## Steinsaltz on Nedarim Daf 73a

###### Steinsaltz on Nedarim 73a:1
[Steinsaltz on Nedarim 73a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/73a:1)

**הכא נמי דאמר ליה** [כאן גם כן מדובר שאומר לו]: **לכי שמענא מיפר** [כאשר אשמע את הנדר יהיה מופר] **לה.** ומקשים: אם כן, **לכי שמע ליפר** [כאשר ישמע יפר] **לה** ולמה לו להתנות מעכשיו? ומשיבים: **הוא,** הבעל, **סבר** [סבור]: **דלמא מטרידנא** [שמא אהיה טרוד] באותה שעה ואף אם אשמע אשכח להפר. ואם כן לא נפתרה השאלה.


###### Steinsaltz on Nedarim 73a:2
[Steinsaltz on Nedarim 73a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/73a:2)

א בהמשך לשאלתו הראשונה **בעי** [שאל] **רמי בר חמא: חרש, מהו שיפר לאשתו?** שהרי גם **אם תמצא לומר** בפתרון השאלה הראשונה ש**בעל** אחר, שאינו חרש **מיפר בלא שמיעה** — הרי יש טעם בדבר, **משום דבר מישמע** [בן שמיעה] **הוא,** וגם אם אינו שומע בפועל, הריהו מסוגל לשמוע, **אבל חרש דלאו בר מישמע** [שלא בן שמיעה] **הוא** ואינו יכול לשמוע כלל, שמא נאמר כי **היינו** [זהו] הכלל שקבע **ר' זירא.**


###### Steinsaltz on Nedarim 73a:3
[Steinsaltz on Nedarim 73a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/73a:3)

ש**אמר ר' זירא:** במנחות, **כל הראוי לבילה** (לבלילה) שכמות הסולת במנחה היא כזו שניתן לבלול אותה כראוי בבת אחת — **אין בילה מעכבת בו,** שאף שלכתחילה צריך לבלול את הסולת והשמן, אין הדבר מעכב בדיעבד, אם לא היתה בלילה. **וכל שאין ראוי לבילה** שמחמת ריבוי הכמות אי אפשר לבלול אותו — **בילה מעכבת בו** ואינו כשר. ומכאן נובעת הלכה כללית, שגם דבר שאינו מעכב בדיעבד, מכל מקום צריך שיהיה ראוי לכך, ואולם מה שאינו ראוי כלל — פסול.


###### Steinsaltz on Nedarim 73a:4
[Steinsaltz on Nedarim 73a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/73a:4)

**או דלמא** [שמא] **"ושמע אישה"** (במדבר ל, ח) כלל **לא מעכב** ומיפר בכל אופן?! **אמר רבא: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו במדרש ההלכה על הכתוב **"ושמע אישה"** — **פרט לאשת חרש.** ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Nedarim 73a:5
[Steinsaltz on Nedarim 73a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/73a:5)

ב **איבעיא להו** [נשאלה להם, ללומדים] : **בעל, מהו שיפר לשתי נשיו בבת אחת?** וצדדי השאלה: האם נאמר כי הכתוב **"**יניא **אותה"** (במדבר ל, ט) הוא **דוקא** [מדוייק], והכוונה לאשה אחת בלבד, **או לאו דוקא** [אינו מדוייק] ויכול להפר אף ליותר מאשה אחת בבת אחת?


###### Steinsaltz on Nedarim 73a:6
[Steinsaltz on Nedarim 73a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/73a:6)

**אמר רבינא: תא שמע** [בוא ושמע], פתרון ממה ששנינו: **אין משקין שתי סוטות כאחת** במים המרים, **מפני שלבה** של האחת **גס** (מתחזק) **בחבירתה,** כלומר, על ידי שיש עימה אחרת שוב אינה מתביישת ומפחדת כל כך ואינה מודה על מה שעשתה.


###### Steinsaltz on Nedarim 73a:7
[Steinsaltz on Nedarim 73a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/73a:7)

**ר' יהודה אומר: לא מן השם הוא זה,** אין זה טעם ועיקר הדין, **אלא משום שנאמר "והשקה"** (במדבר ה, כז) במפיק בה"א, כלומר, והשקה אותה. משמע: **אותה, לבדה.** ולשיטת ר' יהודה אף לענייננו נלמד, שכיון שנאמר "יניא אותה" — משמעו אותה לבדה, ולא שתים כאחת.