## Steinsaltz on Nedarim Daf 48a

###### Steinsaltz on Nedarim 48a:1
[Steinsaltz on Nedarim 48a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:1)

**ואסורים בדבר של אותה העיר,** כיון שהוא נחשב כשייך בשותפות לכל בני העיר. **ואיזהו דבר של עולי בבל** שאפשר לומר עליו שהוא שייך לכלל הציבור — **כגון הר הבית, והעזרות, והבור** של מים **שבאמצע הדרך. ואיזהו דבר של אותה העיר —** **כגון הרחבה** (הכיכר שבעיר), **ו**בית **המרחץ** שבה, **ובית הכנסת, והתיבה** (ארון הקודש), **והספרים** (ספרי תורה). **והכותב חלקו** בדבר של אותה העיר **לנשיא,**


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:2
[Steinsaltz on Nedarim 48a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:2)

**ר' יהודה אומר: אחד,** כלומר, הוא הדין בש **כותב** חלקו **לנשיא, ואחד** בש **כותב להדיוט.** אלא **מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט? שהכותב לנשיא אין צריך לזכות** לו את חלקו על ידי מעשה של קנין, והכותב **להדיוט צריך לזכות** לו. **וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה צריכין לזכות, לא דברו** בענין של מזכה **לנשיא אלא בהוה,** שכך היו עושים. **ר' יהודה אומר: אין אנשי גליל צריכין לכתוב** את חלקם לנשיא, לפי **שכבר כתבו אבותיהן על ידיהן** (עבורם). שאמרו שכל נכסי הציבור נחשבים כשייכים לנשיא.


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:3
[Steinsaltz on Nedarim 48a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:3)

א גמרא על מה ששנינו "והכותב חלקו לנשיא", תוהים: אם עושה כן, **אמאי מיתסר** [מדוע נאסר]? **אמר רב ששת: הכי קתני** [כך שנה], כך צריך להבין את המשנה: **ומה תקנתן** שלא ייאסרו בנכסי העיר — **יכתבו חלקן לנשיא.**


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:4
[Steinsaltz on Nedarim 48a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:4)

**ר' יהודה אומר: אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט, ומה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט? הכותב לנשיא אין צריך לזכות, והכותב להדיוט צריך לזכות. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה צריכים לזכות, לא דברו בנשיא אלא בהוה** שכך רגילים היו לעשות.


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:5
[Steinsaltz on Nedarim 48a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:5)

ב שנינו במשנה ש**ר' יהודה אומר: אין אנשי גליל צריכין לזכות,** לפי **שכבר כתבו אבותיהן על ידיהן. תניא** [שנויה ברייתא], **ר' יהודה** **אומר: אנשי גליל קנטרנין** (אנשי קטטה ומריבה) **היו, והיו נודרין הנאה זה מזה** בתדירות, **עמדו אבותיהם וכתבו חלקיהן** בנכסי ציבור **לנשיא,** כדי שלא יכשלו באיסור.


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:6
[Steinsaltz on Nedarim 48a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:6)

ג משנה **המודר הנאה מחבירו ואין לו,** לחבר, **מה יאכל —** **נותנו** את המאכל **לאחר לשום** (לשם) **מתנה, והלה,** המודר, **מותר בה.** מסופר: **מעשה באחד, ב**עיר **בית חורון שהיה אביו נודר הימנו הנאה, והיה** הבן **משיא את בנו, ו**רצה שאביו יהיה בסעודת הנישואין. מה עשה, **אמר לחברו: חצר וסעודה נתונים הינן לפניך, אלא כדי שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה.** שעל ידי כך רצה להפקיע את האיסור שעל ידי הנדר, שיוכל גם אביו להשתתף בסעודה.


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:7
[Steinsaltz on Nedarim 48a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:7)

**אמר** המקבל: **אם שלי הם —** **הרי הם מוקדשין** כולם **לשמים** (לבית המקדש). **אמר לו** הנותן בכעס: וכי **נתתי לך את שלי שתקדישם לשמים?! אמר לו: נתת לי את שלך אלא** כדי **שתהא אתה ואביך אוכלין ושותין ומתרצין זה לזה** בתוך כך, **ויהא עון** של הנדרים **תלוי בראשו** של זה שהסכים וגרם לכך שיעברו על הנדר, כלומר, בראשי. בעקבות אותו מעשה **אמרו חכמים** בענין זה: **כל מתנה שאינה** עם הסכמה פנימית של הנותן עד כדי **שאם הקדישה** המקבל **תהא מקודשת —** **אינה מתנה.**


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:8
[Steinsaltz on Nedarim 48a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:8)

ד גמרא על המעשה המסופר במשנה תוהים: **מעשה לסתור!** שהרי קודם דובר במשנה שיכול לתת לחבירו מתנה כדי להפקיע מאיסור הנדר, ומיד מביאים מעשה הבא לסתור את ההלכה הזו! ומשיבים: **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך יש לשנותה]: **ואם הוכיח סופו על תחילתו** שלא נתן מתנה זו אלא בתנאי זה בלבד, ולא התכוון לתיתה בשלימות — **אסור. ומעשה נמי** [גם כן] **בבית חורון באחד, דהוה** [שהיה] **סופו מוכיח על תחילתו.**


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:9
[Steinsaltz on Nedarim 48a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:9)

**אמר רבא: לא שנו אלא** ש**אמר ליה** [לו] **"והינן לפניך אלא כדי שיבא אבא",** שפירש הנותן כוונתו במתנה זו. **אבל** אם **אמר ליה** [לו] בלשון פחות מפורשת, שאין בה תנאי, כגון: **"שיהו לפניך, שיבא אבא" —** בזה אין איסור, כי **"מדעתך" הוא** ש**אמר ליה** [לו], כלומר, כוונת דבריו שאם תרצה יכול אתה להזמין את אבי.


###### Steinsaltz on Nedarim 48a:10
[Steinsaltz on Nedarim 48a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/48a:10)

**לישנא אחרינא אמרין לה** [בלשון אחרת אומרים אותה שמועה], **אמר רבא: לא תימא טעמא** [אל תאמר שהטעם] דווקא כש**אמר ליה** [לו] **"והינן לפניך" הוא** ש**אסור, אבל** אם **אמר לו "הן לפניך שיבא אבא ויאכל" —** **מותר,** אין הדבר כן. **אלא אפילו אמר ליה** [לו] **"הן לפניך שיבא אבא ויאכל" —** **אסור. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **סעודתו מוכחת עליו,** שלשם כך נתן לו אותה מתנה.