## Steinsaltz on Nedarim Daf 65a

###### Steinsaltz on Nedarim 65a:1
[Steinsaltz on Nedarim 65a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/65a:1)

**תניא** [שנויה ברייתא] : **המודר הנאה מחבירו —** **אין מתירין לו** את נדרו **אלא בפניו** של חבירו. שואלים: **מנא הני מילי** [מניין הדברים הללו]? **אמר רב נחמן: דכתיב** [שנאמר]: **"ויאמר ה' אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים** המבקשים את נפשך**"** (שמות ד, יט), **אמר לו** ה' למשה: **במדין נדרת** ליתרו שלא תחזור למצרים — **לך והתר נדרך במדין.** ומניין שנדר? **דכתיב** [שנאמר]: **"ויואל משה** לשבת את האיש**"** (שמות ב, כא) ומפרשים "ויואל" — מלשון "אלה", ו**אין אלה אלא שבועה, דכתיב** [שנאמר]: **"ויבא אתו באלה"** (יחזקאל יז, יג).


###### Steinsaltz on Nedarim 65a:2
[Steinsaltz on Nedarim 65a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/65a:2)

וראיה אחרת לעצם ההלכה שאין מתירים אלא בפניו, שנאמר בצדקיהו המלך: **"וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים (חיים)"** (דברי הימים ב לו, יג). ושואלים: **מאי מרדותיה** [מה היתה מרידתו]? ומשיבים: **אשכחיה** [מצא אותו] **צדקיה לנבוכדנצר דהוה קאכיל ארנבא** [שהיה אוכל ארנבת] **חיה** והתבייש נבוכדנצר בדבר. **אמר ליה** [לו] : **אישתבע לי דלא מגלית עילוי ולא תיפוק מילתא** [הישבע לי שלא תגלה עלי ולא יצא הדבר לרבים]. **אישתבע** [נשבע] לו.


###### Steinsaltz on Nedarim 65a:3
[Steinsaltz on Nedarim 65a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/65a:3)

**לסוף הוה קא מצטער** [היה מצטער] **צדקיהו בגופיה** [בגופו, בעצמו], מפני שרצה לספר ולא יכול היה מפני השבועה שנשבע. **איתשיל אשבועתיה** [נשאל על שבועתו] לפני חכמים והתירו לו, **ואמר,** וסיפר את הדבר ברבים. **שמע נבוכדנצר דקא מבזין ליה** [שמבזים אותו] בגלל מה שעשה. **שלח ואייתי** [והביא] **סנהדרין וצדקיהו** לפניו. **אמר להון** [להם] לסנהדרין: **חזיתון מאי קא עביד** [ראיתם מה עשה] **צדקיהו? לאו הכי אישתבע בשמא דשמיא ד"לא מגלינא"** [וכי לא כך נשבע בשם שמים "שאיני מגלה"]? **אמרי ליה** [אמרו לו] : **איתשלי אשבועתא** [נשאל על השבועה].


###### Steinsaltz on Nedarim 65a:4
[Steinsaltz on Nedarim 65a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/65a:4)

**[אמר להון** [להם] : **מתשלין אשבועתא** [וכי נשאלים על השבועה]?**]** **אמרי ליה** [אמרו לו]: **אין** [כן]. **אמר להו** [להם]: **בפניו** של האיש שנשבע לו נשאלים, **או אפילו שלא בפניו? אמרי ליה** [אמרו לו]: **בפניו** דווקא. **אמר להון** [להם]: **ואתון מאי עבדיתון** [ואתם מה עשיתם], **מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמריתון** [אמרתם] **לצדקיהו** שאינו יכול להישאל על נדרו אלא בפני? **מיד** נתקיים בהם **"ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון"** (איכה ב, י). **אמר ר' יצחק: ששמטו כרים** שהיו יושבים עליהם כדיינים **מתחתיהם,** להורות ששגו בדבר הלכה.


###### Steinsaltz on Nedarim 65a:5
[Steinsaltz on Nedarim 65a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/65a:5)

ב משנה בהמשך לדברי חכמים במשנה הקודמת שאין פותחים בנולד, **ר' מאיר אומר: יש דברים שהן כנולד ואינן** בעצם **כנולד, ואין חכמים מודים לו. כיצד? אמר "קונם שאני נושא את פלונית שאביה רע" אמרו לו: מת** אביה, **או שעשה תשובה.** או שאמר **"קונם לבית זה שאני נכנס שהכלב רע בתוכו, או שהנחש בתוכו" אמרו לו: מת הכלב, או שנהרג הנחש —** **הרי הן כנולד,** ובכל זאת **אינו כנולד,** ופותחים בהם. **ואין חכמים מודים לו.**


###### Steinsaltz on Nedarim 65a:6
[Steinsaltz on Nedarim 65a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/65a:6)

ג גמרא שנינו במשנה שלדעת ר' מאיר יש דבר שהוא דומה לנולד ואינו נולד, כגון שנדר **"קונם שאני נכנס לבית זה שהכלב** רע בתוכו או שהנחש בתוכו **",** שאם מת הכלב הרי זה אינו כנולד. ותוהים: הלוא **מת** ודאי **נולד הוא!** שלא היה הדבר כן בשעת הנדר, ומדוע אומר ר' מאיר שאינו כנולד? **אמר רב הונא: נעשה כתולה נדרו בדבר,** כלומר, אנו מבינים את נדרו כנדר על תנאי, שכל עוד קיים הכלב לא יכנס לבית, שכיון שפירש ואמר שמפני זה נדר, הרי כאשר נשתנה המצב — בטל הנדר. **ור' יוחנן אמר:** הכוונה היא שכך פותחים לו: **כבר מת** הכלב **וכבר עשה** האב **תשובה** לפני שנדר, **קאמרי ליה** [אומרים לו] לנודר, שנמצא שהיה זה נדר טעות מעיקרו.