## Steinsaltz on Nedarim Daf 62b

###### Steinsaltz on Nedarim 62b:1
[Steinsaltz on Nedarim 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62b:1)

**לפתוח** ולקרוא בספר תורה **ראשון, ולברך ראשון** שהוא קודם לאחרים כשמכבדים אנשים לברך ברכה על האוכל וכיוצא בה, **וליטול מנה יפה ראשון,** שאם מתחלק שווה בשווה עם אחר במנות, יכול הכהן לבחור איזו מנה שירצה. ומן האמור בבני דוד ראיה שאף תלמיד חכם קודם לכל אדם בעניינים שונים.


###### Steinsaltz on Nedarim 62b:2
[Steinsaltz on Nedarim 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62b:2)

באותו ענין **אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר** [מותר לו לתלמיד חכם לומר]: **לא יהיבנא אכרגא** [אין אני נותן את מיסי הקרקע], **דכתיב** [שנאמר] במכתב שנתן מלך פרס בידי עזרא **"מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהום"** ["מנדה בלו והלך אין רשות להטיל עליהם"] על הכהנים והלוויים ושאר עובדי המקדש (עזרא ז, כד). **ואמר ר' יהודה: "מנדה" —** **זו מנת** (מס) **המלך, "בלו" —** **זו כסף גולגלתא** [הגולגולת], מס המוטל על כל אדם לפי הגולגולת, **ו"הלך" —** **זו ארנונא,** מס של עבודת כפייה על האדם ובהמותיו לצורך השלטונות.


###### Steinsaltz on Nedarim 62b:3
[Steinsaltz on Nedarim 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62b:3)

**ו**עוד **אמר רבא** על המותר לתלמיד חכם לומר כדי שלא יצטרך לשלם מיסים: **שרי ליה לצורבא מרבנן למימר** [מותר לו לתלמיד חכם לומר]: **"עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא** [עבד האש אני ואיני נותן את מס הקרקע] **".** שכהני האש היו פטורים ממיסים, ויכול תלמיד חכם להשתמש בביטוי זה משום שבליבו הוא מתכוון לשמים (שהרי נאמר על ה' שהוא "אש אוכלה"), אלא שמטעה בכך את גובה המס. **מאי טעמא** [מה טעם] התירו לומר דבר כגון זה — **לאברוחי אריא מיניה קאמר** [להבריח אריה ממנו בלבד הוא אומר זאת], כלומר, כדי למנוע מעצמו נזק.


###### Steinsaltz on Nedarim 62b:4
[Steinsaltz on Nedarim 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62b:4)

**רב אשי הוה ליה ההוא אבא** [היה לו יער אחד], **זבניה לבי נורא** [מכר אותו לכריתת עציו לבית כהני האש]. **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: האיכא** [הרי יש כאן] משום **"**ו**לפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד), שהרי אתה מסייע בכך לפולחן עבודה זרה! **אמר ליה** [לו]: **רוב עצים,** ואף אותם הנמכרים לכהני האש, **להסקה ניתנו** ולא לפולחן, ולכן אין עליו לחשוש שמא העצים האלה מיועדים דווקא לצורך זה.


###### Steinsaltz on Nedarim 62b:5
[Steinsaltz on Nedarim 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62b:5)

א משנה נדר **"עד הקציר"** — כוונתו **עד שיתחיל העם לקצור,** וכוונתו **קציר חטין אבל לא קציר שעורין,** וקובעים זמן זה **הכל לפי מקום נדרו. אם היה בהר —** לפי הקוצרים **בהר, ואם היה בבקעה** — לפי הקוצרים **בבקעה.**


###### Steinsaltz on Nedarim 62b:6
[Steinsaltz on Nedarim 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62b:6)

אמר **"עד הגשמים"** או **"עד שיהו הגשמים",** כוונתו **עד שתרד רביעה** (עונה) **שניה** של גשמים. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד שיגיע זמנה של רביעה,** שאינו צריך להמתין לגשמי הרביעה השניה ממש, אלא כשמגיע הזמן הראוי לכך, זהו הזמן שקבע לנדר. אמר **"עד שיפסקו גשמים"** — הרי זה אסור **עד שיצא** חודש **ניסן כולו,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: עד שיעבור הפסח.**


###### Steinsaltz on Nedarim 62b:7
[Steinsaltz on Nedarim 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62b:7)

ב גמרא **תניא** [שנויה ברייתא]: **הנודר "עד הקיץ" בגליל, וירד לעמקים, אף על פי שהגיע** כבר זמן **הקיץ בעמקים —** **אסור** עוד **עד שיגיע הקיץ בגליל,** שכאמור במשנה זמן הנדר נקבע לפי המקום שנדר בו.


###### Steinsaltz on Nedarim 62b:8
[Steinsaltz on Nedarim 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/62b:8)

ג שנינו במשנה: אמר **"עד הגשמים"** או **"עד שיהו גשמים"** — הרי זה אסור **עד שתרד רביעה שניה, רבן שמעון בן גמליאל אומר:** לא עד שירד הגשם ממש, אלא עד הזמן הראוי לכך. **אמר ר' זירא: מחלוקת** כש**אמר "עד הגשמים", אבל** אם **אמר "עד הגשם"** — לדברי הכל **עד זמן גשמים קאמר** [אומר הוא] ואין כוונתו לזמן ירידת גשמים ממש.