## Steinsaltz on Nedarim Daf 85b

###### Steinsaltz on Nedarim 85b:1
[Steinsaltz on Nedarim 85b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/85b:1)

**הרי זו** האשה **עושה ואוכלת,** שאין ההקדש חל על הדברים הללו. **והמותר,** אם עשתה יותר מכדי דמי אכילתה — **ר' מאיר אומר:** המותר נעשה באמת **הקדש, ר' יוחנן הסנדלר אומר: חולין** הוא. **ואמר שמואל: הלכה כר' יוחנן הסנדלר. אלמא** [מכאן] שדעת שמואל היא ש**אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם,** ומשום כך לא חל כלל הקדש על מה שתעשה בעתיד.


###### Steinsaltz on Nedarim 85b:2
[Steinsaltz on Nedarim 85b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/85b:2)

**וכי תימא** [ואם תאמר] : **כי קאמר** [כאשר אומר] שמואל ש**הלכה כר' יוחנן בן נורי** במשנתנו — רק **על** ענין **העדפה הוא דקאמר** [שאומר], שלדעתו גם מה שמעדיפה שייך לבעל ואינה יכולה לאוסרו עליו, ואז אין הדברים עומדים בסתירה לשיטת ר' יוחנן הסנדלר לגבי הקדשת מעשה ידי אשתו.


###### Steinsaltz on Nedarim 85b:3
[Steinsaltz on Nedarim 85b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/85b:3)

אולם אם כן **לימא** [שיאמר] בצורה ברורה: **הלכה כר' יוחנן בן נורי בהעדפה. אי נמי** [או גם כן] יאמר: **הלכה כתנא קמא** הסבור אף הוא שההעדפה של הבעל. **אי נמי** [או גם כן] יאמר: **(אין) הלכה כר' עקיבא** הסבור שההעדפה היא שלה!


###### Steinsaltz on Nedarim 85b:4
[Steinsaltz on Nedarim 85b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/85b:4)

**אלא אמר רב יוסף:** כך יש ליישב את הסתירה בדברי שמואל; שאף שאין אדם יכול להקדיש דבר שלא בא לעולם, מכל מקום **שאני** [שונים] **קונמות, הואיל ואדם אוסר** אפילו **פירות חבירו** **עליו** (על עצמו), למרות שהפירות הללו לא הגיעו עדיין לרשותו — **אוסר נמי** [גם כן] בקונמות **דבר שלא בא לעולם עליו** על עצמו, למרות שעוד לא בא לעולם. מה שאין כן בהקדש, שאין אדם יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו.


###### Steinsaltz on Nedarim 85b:5
[Steinsaltz on Nedarim 85b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/85b:5)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** זו אינה ראיה כלל, כי **בשלמא** [נניח] ש**אדם אוסר פירות חבירו עליו** שכן יש בכוחו של אדם לאסור בקונם דבר שיש לו זכות מסויימת בו, **שהרי אדם אוסר פירותיו על חבירו,** שכשם שיש לו רשות על הפירות של עצמו ויכול לאוסרם על אחרים — כך יש לו רשות על גופו שלו לאסור דבר של אחרים עליו. **אלא** האם **יאסור** גם **דבר שלא בא לעולם על חבירו? שהרי אין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו** שגם החבר וגם פירותיו אינם ברשותו. והרי במשנתנו אסרה האשה בקונם את מעשי ידיה שלא באו לעולם על אחר — על בעלה!


###### Steinsaltz on Nedarim 85b:6
[Steinsaltz on Nedarim 85b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/85b:6)

**אלא אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** כאן מדובר **ב**אשה ה**אומרת "יקדשו ידי לעושיהן"** (לקדוש ברוך הוא, שהוא עושה הכל) ואין כאן ענין של דבר שלא בא לעולם, כיון ש**ידים הא איתנהו** [הרי ישנן] **בעולם.**


###### Steinsaltz on Nedarim 85b:7
[Steinsaltz on Nedarim 85b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/85b:7)

ושואלים מצד אחר: **וכי אמרה הכי** [וכאשר היא אומרת כך] — **קדשה** [מתקדשים הדברים]? **והא משעבדן** [והרי משועבדות] **ידיה לבעל** לעשות לו מלאכה שנתחייבה בה! ומשיבים: **דאמרה** [שהיא אומרת]: **לכי מגרשה** [לכאשר אתגרש] יחול הנדר. ומקשים: **השתא מיהת לא מגרשה** [עכשיו על כל פנים אינה מגורשת], **וממאי דכי אמרה הכי מהניא** [וממה, מניין לנו שכאשר היא אומרת כך — מועיל הדבר] שיכולה להקדיש דבר ולא יחול ההקדש אלא רק לעתיד?