## Steinsaltz on Nedarim Daf 84b

###### Steinsaltz on Nedarim 84b:1
[Steinsaltz on Nedarim 84b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:1)

**וחכמים אומרים: קורא שם,** שצריך לייחד חלק מן התבואה לצורך זה, ולקרוא עליה שם של מעשר עני, **ואין צריך להפריש** ולתת בפועל את המעשר הזה, שכיון שהוא מופרש רק מספק, אין העני יכול לקבלו אלא אם כן יביא ראיה שהמעשר הוא שלו. **מאי לאו** [האם לא] נאמר כי **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] אפילו **ספקו** של מעשר עני **טובל,** כלומר, אם אין מפרישים אותו נעשית התבואה טבל, ולכן צריך להפריש ולתת בפועל, ומשום שיש בכך חובת נתינה, **קסבר** [סבור]: **אית ליה** [יש לו] לנותן את מעשר העני **טובת הנאה,** שיכול לתתו למי שירצה, ואף יכול לקבל שכר כלשהו עבור כך, **וכיון דאית ליה** [שיש לו] לנותן **טובת הנאה —** **לא מהניא** [מועילה] העצה להנות ממעשר עני, שהרי יש בכך הנאה מן הבריות, ואינו יכול להתפרנס בדרך זו.


###### Steinsaltz on Nedarim 84b:2
[Steinsaltz on Nedarim 84b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:2)

**ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **[אינו]** **קורא שם,** הרי זה משום שהוא **קסבר** [סבור]: **ספקו** של מעשר עני **אינו טובל, וכל שספקו אינו טובל —** **לית ליה** [אין לו] לנותן **טובת הנאה, ו**מי שנדר מן הבריות **שרי ליה לאיתהנויי** [מותר לו ליהנות] ממעשר עני.


###### Steinsaltz on Nedarim 84b:3
[Steinsaltz on Nedarim 84b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:3)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** ראיה זו אפשר לדחות, ולומר **דכולי עלמא** [שלדעת הכל] **ספקו** של מעשר עני **טובל, ו**אילו **ר' אליעזר ורבנן** [וחכמים] **בהא קמיפלגי** [בזה הם חלוקים]; **ר' אליעזר סבר: לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני** והם מפרישים אותו, ולכן כאשר לוקח תבואה מעם הארץ (שהיא הדמאי) אינו צריך לחשוש שלא הופרש ממנה מעשר זה. וטעמו של ר' אליעזר הסובר שעמי הארץ מפרישים מעשר עני — **כיון** ש**אילו מפקר נכסיה והוי** [הוא מפקיר את נכסיו והריהו] נעשה בכך **עני ושקל ליה** [ולוקח אותו] את מעשר העני **הוא** עצמו — **לית ליה פסידא** [אין לו הפסד] בדבר — משום כך נאמן לומר שהפריש מעשר זה.


###### Steinsaltz on Nedarim 84b:4
[Steinsaltz on Nedarim 84b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:4)

**ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: אף על פי שקיימת דרך שכזו להימנע מלתת בפועל את המעשר, אין היא מצוייה, כי **נכסיה לא מפקר איניש** [את נכסיו אין אדם מפקיר] לשם כך, מפני **דמירתת דלמא זכי בהו איניש אחרינא** [שמפחד שמא יזכה בהם בינתיים אדם אחר]. **הלכך** (משום כך), משום שאין דרך זו של הפקרת נכסים מצוייה, והמקיים מצות הפרשה יש לו בכך הפסד — לכן **נחשדו** עמי הארץ על מעשר עני. ולפי זה הברייתא המתירה לנודר מן הבריות ליהנות ממעשר עני אינה מובנת עדיין.


###### Steinsaltz on Nedarim 84b:5
[Steinsaltz on Nedarim 84b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:5)

**רבא אומר** שאפשר להסביר את הסתירה במקורות לענין הנאה ממעשר עני בדרך אחרת בלא להזקק למחלוקת תנאים: **כאן,** במשנתנו, מדובר **במעשר עני המתחלק בתוך הבית,** שהביאו אותו הביתה ומחלקים אותו לעניים הבאים אל הבית, **דכתיבא ביה** [שנאמרה בו] **נתינה,** ככתוב: **"ונתתה ללוי לגר** ליתום ולאלמנה**"** (דברים כו, יב) ובזה יש רשות לבעל הבית לתת לעני שירצה, ויש לו טובת הנאה מזה — **משום הכי** [כך] **אסור ליה** [לו] **לאיתהנויי** [ליהנות] ממעשר עני אם נדר שלא יהנה מן הבריות.


###### Steinsaltz on Nedarim 84b:6
[Steinsaltz on Nedarim 84b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:6)

ואילו **כאן,** בברייתא, מדובר **במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות. כיון דכתיב ביה** [שנאמר בו] **"והנחת בשעריך"** (דברים יד, כח) אינו יכול לתת אותו לאדם מסויים, אלא כל עני שבא לוקח ממנו, וכיון שאין לנותן טובת הנאה בזה, לכן המודר הנאה מן הבריות **שרי ליה לאיתהנויי** [מותר לו ליהנות].


###### Steinsaltz on Nedarim 84b:7
[Steinsaltz on Nedarim 84b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:7)

א שנינו במשנה: האומר "קונם **כהנים ולוים נהנין לי —** **יטלו** הם בעל כרחו". ושואלים: **אלמא** [מכאן] אתה יכול להסיק ש**טובת הנאה אינה** נחשבת **ממון** ממש.


###### Steinsaltz on Nedarim 84b:8
[Steinsaltz on Nedarim 84b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:8)

שאותה הנאה שיש לנותן, במה שיכול לתת תרומותיו ומעשרותיו לכהנים ולוויים מסויימים, ויכול אף לקבל גמול עבור זה — אינה נחשבת כממון, ולכן יטלו בעל כרחו, ואין אומרים שהוא מהנה אותם. אולם, **אימא סיפא** [אמור את סופה] של המשנה: **"**קונם **כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי" —** **יטלו אחרים, אבל להני** [לאלה] שנדר מהם — **לא** יתן. **אלמא** [מכאן] ש**טובת הנאה** נחשבת **ממון,** ולכן יכול לאסור עליהם ליהנות ממנו!


###### Steinsaltz on Nedarim 84b:9
[Steinsaltz on Nedarim 84b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/84b:9)

**אמר רב הושעיא: לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זו] — כשיטת **רבי, והא** [וזו]— כשיטת **ר' יוסי בר' יהודה.** ומהי המחלוקת הזו? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הגונב טבלו של חבירו ואכלו —** **משלם לו דמי טבלו,** שצריך להשיב לו בשווי כל מה שגנב, אלו **דברי רבי. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אינו משלם אלא דמי חולין שבו,** אבל אינו צריך להחזיר לו את חלק התרומות והמעשרות שהיה בטבל זה, שהרי חלק זה אינו שייך בעצם לחבירו. **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בענין זה הם חלוקים]