## Steinsaltz on Nedarim Daf 62a

###### Steinsaltz on Nedarim 62a:1
[Steinsaltz on Nedarim 62a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:1)

א **תנא** [שנה החכם]: **הוקפלו רוב המקצועות,** כלומר, הוחזרו למקומם הסכינים שקוצצים בהן את התאנים — **מותרות** התאנים הנמצאות בשדה **משום גזל,** שאין הבעלים מקפידים עוד עליהן, **ופטורות מן המעשרות** משום שהן הפקר.


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:2
[Steinsaltz on Nedarim 62a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:2)

מסופר: **רבי ור' יוסי בר ר' יהודה איקלעו לההוא אתרא** [הזדמנו למקום אחד] **בזמן שהוקפלו רוב המקצועות, רבי הוא קא אכיל** [היה אוכל] מהן, **ר' יוסי בר ר' יהודה לא אכיל** [אכל]. **אתא מרהון** [בא בעליהן] של התאנים, **אמר להו** [להם]: **אמאי לא אכלי רבנן** [מדוע אין חכמים אוכלים]? הלא זמן שבו **הוקפלו רוב המקצועות הוא! ואף על פי כן לא אכיל** [אכל] **ר' יוסי בר ר' יהודה, קסבר** [היה סבור]: **משום סניות מילתא הוא דקאמר הדין גברא** [בגלל בושה שבדבר הוא שאמר כן אותו אדם] ולא התכוון באמת להפקירן.


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:3
[Steinsaltz on Nedarim 62a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:3)

מסופר: **ר' חמא בר ר' חנינא איקלע לההוא אתרא** [הזדמן למקום אחד] **בזמן שהוקפלו רוב המקצועות, הוה קאכיל** [היה אוכל] מן התאנים, **יהיב לשמעיה** [נתן לשמשו] ו**לא אכיל** [אכל] השמש. **אמר ליה** [לו]: **אכול, כך אמר לי ר' ישמעאל בר ר' יוסי משום** (בשם) **אביו: הוקפלו רוב המקצועות —** **מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר.**


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:4
[Steinsaltz on Nedarim 62a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:4)

מסופר: **ר' טרפון אשכחיה ההוא גברא** [מצא אותו אדם אחד] בעל שדה **בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל** [שהיה אוכל] מן התאנים. **אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא** [הכניס אותו בשק ונטלו והביאו עאל מנת לזרוק אותו בנהר]. **אמר לו** ר' טרפון: **אוי לו לטרפון שזה הורגו! שמע ההוא גברא שבקיה וערק** [אותו אדם, הניחו וברח] שנבהל והתבייש על שרצה לפגוע באדם גדול כר' טרפון. **אמר ר' אבהו משום** (בשם) **ר' חנניה בן גמליאל: כל ימיו של אותו צדיק** (ר' טרפון) **היה מצטער על דבר זה, אמר: אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה,** שמשום כבוד תורתו של ר' טרפון הניח לו אותו אדם.


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:5
[Steinsaltz on Nedarim 62a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:5)

**ו**באותו ענין **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם.** ואפשר ללמוד זאת מ**קל וחומר: ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש** של מקדש **ש**באותה שעה **נעשו** כבר **כלי חול,** שלאחר שהוצאו בכוח מן המקדש נתחללה קדושתם, וראיה שנתחללו — **שנאמר: "ובאו בה פריצים וחללוה"** (יחזקאל ז, כב), לומר: **כיון שפרצום נעשו חול,** ובכל זאת, מפני שעשה בלשצר כן **נעקר מן העולם, דכתיב** [שנאמר]: **"בה בליליא קטיל בלאשצר"** [בו בלילה נהרג בלשצר] (דניאל ה, ל), **המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים** ואינו מתחלל **לעולם —** **על אחת כמה וכמה.**


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:6
[Steinsaltz on Nedarim 62a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:6)

ושואלים: **ור' טרפון, כיון דכי אכיל** [שכאשר אכל] בזמן ש**הוקפלו רוב המקצועות הוה** [היה], **אמאי צעריה ההוא גברא** [מדוע ציערו אותו אדם]? ומסבירים: **משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא** [שאותו אדם היו גונבים לו ענבים כל השנה], **וכיון דאשכחיה** [שמצאו] **לר' טרפון סבר** [חשב]: **היינו דגנבן** [זהו שגנב ממני] כל השנה. ושואלים: **אי הכי אמאי ציער נפשיה** [אם כך מדוע ציער ר' טרפון את עצמו]? הלא ידע שאין הוא הגנב והיה צריך להציל עצמו! ומשיבים: **משום** ש**ר' טרפון עשיר גדול הוה** [היה], **ו**על מנת להינצל **הוה ליה** [והיה לו] **לפייסו בדמים** (בכסף), ולא לומר לו שהוא ר' טרפון. כיון שהוזכר המעשה שר' טרפון הצטער על שנשתמש בכתרה של תורה, מביאים דברים נוספים הקרובים לאותו נושא.


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:7
[Steinsaltz on Nedarim 62a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:7)

**תניא** [שנויה ברייתא]: נאמר **"לאהבה את ה' אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו"** (דברים ל, כ) ובא הדבר להדגיש **שלא יאמר אדם: אקרא** בתורה כדי **שיקראוני "חכם", אשנה** במשנה כדי **שיקראוני "רבי", אשנן** כדי **שאהיה זקן** (חכם, רב) **ואשב בישיבה.**


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:8
[Steinsaltz on Nedarim 62a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:8)

**אלא למד מאהבה** כפי שאמר הכתוב "לאהבה את ה'", **וסוף הכבוד לבא** מעצמו. **שנאמר: "קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך"** (משלי ז, ג). **ואומר: "דרכיה דרכי נעם** וכל נתיבותיה שלום**"** (משלי ג, יז). **ואומר: "עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר"** (משלי ג, יח), שהמחזיק בתורה לשם שמים סופו שיזכה לעושר וכבוד, שלום ואושר גם בעולם הזה.


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:9
[Steinsaltz on Nedarim 62a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:9)

**ר' אליעזר בר ר' צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם,** לשם עצמם, ולא לשם מטרה אחרת, **ודבר בהם לשמם. אל תעשם** את דברי התורה **עטרה** וכבוד כדי **להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו,** כלומר, לכלי להתפרנס מהם. **וקל וחומר: ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול —** **נעקר** בשל כך **מן העולם, המשתמש בכתרה של תורה** שאינם מתחללים לעולם — **על אחת כמה וכמה.**


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:10
[Steinsaltz on Nedarim 62a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:10)

**אמר רבא:** בשעת הצורך **שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה** [מותר לו לאדם להודיע, לפרסם עצמו במקום שאין מכירים אותו], וראיה לדבר — **דכתיב** [שנאמר] שאמר עובדיהו לאליהו, כדי שידע מי הוא **"ועבדך ירא את ה' מנערי"** (מלכים א יח, יב). ושואלים: **אלא קשיא** [קשה] זו של **ר' טרפון** שהצטער על מה שאמר לאותו אדם שהכניסו לשק, והרי הלה לא הכירו, ומותר היה לו להודיע מי הוא! ומשיבים: שונה המקרה של ר' טרפון כיון ש**עשיר גדול היה, והוה ליה לפייסיה** [והיה לו לפייסו] **בדמים.**


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:11
[Steinsaltz on Nedarim 62a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:11)

**רבא רמי** [השליך, הראה סתירה], **כתיב** [נאמר]: **"ועבדך ירא את ה' מנערי", וכתיב** [ונאמר]: **"יהללך זר ולא פיך"** (משלי כז, ב)! ותירץ: **הא** [זה] — **באתרא דידעי ליה** [במקום שמכירים אותו] אין לו להלל את עצמו, **הא** [זה] — **באתרא דלא ידעי ליה** [במקום שאין יודעים אותו].


###### Steinsaltz on Nedarim 62a:12
[Steinsaltz on Nedarim 62a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62a:12)

**אמר רבא: שרי לצורבא מרבנן למימר** [מותר לתלמיד חכם לומר]: **צורבא מרבנן אנא, שרו לי תיגראי ברישא** [תלמיד חכם אני, פתרו את דיני בראשונה], **דכתיב** [שנאמר]: **"ובני דוד כהנים היו"** (שמואל ב ח, יח), והרי בודאי לא היו כהנים ממש, אלא ודאי כוונתו: **מה כהן נוטל בראש —** **אף תלמיד חכם נוטל בראש. וכהן מנא לן** [מניין לנו] שהוא נוטל חלק בראש? **דכתיב** [שנאמר]: **"וקדשתו כי את לחם (ה') אלהיך הוא מקריב"** (ויקרא כא, ח), **ותנא דבי** [ושנה החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: "וקדשתו" —** **לכל דבר שבקדושה** צריך לקדשו,