## Steinsaltz on Nedarim Daf 49b

###### Steinsaltz on Nedarim 49b:1
[Steinsaltz on Nedarim 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:1)

**כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי** [כדעת מי אנו מתפללים בכל יום על החולים ועל הסובלים] **[כמאן** [כדעת מי] — **כ**דעת **ר' יוסי]**, שאומר שאדם נידון בכל יום, ולא רק בראש השנה, ולכן יש טעם להתפלל עליו. **מדאמר קצירי ומריעי** [מתוך שאמר חולים וסובלים] **שמע מינה** [למד מכאן] : **קצירי** כוונתו **קצירי** [חולים] **ממש, מריעי** [סובלים] הם **רבנן** [חכמים], כי בדרך כלל חכמים חלושים הם בגופם.


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:2
[Steinsaltz on Nedarim 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:2)

א שנינו במשנה כי הנודר מן התבשיל **מותר ב**תבשיל **עבה.** ומעירים: **מתניתין דלא כבבלאי** [משנתנו אינה כמנהג הבבלים] ש**אמר ר' זירא: בבלאי טפשאי** [בבליים טפשים הם], **דאכלי לחמא בלחמא** [שאוכלים לחם בלחם], שאוכלים תבשיל עבה של דייסה בלחם, ונמצא כאילו אוכלים סוג אחד של לחם בלחם אחר. ולמנהגם, אף תבשיל עבה אסור על הנודר מן התבשיל.


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:3
[Steinsaltz on Nedarim 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:3)

ובאותו ענין **אמר רב חסדא: דמשאיל להון להלין נקדני** [ששאלו אותם את המפונקים הללו] של העיר **הוצל** שבבבל: **הדין דייסא, היכין מעלי למיכלה** [דייסה זו, איך טוב יותר לאכול אותה]? **דחיטי** [דייסה של חיטים] — **בלחמא דחיטי** [בלחם חיטים], **ודשערי** — **בלחמא דשערי** [בלחם שעורים], **או דלמא** [שמא] **דחיטי** [דייסה של חיטים] — **בדשערי** [בלחם שעורים] **ודשערי** [ודייסה של שעורים] — **בדחיטי** [בלחם חיטים]?


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:4
[Steinsaltz on Nedarim 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:4)

ומספרים: **רבא אכליה** [היה אוכלו] עם **חסיסי** שהוא דייסה של קליות שעורים. ועוד מסופר: **רבה בר רב הונא אשכחיה** [מצא אותו] **לרב הונא דקאכיל דייסא באצבעתיה** [שהוא אוכל דייסה באצבעותיו]. **אמר ליה** [לו] : **אמאי קאכיל מר בידיה** [מדוע אוכל אדוני בידו]? **אמר ליה** [לו] : **הכי** [כך] **אמר רב: דייסא באצבעתא בסים** [דייסה הנאכלת באצבע טעימה יותר], **וכל** ש**כן** אם נאכלת **בתרתין** [בשתיים, אצבעות] **וכל** ש**כן בתלת** [בשלוש], שנעים יותר לאכול אותה בידיים.


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:5
[Steinsaltz on Nedarim 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:5)

**אמר ליה** [לו] **רב לחייא בריה** [בנו], **וכן אמר ליה** [לו] **רב הונא לרבה בריה** [בנו] : אם **מזמנים לך למיכל דייסא** [מזמינים אותך לאכול דייסה] לך לסעודה כזו **עד** מרחק של **פרסה.** אם מזמינים אותך **למיכל בישרא דתורא** [לאכול בשר שור] לך אפילו **עד תלתא פרסין** [שלוש פרסות]. **אמר ליה** [לו] **רב לחייא בריה** [בנו], **וכן אמר ליה** [לו] **רב הונא לרבה בריה** [בנו] : **כל מידעם** [דבר] **לא תפלוט קמיה** [לפני] **רבך,** שיש בכך משום ביזיון לרב, **לבר מן קרא ודייסא** [חוץ מדלעת ודייסה] **ש**כאשר אינם מתעכלים **הן דומין לפתילתא של אבר** [פתילת עופרת] רותחת במעיים, **ואפילו קמי** [לפני] **שבור מלכא** [המלך] **פלוט** אותן, משום שיש סכנה בדבר.


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:6
[Steinsaltz on Nedarim 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:6)

מסופר: **ר' יוסי ור' יהודה** אכלו יחד; **חד אכיל דייסא באצבעתיה** [אחד מהם היה אוכל דייסה באצבעותיו] **וחד אכיל בהוצא** [ואחד היה אוכל במקל, כעין מזלג]. **אמר ליה** [לו] **דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה** [זה שהיה אוכל במקל לזה שהיה אוכל באצבעותיו] : **עד מתי אתה מאכילני צואתך,** את לכלוך הציפורניים שלך! **אמר ליה** [לו] **דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא** [זה שהיה אוכל באצבעותיו לזה שהיה אוכל במקל] : **עד מתי אתה מאכילני רוקך** שאתה מכניס את המקל לפיך ואחר כך אתה מכניס אותו שוב לקערה המשותפת!


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:7
[Steinsaltz on Nedarim 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:7)

מסופר: **ר' יהודה ור' שמעון אייתו לקמייהו בלוספיין** [הביאו לפניהם מין תאנים]. **ר' יהודה אכל, ר' שמעון לא אכל. אמר ליה** [לו] **ר' יהודה: מאי טעמא לא אכיל מר** [מה טעם אין אדוני אוכל]? **אמר ליה** [לו] **ר' שמעון: אלו אין יוצאין מבני מעים כל עיקר,** כלומר, אינם מתעכלים. **אמר ליה** [לו] **ר' יהודה:** אם כך הם ממלאים את המעיים **כל שכן שנסמוך עליהן למחר,** שראוי לנו לאכול מהם, כדי שנרגיש שבעים גם למחר.


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:8
[Steinsaltz on Nedarim 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:8)

מסופר: **ר' יהודה הוה יתיב קמיה** [היה יושב לפני] **ר' טרפון. אמר ליה** [לו] **ר' טרפון: היום פניך צהובין** (אדומים וטובים). **אמר ליה** [לו]: **אמש יצאו עבדיך** כלומר, אנו, התלמידים, **לשדה, והביאו לנו תרדין, ואכלנום בלא מלח** ומשום כך פנינו צהובים, **ואם אכלנום במלח —** **כל שכן שהיו פנינו צהובין.**


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:9
[Steinsaltz on Nedarim 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:9)

אגב כך מספרים: **אמרה ההיא מטרוניתא** [גבירה גויה אחת] **לר' יהודה:** כיצד ייתכן שיהא אדם **מורה** הוראות לישראל **ורוי** [וגם שיכור]? שהיו פניו אדומים ויפים. **אמר לה: הימנותא בידא דההיא איתתא** [נאמנות, באמונה, בידי אשה זו] **אי טעימנא אלא קידושא ואבדלתא וארבעה כסי דפסחא** [אם אני טועם יין אלא של קידוש והבדלה וארבע כוסות של פסח], **ו**גם אחרי ארבע כוסות אלה **חוגרני** (קושר אני) את **צידעי** (רקותי) **מן הפסח עד העצרת,** מפני שהיין קשה לי וגורם לי לכאב הראש. **אלא** מדוע פניו אדומים וטובים — כאמור: **"חכמת אדם תאיר פניו"** (קהלת ח, א).


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:10
[Steinsaltz on Nedarim 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:10)

מסופר: **אמר ליה** [לו] **ההוא מינא** [מין אחד] **לר' יהודה** שהיו פניו טובים: **פניך דומין אי** [או] **כמלוי רבית אי** [או] **כמגדלי חזירין,** שהם אנשים שמרוויחים הרבה ויגעים מעט, ולכן פניהם שמנות וטובות. **אמר ליה** [לו]: **ביהודאי תרוייהו אסירן** [אצל יהודים שניהם אסורים]. **אלא** מדוע פני טובים כל כך — **עשרים וארבעה בית הכסא אית** [יש] **לי** בדרך **מן ביתא עד בי מדרשא** [מן הבית עד בית המדרש] **וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד.** ומכיון שאיננו סובל מעצירות דבר זה גורם לו שיהיו פניו טובים.


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:11
[Steinsaltz on Nedarim 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:11)

ב מסופר: **ר' יהודה כד אזיל לבי מדרשא** [כאשר היה הולך לבית המדרש] **שקיל גולפא על כתפיה** [היה נוטל קנקן על כתפו] כדי שיוכל אחר כך לשבת עליו, **אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה,** שבגלל מלאכה זו יוכל אחר כך לשבת בכבוד בבית המדרש. כעין זה מסופר ש**ר' שמעון שקיל צנא על כתפיה** [נוטל סל על כתפו], **אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה.**


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:12
[Steinsaltz on Nedarim 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:12)

מסופר: **דביתהו** [אשתו] של **ר' יהודה נפקת** [יצאה לשוק], **נקטת עמרא** [ליקטה צמר], **עבדה גלימא דהוטבי** [ועשתה ממנו גלימה עבה]. **כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה** [כאשר היתה יוצאת לשוק היתה מתכסה בה], **וכד נפיק** [וכאשר היה יוצא] **ר' יהודה לצלויי הוה מכסי ומצלי** [להתפלל, היה מתכסה בגלימה זו ומתפלל]. **וכד מיכסי ביה** [וכאשר היה מתכסה בו] **הוה** [היה] **מברך "ברוך שעטני מעיל"** שכל כך נהנה מכך.


###### Steinsaltz on Nedarim 49b:13
[Steinsaltz on Nedarim 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/49b:13)

מסופר: **זימנא חדא** [פעם אחת] **גזר רבן שמעון בן גמליאל** הנשיא **תעניתא** [תענית], **ר' יהודה לא אתא** [בא] **לבי תעניתא** [לבית התענית], למקום שבו נאספו הכל. **אמרין ליה** [אמרו לו] לרבן שמעון בן גמליאל: **לא אית ליה כסויא** [אין לו כיסוי], שאין לו בגד מכובד להתכסות בו ולכן איננו בא לאסיפת הרבים. **שדר ליה** [שלח לו] רבן שמעון בן גמליאל **גלימא** [גלימה] משלו שיוכל להתכסות, **ולא קביל** [קיבל], לא הסכים ר' יהודה לקבל מתנה זו.