## Steinsaltz on Nedarim Daf 91a

###### Steinsaltz on Nedarim 91a:1
[Steinsaltz on Nedarim 91a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/91a:1)

**וגברא** [והאיש], הבעל, בשל היותו כהן **הוא** ש**נסתחפה שדהו,** כלומר, הרי זה כאדם שאירע לו אסון טבע שסחפו המים את שדהו, ואף כאן, אירע לו מקרה זה והוא מפסיד בעל כרחו. **ואמרינן ליה** [ואמרנו לו] בתשובה לשאלתו: **מתניתין** [משנתנו] **היא;** אשה **האומרת** לבעלה **"טמאה אני לך" —** **יש לה כתובה.**


###### Steinsaltz on Nedarim 91a:2
[Steinsaltz on Nedarim 91a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/91a:2)

ונברר: **במאי עסקינן** [במה אנו עוסקים]? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר במשנה **באשת ישראל,** הרי **אי** [אם] זו אומרת שזנתה **ברצון —** **כלום יש לה כתובה? ואי** [ואם] **באונס —** **מי קא מיתסרא** [האם היא נאסרת] בכך **על גברא** [בעלה]? **ואלא** ודאי מדובר ב**אשת כהן.** וכיצד היה הדבר: **אי** [אם] נבעלה **ברצון —** **כלום יש לה כתובה? מי גרעה** [האם היא פחותה בדינה] **מאשת ישראל** שנבעלה **ברצון? אלא לאו** [האם לא] מדובר כאן **באונס, וקתני** [ושנה]: **יש לה כתובה,** ומכאן תשובה לשאלתו של רבא.


###### Steinsaltz on Nedarim 91a:3
[Steinsaltz on Nedarim 91a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/91a:3)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **אמרה** אשה **לבעלה "גרשתני", מהו?** האם נאמנת היא בדבר? **אמר רב המנונא: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו במשנתנו: **האומרת "טמאה אני לך",** ש**אפילו למשנה אחרונה דקתני** [שהיא שונה] שהאשה **לא מהימנא** [נאמנת] בטענתה — **התם** [שם] **הוא** שחושדים **דמשקרה** [שמשקרת] כשאומרת "טמאה אני", מפני **דידעה** [שיודעת] ש**בעלה לא ידע בה,** שהרי היא מספרת על דבר שאירע שלא בפניו. **אבל גבי "גרשתני" דידע בה** [שהוא יודע בכך] אם גירש או לא — **מהימנא** [נאמנת] היא, ומדוע — ש**חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה** לומר דבר שהוא יודע שאינו אמת.


###### Steinsaltz on Nedarim 91a:4
[Steinsaltz on Nedarim 91a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/91a:4)

**אמר ליה** [לו] **רבא: אדרבא** [להיפך], **אפילו למשנה ראשונה דקתני מהימנא** [שהיא שונה שהאשה נאמנת] לומר "טמאה אני" — **התם** [שם] הטעם הוא שנאמנת **משום דלא עבידא לבזויי נפשה** [שאין אשה עשוייה לבזות את עצמה] ולומר שנאנסה אם לא אירע באמת הדבר, **אבל הכא דזמנין דתקיף** [כאן שפעמים שקשה] **לה מן גברא** [מבעלה] — **מעיזה ומעיזה** פניה בו, ויש לומר שאינה נאמנת.


###### Steinsaltz on Nedarim 91a:5
[Steinsaltz on Nedarim 91a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/91a:5)

**מתיב** [מקשה] **רב משרשיא:** האומרת **"השמים ביני לבינך"** שלפי **משנה ראשונה** מאמינים לה — הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] ל**רבא,** שהרי **הכא דלית** [כאן שאין] **לה כיסופא** [בושה] בכך, שאינה מביישת את עצמה בדבר, **וקתני דמהימנא** [ובכל זאת הריהו שונה שהיא נאמנת]! ומשיבים: **קסבר** [סבור] **רבא: התם** [שם], **כיון** ש**לא סגי** [די] **לה** אם **לא אמרה** [אומרת] ומפרשת בדיוק את פרטי טענתה, שאומרת: **אין יורה כחץ** שאין זרעו ניתז אלא שותת, **אי** [אם] **לא איתא כדקאמרה** [היה הדבר כפי שאומרת] — **לא אמרה ליה** [היתה אומרת אותו], משום שהיתה מתביישת לומר דברים כאלה בפני בית דין, ומשום כך נאמנת.


###### Steinsaltz on Nedarim 91a:6
[Steinsaltz on Nedarim 91a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/91a:6)

ומעירים עוד: **"השמים ביני לבינך"** של **משנה אחרונה,** שאין מאמינים לה, **תהוי תיובתא** [תהיה קושיה חמורה] ל**רב המנונא** הסבור שנאמנת אשה לומר לבעלה "גרשתני"; **והא הכא** [והרי כאן], כמו בגירושין, **דידעה** [שיודעת] **היא ו**גם **בעלה ידע** [יודע] **בה** אם היא צודקת, **וקתני דלא מהימנא** [והוא שונה במשנה שאינה נאמנת]!


###### Steinsaltz on Nedarim 91a:7
[Steinsaltz on Nedarim 91a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/91a:7)

ומשיבים: **קסבר** [סבור] **רב המנונא: הכא נמי** [כאן גם כן] **היא גופא** [עצמה] **אמרה** [אומרת] בליבה: **נהי** [אם אמנם] ש**בביאה ידע** [הוא יודע] אם בא עליה או לא, **ביורה כחץ מי ידע** [האם הוא יודע]? **ומשום הכי** [כך] היא **משקרא** [משקרת]. שכיון שיכולה לטעון טענת שקר בלא שיוכל הבעל להכחישה — אינה נאמנת, אבל אם אומרת שגירש אותה — נאמנת.


###### Steinsaltz on Nedarim 91a:8
[Steinsaltz on Nedarim 91a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Nedarim/r/91a:8)

ב מסופר: **ההיא איתתא** [אשה אחת] ש**כל יומא** [יום] של **תשמיש** היתה אחר מעשה **מיקדמה משיא ידיה לגברא** [מקדימה ורוחצת את ידיו של הבעל]. **יומא חד אתיא ליה מיא לממשא** [יום אחד הביאה לו מים לרחוץ ידיו]. **אמר לה: הדא מילתא** [דבר זה] של תשמיש **לא הות האידנא** [היה עכשיו]! **אמרה ליה** [לו]: **אם כן** ודאי אדם אחר בא עלי, **חד** [אחד] **מן גוים**