גיטיך שעה אחת קודם מיתתי"** אם היה כהן — **אסורה לאכול בתרומה מיד,** שהיא נחשבת לענין זה מיד כגרושה, ואם היא בת ישראל — אסורה בתרומה. **אלמא אמרינן** [מכאן שאנו אומרים] **כל שעתא ושעתא דילמא מיית** [שעה ושעה שמא הוא מת] ומשום כך נאסרת בתרומה מיד מספק. **הכא נמי** [כאן גם כן] בנזירות, **לאלתר הוי** [מיד הריהו] **נזיר. דאמרינן** [שאנו אומרים]: **דילמא השתא מיית** [שמא עכשיו הוא מת].