## Steinsaltz on Nedarim Daf 7a

###### Steinsaltz on Nedarim 7a:1
[Steinsaltz on Nedarim 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:1)

**"מעמך"** בא לרבות דברים שאינם נדר רגיל, **זה לקט שכחה ופאה.**


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:2
[Steinsaltz on Nedarim 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:2)

א ועוד שואלים: **יש יד לצדקה, או אין יד לצדקה?** ומבררים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא דאמר** [אם תאמר במקרה שהוא אומר] **"הדין זוזא** [זוז זה] יהא **לצדקה והדין נמי"** [וזה גם כן] אולם **ההוא** [ביטוי זה] **צדקה עצמה היא! אלא כגון** ש**אמר "הדין"** [זה] **ולא אמר "נמי"** [גם כן], והשאלה היא: **מאי** [מה] יהא הדין? האם יש לומר כי **"הדין נמי** [זה גם כן] יהא **צדקה" קאמר** [התכוון לומר], **או דלמא** [שמא] [**מאי**] **"והדין" (נמי)** [מה פירוש "וזה" גם כן] — **לנפקותא בעלמא קאמר** [להוצאה סתם הוא שאמר], שלאחר שאמר שסלע זה לצדקה אמר שהסלע האחר יהיה להוצאות אחרות, **ודבורא** [והדיבור] **הוא** ש**לא אסקיה** [השלימו].


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:3
[Steinsaltz on Nedarim 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:3)

**מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **כיון דאיתקש** [שהושווה] דין צדקה **לקרבנות, דכתיב** [שנאמר] בפסוק בהמשך דין "בל תאחר" של קרבנות **"**אשר דברת **בפיך"** (דברים כג, כד) ודרשו: **זו צדקה.** ואפשר ללמוד מן ההיקש: **מה קרבנות יש להן יד — אף צדקה יש לה יד. או דלמא** [שמא] רק **ל**ענין **"בל תאחר" הוא דאיתקש** [שהושווה] ולא לשאר הלכות?


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:4
[Steinsaltz on Nedarim 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:4)

וכן יש לשאול: **יש יד להפקר, או דלמא** [שמא] **אין יד להפקר?** האם ביטוי בלתי שלם שעניינו הפקרת רכוש על ידי בעליו, תופס או לא? ושואלים: מה צורך בשאלה מיוחדת זו? **היינו** [הרי הוא] הדין כמו ב**צדקה!** שגם צדקה הוא כעין הפקרת ממונו לעניים.


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:5
[Steinsaltz on Nedarim 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:5)

ומשיבים: שאלה זו יש להבין בדרך **"אם תמצא לומר" קאמר** [אמר] כלומר, שאלה זו מתבססת על השאלה הקודמת. וכך כוונת השאלה: **אם תמצא לומר יש יד לצדקה** והטעם לכך הוא ש**אין היקש למחצה,** שכיון שהושוותה צדקה לקרבנות לענין "בל תאחר", הרי זה היקש והשוואה לכל דבר, אם כן יש לשאול: **הפקר מי אמרינן** [האם אנו אומרים] **היינו** [הרי הוא] כמו **צדקה, או דלמא שאני** [שמא שונה] **צדקה** מהפקר, ש**צדקה לא חזיא** [אינה ראויה] **אלא לעניים** והיא דומה מצד זה להקדש ומתנות עניים, **אבל הפקר,** כיון שהוא נתון לכל **בין לעניים בין לעשירים** אפשר לראותו לא כנתינה אלא כסילוק רשות בלבד, ועל כן אי אפשר ללמוד דין הפקר מדין צדקה?


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:6
[Steinsaltz on Nedarim 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:6)

כיוצא בזה **בעי** [שאל] **רבינא: יש יד לבית הכסא, או לא?** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא דאמר** [אם תאמר במקרה שאומר] **"הדין ביתא ליהוי** [בית זה יהא] **בית הכסא, והדין נמי"** [וזה גם כן], אם כן הבית **ההוא בית הכסא נמי הוה** [גם כן נעשה] ויש לקיים בו דיני הרחקה לגבי דברים שבקדושה, שהרי זה כמפרש שנקבע גם הבית השני לצורך זה! **אלא** יש לומר **כגון** ש**אמר "והדין"** [וזה] **ולא אמר "נמי"** [גם כן], ובמקרה זה יש לשאול: **מאי** [מה] כוונת **"הדין"** ש**אמר** האם **"והדין נמי** [וזה גם כן יהא] **בית הכסא", או דלמא** [שמא] **מאי** [מה פירוש] **"והדין"** [וזה] — **לתשמישא בעלמא קאמר** [לתשמיש סתם אמר], כלומר, שהתכוון לומר שחדר זה מיועד להיות בית הכסא, והשני לצורך אחר.


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:7
[Steinsaltz on Nedarim 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:7)

על עצם השאלה מעירים: האם **מכלל** הדברים אתה לומד **דפשיטא ליה** [שפשוט לו] **לרבינא** ש**יש זימון לבית הכסא** שברור לו שאם אדם מייעד (מזמן) מקום מסויים להיות בית הכסא — מאותה שעה הריהו נחשב כבית הכסא לכל דיני הרחקה ממנו לגבי דברים שבקדושה, ואין צריך לעשות מעשה? **והא מיבעיא ליה** [והרי נסתפקה לו] **לרבינא** השאלה: מקום ש**הזמינו** בעליו **ל**שמש **בית הכסא מהו** דינו? וכן מקום ש**הזמינו ל**שמש **בית המרחץ מהו?** ועיקר השאלה: האם **זימון מועיל,** כלומר, פועל ומחייב, **או אין זימון מועיל?** וכיצד רבינא שואל לגבי דין "יד" לבית הכסא, כאשר עצם אפשרות הזימון אינה ברורה לו!


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:8
[Steinsaltz on Nedarim 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:8)

ומשיבים: **רבינא חדא מגו חדא** [שאלה אחת מתוך שאלה אחת, אחרת] **קמיבעיא ליה** [נשאלה לו]. כלומר, שאלה זו לענין יד לבית הכסא נובעת משאלה קודמת, שהיה לו ספק עקרוני האם **זימון** לבית הכסא **מועיל או אין זימון מועיל,** ואגב כך העלה שאלה נוספת: **אם תמצא לומר** ותגיע לידי מסקנה ש**יש זימון** לבית הכסא, יש מקום לשאול **יש יד או אין יד?** כל השאלות הללו ששאלנו לא נפתרו ונשארו **תיבעי ליה** [תשאל לו] השאלה. כלומר, השאלה עדיין עומדת במקומה.


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:9
[Steinsaltz on Nedarim 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:9)

ב שנינו במשנה שהאומר **"מנודה אני לך",** ר' עקיבא היה חוכך בזה להחמיר". **אמר אביי: מודה ר' עקיבא** שאם נקט אדם בביטוי זה **לענין מלקות שאינו לוקה** אם עבר על נדרו. שאף שהיה ר' עקיבא חושש שמא יש כאן נדר, אבל אם עבר על הנדר הזה, אפילו ר' עקיבא מסכים שאינו לוקה מן התורה. ש**אם כן,** אם היה סבור שהוא נדר ממש, **ניתני** [שישנה] **"ר' עקיבא מחמיר",** ואילו לשון "חוכך" משמעה — לאסור על הנודר מלעבור על נדרו לכתחילה, אבל לא לעונשו אם עבר על נדרו.


###### Steinsaltz on Nedarim 7a:10
[Steinsaltz on Nedarim 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/7a:10)

**אמר רב פפא:** אם השתמש **ב**לשון **"נדינא מינך" — דכולי עלמא לא פליגי** [לדעת הכל אינם חלוקים] ש**אסור,** שיש כאן יד לנדר. ואם השתמש בלשון **"משמתנא מינך" — לכולי עלמא שרי** [לדעת הכל הוא מותר], שאין זו לשון נדר אלא לשון חרם. ואף שודאי היתה כוונתו להרחקה, מכל מקום אין כאן נדר. **במאי פליגי** [במה הם חלוקים] —