## Steinsaltz on Nedarim Daf 41a

###### Steinsaltz on Nedarim 41a:1
[Steinsaltz on Nedarim 41a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:1)

**ושטיח,** שהגולה זקוק להם ויכול לקחתם איתו ממקום למקום. ובענין דומה, פירשו את הפסוק המדבר על הגלות **"**ועבדת את אויביך... ו**בחסר כל"** (דברים כח, מח), **אמר ר' אמי אמר רב:** משמעות "בחוסר כל" היא — **בלא נר** לאור **ובלא שלחן** לאכול עליו. **רב חסדא אמר: בלא אשה. רב ששת אמר: בלא שמש** לסייע לו. **רב נחמן אמר: בלא דעה. תנא** [שנה] החכם בברייתא: "בחוסר כל" פירושו **בלא מלח ובלא רבב** (שומן) לטבל בהם את פיתו.


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:2
[Steinsaltz on Nedarim 41a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:2)

**אמר אביי: נקטינן** [מוחזקים אנו] — **אין עני אלא בדעה.** כלומר, עוני אמיתי הוא עניות הדעת, וכדברי רב נחמן, שהרי זה חוסר כל. **במערבא אמרי** [בארץ ישראל היו אומרים]: מי **דדא ביה** [שזו, הדעת, בו] — **כולא ביה** [הכל בו], **דלא דא ביה** [שאין זו בו] — **מה** יש **ביה** [בו]. מי שאת **דא קני** [זו קנה] — **מה** עוד **חסר** לו, מי שאת **דא** [זה] **לא קני** [קנה] — **מה קני** [קנה].


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:3
[Steinsaltz on Nedarim 41a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:3)

א **אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא: אין החולה עומד מחליו** (מחלים) **עד שמוחלין לו על כל עונותיו, שנאמר: "הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלואיכי"** (תהלים קג, ג). שקודם נאמר בפסוק "הסולח לכל עונכי" ורק אחר כך "הרופא לכל תחלואיכי". **רב המנונא אמר:** כשמבריא הוא אף **חוזר לימי עלומיו, שנאמר: "רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו"** (איוב לג, כה). על הפסוק **"כל משכבו הפכת בחליו"** (תהלים מא, ד) **אמר רב יוסף: לומר** ש**משכח** החולה **תלמודו** בזמן מחלתו, שכל מה שהיה מסודר אצלו — נהפך.


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:4
[Steinsaltz on Nedarim 41a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:4)

ומסופר, שאכן **רב יוסף** עצמו **חלש** [חלה], **איעקר ליה תלמודיה** [נעקר, נשכח, ממנו תלמודו], **אהדריה** [החזיר אותו] **אביי קמיה** [לפניו], שהזכיר לו מה ששכח. **היינו דבכל דוכתא אמרינן** [וזהו שבכל מקום אנו אומרים], **אמר רב יוסף: לא שמיע לי הדא שמעתא** [שמעתי את השמועה הזו], **אמר ליה** [לו] **אביי: את אמריתה ניהלן, ומהא מתניתא אמריתה ניהלן** [אתה אמרת אותה לנו, ומברייתא זו אמרת לנו]. כי רב יוסף שכח, ואביי תלמידו היה מזכיר לו.


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:5
[Steinsaltz on Nedarim 41a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:5)

מסופר: **כי הוה גמיר** [כאשר היה לומד] **רבי תלת עשרי אפי הילכתא** [שלוש עשרה פנים בהלכה] בכל ענין, **אגמריה** [לימדו] את **ר' חייא שבעה** פנים **מנהון** [מהם]. **לסוף חלש** [חלה] **רבי** ושכח כולם, **אהדר** [חזר] **ר' חייא קמיה הנהו** [לפניו על אותן] **שבעה אפי דאגמריה** [פנים שלימד אותו] אבל **שיתא אזדו** [שש הלכו, נשכחו], שהרי לא לימד אותן רבי לאחרים. **הוה ההוא קצרא, הוה שמיע ליה** [היה כובס אחד שהיה שומע אותו] את **רבי כדהוה גריס להו** [כשהיה לומד אותן], את כל ההלכות הללו. **אזל** [הלך] **ר' חייא וגמר יתהון קמי קצרא** [ולמד אותן לפני, אצל הכובס] **ואתא ואהדר יתהון קמי** [ובא והחזיר אותן לפני] **רבי. כד הוה חזי ליה** [כאשר היה רואה אותו] **רבי לההוא קצרא** [את הכובס ההוא] **אמר ליה** [היה אומר לו] **רבי: אתה עשית אותי ואת חייא,** שהרי ממך חזרנו ולמדנו דברים אלה ששכחנום. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] כי **הכי קאמר ליה** [יש שאומרים שכך היה אומר לו]: **אתה עשית את חייא, וחייא עשה אותי.**


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:6
[Steinsaltz on Nedarim 41a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:6)

**ואמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא: גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה** שניצלו מכבשן האש. שבנס **של חנניה מישאל ועזריה** הם ניצלו מ**אש של הדיוט, ו**אש זו **הכל יכולים לכבותה. וזו של חולה** שאוחזת בו הקדחת, החום — אש **של שמים היא, ומי יכול לכבותה?**


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:7
[Steinsaltz on Nedarim 41a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:7)

**ואמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **ר' יהושע בן לוי: כיון שהגיע קיצו,** סוף ימיו הקצוב **של אדם — הכל מושלים בו, שנאמר: "והיה כל מצאי יהרגני"** (בראשית ד, יד). שחשש קין שכיון שנגזרה עליו מיתה לאחר שהרג את הבל — שוב לא יוכל לעמוד בפני כל צרה, והכל יהרגוהו. **רב אמר: מן הדין קרא** [מפסוק זה] נלמד הדבר: **"למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך"** (תהלים קיט, צא). שכאשר נגזר משפטו של אדם למות — הכל נעשים עבדיו של הקדוש ברוך הוא להיות שליחים להמיתו.


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:8
[Steinsaltz on Nedarim 41a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:8)

ומסופר באותו ענין: **רבה בר שילא אמרו ליה** [לו]: **שכיב גברא** [מת אדם]. **גבוה הוה** [היה], **רכיב גירדונא זוטרא** [רכוב על פרד קטן], **מטא תיתורא** [הגיע לגשר] **איסתויט** [נבהל] הפרד, **שדייה וקא שכיב** [השליכו לרוכב ומת]. שאף שהיה הוא גבוה והפרד קטן ולא היתה זו נפילה גדולה — מכל מקום מת בה. **קרי על נפשיה** [קרא על עצמו]: **"למשפטיך עמדו היום".**


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:9
[Steinsaltz on Nedarim 41a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:9)

**שמואל חזייה לההוא קרוקיתא דעקרבא יתיבא על אקרוקתא ועברה נהראף טרקא גברא ומיית** [ראה עקרב אחד יושב על צפרדע ועובר את הנהר, עקץ אדם בצד השני של הנהר ומת] אותו אדם. **קרי עליה** [קרא עליו] **"למשפטיך עמדו היום** כי הכל עבדיך" שאפילו שרצים אלה הם עבדיו ושליחיו של הקדוש ברוך הוא, וכדי שייעקץ אותו אדם על ידי העקרב, שאינו יכול לעבור את המים, נזדמנה לעקרב צפרדע זו להעבירו.


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:10
[Steinsaltz on Nedarim 41a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:10)

ב **אמר שמואל: אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה,** כלומר, מי שיש לו חום. ושואלים: **לאפוקי מאי** [להוציא את מה]? שמדבריו נלמד שיש חולים אחרים שאין מבקרים אותם. ומשיבים: **לאפוקי הא דתניא** [להוציא זו ששנינו בברייתא], **ר' יוסי בן פרטא אומר משום** (בשם) **ר' אליעזר: אין מבקרין לא חולי מעיים ולא חולי העין ולא** את אלה שיש להם **מחושי הראש.** ומבררים: **בשלמא** [נניח] **חולי מעיים משום כיסופא** [בושה], שהוא נזקק בכל פעם לצאת לנקביו, ולא נוח לו הדבר בגלל האורח. **אלא חולי העין ומחושי הראש מאי טעמא** [מה טעם] אין מבקרים אותם?


###### Steinsaltz on Nedarim 41a:11
[Steinsaltz on Nedarim 41a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/41a:11)

ומשיבים: **משום** הטעם שאמר **רב יהודה,** ש**אמר רב יהודה: דיבורא קשיא לעינא** [הדיבור קשה לעין] **ומעלי לאישתא** [ומועיל לקדחת]. ולכן, מי שיש לו כאבי עיניים או ראש — מוטב שלא ידבר, ואם מבקרים אותו יצטרך לדבר עם מבקריו, והדבר עלול להזיק לו. **אמר רבא: האי אישתא** [קדחת זו], **אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא** [אם לא שהיא השליח של מלאך המוות], כלומר, שהיא גוררת אחריה חולי קשה עד כדי סכנת מוות, הייתי אומר עליה שהיא **מעלי** [מעולה]