## Steinsaltz on Nedarim Daf 55b

###### Steinsaltz on Nedarim 55b:1
[Steinsaltz on Nedarim 55b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:1)

**שנאמר: "כל גיא ינשא"** (ישעיה מ, ד). וכששמע רב יוסף דברים אלה הבין שרבא מכיר בטעותו, שנראה כמתגאה על רבו, ומרגיש שצריך להכניע עצמו לפניו, ונתפייס.


###### Steinsaltz on Nedarim 55b:2
[Steinsaltz on Nedarim 55b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:2)

א **תניא** [שנויה ברייתא]: **הנודר מן הדגן —** **אסור אף בפול המצרי יבש, ומותר** בו **ב**עודו **לח. ומותר באורז,** וכן **בחילקא, בטרגיס ובטיסני** (מיני גריסים מגרגירי חטה). **הנודר מן פירות השנה —** **אסור בכל פירות** האדמה והעץ הצומחים באותה **השנה, ומותר בגדיים ובטלאים ובחלב ובביצים ובגוזלות** שנולדו באותה שנה, לפי שאינם נקראים "פירות" סתם. **ואם אמר "גידולי שנה** זו אסורים **עלי" —** **אסור בכולן.**


###### Steinsaltz on Nedarim 55b:3
[Steinsaltz on Nedarim 55b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:3)

**הנודר מן פירות הארץ —** **אסור בכל פירות** הצומחים מן **הארץ, ומותר בכמהין ופטריות** שאינם נקראים "פירות הארץ". **ואם אמר "גידולי קרקע עלי" —** **אסור בכולן.**


###### Steinsaltz on Nedarim 55b:4
[Steinsaltz on Nedarim 55b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:4)

**ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במשנה: **על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר "שהכל נהיה בדברו", ותניא** [ושנויה ברייתא]: **על המלח ועל הזמית** (מין מרק) **ועל כמהין ופטריות אומר "שהכל נהיה בדברו".** משמע שכמהים ופטריות אינם נקראים גידולי קרקע! **אמר אביי: מירבא רבו מארעא** [גדלים, צומחים הם בפועל מן הארץ] אבל **מינק מאוירא ינקי** [לינוק, מן האויר הם יונקים] **ולא מארעא** [מן הארץ]. ומקשים: **והא קתני** [והרי שנה] שם **"על דבר שאין גידולו מן הארץ"** ובכללם כמהים ופטריות, ואיך ניתן לומר שכמהים ופטריות גידולם מן הארץ! ומשיבים: **תני** [שנה, ותקן] באותה משנה: **על דבר שאין יונק מן הארץ.**


###### Steinsaltz on Nedarim 55b:5
[Steinsaltz on Nedarim 55b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:5)

ב משנה **הנודר מן הכסות —** **מותר ב**לבישת **שק,** **וביריעה, ובחמילה** (מין יריעה גסה) שאינם בכלל כסות רגילה. **אמר "קונם צמר עולה עלי" —** **מותר** לו **להתכסות בגיזי צמר** כיון שאינם בכלל מלבוש, ואינו אסור אלא באריג של צמר. וכן אם אמר **"**קונם **הפשתן עולה עלי" —** **מותר להתכסות באניצי פשתן** (פשתן שלא נטווה), שלא נתכוון אלא ללבישת אריג של פשתן.


###### Steinsaltz on Nedarim 55b:6
[Steinsaltz on Nedarim 55b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:6)

**ר' יהודה אומר: הכל** מתפרש **לפי הנודר:** אם **טען** (נשא) מטען של צמר ופשתים **והזיע, והיה ריחו קשה** (לא נוח) לו, ומתוך כך **אמר "קונם צמר ופשתים עולה עלי" —** **מותר להתכסות** בבגדי צמר ופשתן, **ואסור להפשיל לאחוריו** כמשא, לפי שבשעת הנדר היתה כוונתו לנשיאת צמר ופשתן ולא ללבישתם.


###### Steinsaltz on Nedarim 55b:7
[Steinsaltz on Nedarim 55b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:7)

ג גמרא **תניא** [שנויה ברייתא] : **הנודר מן הכסות —** **מותר בשק וביריעה ובחמילה, ואסור בפונדא** (חגורה רחבה) **ובפסקיא** (חגורה) **ובסקורטיא ובקטבליא** (מלבושי עור) **ואנפליא** (גרביים של עור) **ופליניא** (סינור עור) **ומכנסים וכובע.** ושואלים: **מאי** [מה] פירוש **"איסקורטי"** שהוזכרה כאן? **אמר רבה בר חנה:** הכוונה היא ל**כיתונא דצלא** [כותנות של עור].


###### Steinsaltz on Nedarim 55b:8
[Steinsaltz on Nedarim 55b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:8)

**תניא** [שנויה ברייתא] : **יוצאין** בשבת לרשות הרבים **בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים** ואין הם נחשבים כמשא שנושא בשבת, אלא כמיני לבוש, **אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת** להגן **מפני הגשמים,** שאין אלה נחשבים כלבוש אלא כמשא. **הרועים יוצאין** בשבת **בשקים** שעליהם, שכך דרכם לצאת, **ולא רועים בלבד אמרו אלא כל אדם** מותר לצאת בהם, **אלא שדברו חכמים בהווה** (במציאות הרגילה) שבדרך כלל נוהגים כך רועים.


###### Steinsaltz on Nedarim 55b:9
[Steinsaltz on Nedarim 55b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/55b:9)

ד שנינו במשנה: **ר' יהודה אומר הכל לפי הנודר כו'. תניא** [שנויה ברייתא] : **כיצד אמר ר' יהודה הכל לפי הנודר?** אם **היה לבוש צמר, והצר** והציק לו הבגד, **ו**מתוך כך **אמר "קונם צמר עולה עלי",** במקרה כזה — **אסור ללבוש ומותר לטעון** עליו אריגי צמר. ולהיפך, אם **היה טעון פשתן והזיע, ואמר "קונם פשתן עולה עלי" —** במקרה כזה **מותר ללבוש ואסור לטעון.** שמפרשים את דבריו לפי המצב והטעם שבו נדר.