## Steinsaltz on Niddah Daf 14a

###### Steinsaltz on Niddah 14a:1
[Steinsaltz on Niddah 14a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:1)

משום חשש יציאת זרע כתוצאה מחימום האיבר הנגרם על ידי חיכוכו, כהנים **רוכבי גמלים אסורין לאכול בתרומה** שודאי נטמאים בעת הרכיבה. ומעירים, **תניא נמי הכי** [שנינו ברייתא גם כן כך] כדברי אביי: **רוכבי גמלים** — **כולם רשעים,** מפני שחשודים על הוצאת זרע בשל חיכוך האיבר בבשר הגמל בשעת הרכיבה. **הספנים** — **כולם צדיקים,** שכיון ששרויים הם בסכנה מתמדת בהיותם בים, ליבם נתון תמיד בתחינה לפני הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:2
[Steinsaltz on Niddah 14a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:2)

**החמרים** (הרוכבים על חמורים) — **מהן רשעים מהן צדיקים.** ובהסבר הבחנה זו בין חמרים רשעים לצדיקים, **איכא דאמרי** [יש שאומרים] כך: **הא** [זה] החמר שהוא צדיק — **דמכף** [שיש אוכף על החמור] ולכן אין מתחכך איבר הרוכב עליו בו. ואילו **הא** [זה] החמר שהוא רשע — שהחמור **לא מכף** [מאוכף], ומתחכך איברו של הרוכב בבשר החמור, ובא בכך לידי הוצאת זרע. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] הבדל אחר: **הא** [זה] החמר שהוא רשע — **דמטרטין** [שפוסק] שני ירכיו משני צידי החמור, ונמצא איברו מתחכך ישירות בגוף החמור. ואילו **הא** [זה] החמר שהוא צדיק — ש**לא מטרטין** [לא פוסק] ירכיו לשני צדדים, אלא רוכב כאשר שתי רגליו פונות לצד אחד של החמור, ואז אין איברו מתחכך בגוף החמור.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:3
[Steinsaltz on Niddah 14a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:3)

א ועוד בענין זהירות מהנהגה העשויה להביא ליציאת זרע, נמסר ש**ר' יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד** [היה מקלל את מי ששוכב פרקדן, כשפניו למעלה], שכן בכך יכול לבוא לראיית זרע. ושואלים: **איני** [האמנם כך הוא] **והאמר** [והרי אמר] **רב יוסף:** השוכב **פרקדן לא יקרא קרית** (קריאת) **שמע,** ומכאן נדייק: **קרית שמע הוא** ש**לא יקרא** בעודו שוכב כך, **הא מגנא** [הרי שעצם השכיבה] פרקדן — **שפיר דמי** [נחשבת ראויה]!


###### Steinsaltz on Niddah 14a:4
[Steinsaltz on Niddah 14a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:4)

ומשיבים: **ל**עצם **ענין** **מגנא** [שכיבת פרקדן], **כי מצלי** [כאשר היא נעשית בהטיית מועטה של הגוף] — **שפיר דמי** [נחשבת ראויה], ואולם **לענין קריאת שמע** בשכיבת פרקדן, אף **כי מצלי** [כאשר מוטה מעט] גוף השוכב — **אסור** הדבר. ושואלים: **והא** [והרי] **ר' יוחנן מצלי וקרי** [היה שוכב פרקדן בהטייה מועטה של הגוף, וקורא כך] **קריאת שמע!** ומשיבים: **שאני** [שונה] הוא דינו של **ר' יוחנן** שכן **בעל בשר הוה** [היה], ולא יכול היה להטות גופו אלא מעט.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:5
[Steinsaltz on Niddah 14a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:5)

ב משנה **דרך** (מנהג) **בנות ישראל** שהן **משמשות** (בתשמיש המיטה) עם בעליהן **בשני עדים** (פיסות בד לבדיקה): **אחד לו** לבעלה שיבדוק בו לאחר תשמיש אם נמצא עליו מדמה, **ואחד לה** עצמה. **ו**אילו הנשים **הצנועות** המוסיפות בטהרתן מתקנות להן עד נוסף, **שלישי,** כדי **לתקן** בו בבדיקה **את הבית** (בית הערווה) לפני התשמיש.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:6
[Steinsaltz on Niddah 14a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:6)

ומעתה, אם **נמצא** דם **על** עד הבדיקה **שלו,** לאחר התשמיש — האשה והבעל שניהם **טמאין** טומאת שבעה, כדין הנדה והבא על הנדה, **וחייבין** על כך **קרבן** חטאת, כדין הבא על הנדה בשוגג. ואם **נמצא** דם **על** עד הבדיקה **שלה,** יש להבחין בדין אימתי נמצא הדם: אם נמצא **אותיום** (מיד) לאחר התשמיש — הבעל והאשה שניהם **טמאין** טומאת שבעה בוודאי, **וחייבין בקרבן** חטאת. ואולם אם **נמצא** הדם **על** עד הבדיקה **שלה לאחר זמן** — אפשר שדם זה נראה רק לאחר התשמיש ולכן שניהם **טמאין** טומאת שבעה **מספק, ופטורין מן הקרבן** (חטאת).


###### Steinsaltz on Niddah 14a:7
[Steinsaltz on Niddah 14a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:7)

ובהגדרת פרק זמן זה, **איזהו אחר זמן?** — שיעור זמן שיש בו **כדי** שתוכל האשה **שתרד מן המטה ותדיח פניה** (שלמטה, כלומר, בית הערווה). **ו**אם נמצא דם על עד הבדיקה שלה **אחר כך,** יותר משיעור זמן זה — האשה עצמה **מטמאה** למפרע טהרות שנגעה בהן במשך כל **מעת לעת, ואינה מטמאה את בועלה** טומאת שבעה, ואינו אלא כנוגע בנדה הנטמא טומאת ערב בלבד. **ר' עקיבא אומר: אף** המוצאת דם על עד הבדיקה לאחר זמן מהתשמיש, **מטמאה את בועלה** טומאת שבעה.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:8
[Steinsaltz on Niddah 14a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:8)

ו**מודים חכמים לר' עקיבא ב**אשה ה**רואה כתם שמטמאה את בועלה** אם בא עליה לאחר מכן, אף שגם טומאה זו מדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:9
[Steinsaltz on Niddah 14a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:9)

ג גמרא שנינו במשנה שאם נמצא דם על עד הבדיקה של הבעל לאחר התשמיש, הרי הבעל והאשה טמאים טומאת ודאי. ושואלים: **וניחוש דלמא** [ונחשוש שמא] **דם מאכולת** (כינה) **הוא,** שאפשר היתה כינה בבית הערווה של האשה, ובשעת תשמיש נמעכה, ועבר דמה לאיבר הבעל, ולא תהא זו אלא טומאת ספק! **אמר ר'** **זירא:** אין חוששים לכך, משום ש**אותו מקום** (בית הערווה) של האשה **בדוק הוא אצל** (לענין) שתימצא בו **מאכולת,** וברור הוא שלא היתה שם כינה. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] בגירסה שונה את דברי ר' זירא: אותו מקום **דחוק** (צר) **הוא אצל** (לענין) שתיכנס בו **מאכולת** ולכן אין לחשוש לכך.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:10
[Steinsaltz on Niddah 14a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:10)

ומבררים: **מאי בינייהו** [מה, איזה הבדל להלכה יש ביניהם, בין שתי גירסות אלו]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל במקרה **דאשתכח** [שנמצאה] **מאכולת רצופה** (מעוכה) על עד הבדיקה של הבעל, ובריחוק מה מהמקום בו נמצא הדם בעד זה. ומעתה, **להך לישנא דאמר** [ללשון זו שאמרה] שאותו מקום **בדוק הוא** אצל מאכולת — צריך לומר כי ודאי **הא מעלמא אתאי** [מאכולת זו מהעולם, מהחוץ, באה], ואילו הדם שנמצא על עד הבדיקה של הבעל הוא מן האשה, ולכן טמאים הם טומאת ודאי. ואולם **להך לישנא דאמר** [ללשון זו שאמרה] שאותו מקום **דחוק הוא** אצל מאכולת — **אימא** [יש לחשוש ולומר] כי ה**שמש** (איבר התשמיש של האיש) הוא ש**רצפה** (מעכה) תוך כדי התשמיש, וממנה בא הדם אל עד הבדיקה של הבעל, והם טמאים רק מספק.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:11
[Steinsaltz on Niddah 14a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:11)

ד ועוד בענין זה, **אתמר** [נאמר]: **בדקה** האשה **בעד הבדוק לה** שהוא נקי מדם, ולאחר הבדיקה **טחתו** (דחפתו) **בירכה, ולמחר מצאה עליה,** על הירך, **דם.** **אמר רב:** במקרה כזה הריהי **טמאה** טומאת **נדה** ודאית. שכיון שברור שהעד היה נקי מדם קודם הבדיקה, ודאי הדם שנמצא על הירך מן הבדיקה הוא, ועבר אל הירך אחר שהטיחה בו את עד הבדיקה. **אמר ליה** [לו] **רב שימי בר חייא** לרב: **והא** [והרי] בדינה של אשה זו **"חוששת** לטומאה" **אמרת לן** [לנו], והרי שלדעתך אינה טמאה ודאי אלא מספק!


###### Steinsaltz on Niddah 14a:12
[Steinsaltz on Niddah 14a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:12)

ובענין זה **איתמר נמי** [נאמר גם כן] שכך **אמר שמואל:** אשה זו **טמאה** טומאת **נדה** ודאית. **וכן מורין** הלכה למעשה ב**בי מדרשא** [בית המדרש] שהאשה **טמאה** טומאת **נדה** בוודאי.


###### Steinsaltz on Niddah 14a:13
[Steinsaltz on Niddah 14a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:13)

ה ועוד בענין מציאת דם על עד הבדיקה **אתמר** [נאמר]: **בדקה** האשה **בעד שאינו בדוק לה,** שלא בדקה קודם לכן שאין בו דם, **והניחתו בקופסא, ולמחר מצאה עליו** על העד הזה **דם.** וספק אם דם זה היה בעד לפני הבדיקה, ואין האשה טמאה, או שדם זה הינו מן הבדיקה והריהי טמאה. ובענין זה **אמר רב יוסף: כל ימיו של ר'** **חייא טימא** במקרה שכזה, **ולעת זקנתו טיהר.**


###### Steinsaltz on Niddah 14a:14
[Steinsaltz on Niddah 14a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:14)

ובדיוק מסורת הלכתית זו של רב יוסף **איבעיא להו** [נשאלה להם לבני בית המדרש], **היכי קאמר** [איך בדיוק אמר] רב יוסף, האם אמר ש**כל ימיו** של ר' חייא **טימא משום נדה** טומאה ודאית ששורפים עליה תרומה, **ולעת זקנתו** — **טיהר משום** טומאה ודאית של **נדה,** **ו**אולם **טימא משום כתם** שהיא טומאת ספק, והתרומה שנגעה בה אינה נאכלת ואינה נשרפת,


###### Steinsaltz on Niddah 14a:15
[Steinsaltz on Niddah 14a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:15)

**או דלמא** [שמא] כך הם דברי רב יוסף: **כל ימיו** של ר' חייא טימא משום כתם טומאת ספק, **ולעת זקנתו טיהר מולא כלום** (מכל וכל), והריהי טהורה לגמרי?


###### Steinsaltz on Niddah 14a:16
[Steinsaltz on Niddah 14a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/14a:16)

ומביאים פתרון לשאלה זו ממה ששנינו בברייתא: **תא שמע** [בא ושמע], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **בדקה** אשה **בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא, ולמחר מצאה עליו דם, רבי אומר: טמאה משום נדה** טומאה ודאית, **ור' חייא אמר: טמאה משום כתם,** והרי זו טומאת ספק.