## Steinsaltz on Niddah Daf 15a

###### Steinsaltz on Niddah 15a:1
[Steinsaltz on Niddah 15a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:1)

**שמא כר'** **עקיבא אתם אומרים, ש**לשיטתו הריהי **מטמאה את בועלה,** כדרך שהיא מטמאת טהרות שנגעה בהן, למפרע כל מעת לעת? **אמרו לו** חכמי אושא לר' אלעזר בר' צדוק: כשיטה זו של ר' עקיבא **לא שמענו** (לא קיבלנוה להלכה) ומעתה רצוננו לדעת מהו שיעור זמן זה.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:2
[Steinsaltz on Niddah 15a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:2)

**אמר להם** ר' אלעזר בר' צדוק, **כך פרשו חכמים ביבנה:** כל זמן ש**לא שהתה** (התעכבה) האשה אחר התשמיש עד שתבדוק עצמה בקינוח משך זמן שיש בו **כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה** (בית הערוה) — כ**תוך זמן** נחשב **הוא זה** (שהוא הזמן המכונה "אחר זמן" הבא לאחר הזמן הנקרא "אותיום"), **ו**אם נמצא בפרק זמן זה דם על עד הבדיקה שלה — שניהם **טמאין** טומאת שבעה **מספק, ופטורין מקרבן** חטאת שאינו בא אלא על חטא הנעשה בשוגג שודאי נעשה, **וחייבין ב**קרבן **אשם תלוי** הבא על הספק.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:3
[Steinsaltz on Niddah 15a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:3)

ואם **שהתה** לאחר התשמיש שיעור זמן שיש בו **כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה** — **אחר הזמן** של פרק הזמן הנקרא "אחר זמן" **הוא זה, ו**דינו של הדם הנמצא על עד הבדיקה שלה בפרק זמן זה, ו


###### Steinsaltz on Niddah 15a:4
[Steinsaltz on Niddah 15a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:4)

**כן כששהתה מעת לעת ומפקידה לפקידה** — **בועלה מטמא** טומאת ערב **משום מגע** נדה, **ואינו מטמא** טומאת שבעה **משום בועל** נדה. **ר' עקיבא אומר: אף מטמא** טומאת שבעה **משום בועל** נדה. **ר' יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי אומר:** לאחר שיעור זה של "אחר זמן" — **בעלה** אינו נטמא אף לא בטומאת מעת לעת שמדברי חכמים, ואם כהן הוא — רשאי שיהיה **נכנס להיכל ומקטיר קטורת.**


###### Steinsaltz on Niddah 15a:5
[Steinsaltz on Niddah 15a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:5)

ומעתה יש לשאול: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **רב חסדא** הסבור ששיעור "אחר זמן" שבועלה טמא בו טומאת שבעה הינו כשיעור עד שתושיט ידה ותבדוק — **היינו דמטהרי רבנן** [זהו הטעם שמטהרים חכמים בברייתא זו]


###### Steinsaltz on Niddah 15a:6
[Steinsaltz on Niddah 15a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:6)

לאחר פרק זמן זה, **אלא ל**שיטת **רב אשי** הסבור שאם כבר יש עד בדיקה בידה, הריהי מטמאה את בעלה בשיעור של עד שתרד מן המיטה ותדיח את פניה — **אמאי מטהרי רבנן** [מדוע מטהרים חכמים] את בעלה לאחר שחלף זמן זה של עד שתושיט ידה ותבדוק, והרי לשיטתו פרק הזמן שבו היא מטמאה את בעלה נמשך עד שתרד מן המיטה ותדיח?


###### Steinsaltz on Niddah 15a:7
[Steinsaltz on Niddah 15a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:7)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שהברייתא עוסקת כאשר **אין** **העד בידה,** ומשום כך שיעור הזמן הנזכר בה הוא עד שתושיט ידה ותבדוק, אין לומר כן, שהרי אם כך כוונתו, **האי** [זה] הלשון **"עד בידה" ו"אין עד בידה" מיבעי ליה** [צריך היה לו] לתנא שבברייתא לחלק ולומר! ומסכמים: אכן **קשיא** [קשה] הברייתא על שיטת רב אשי.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:8
[Steinsaltz on Niddah 15a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:8)

א שנינו בברייתא ש**ר' יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי** היה **אומר** כי לאחר "אחר זמן" אין **בעלה** נטמא כלל, ואם רוצה הריהו אף **נכנס להיכל ומקטיר קטורת.** ושואלים: **ותיפוק ליה** [ותצא לו הלכה] שהוא טמא משום **דהוה** [שהריהו] **נוגע במעת לעת שבנדה,** שכן גזרו חכמים טומאה למפרע בטהרות שנגעה בהן!


###### Steinsaltz on Niddah 15a:9
[Steinsaltz on Niddah 15a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:9)

ומתרצים: **הוא,** ר' יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי ש**אמר** כן, סבור **כשמאי** ש**אמר** כי לא גזרו חכמים טומאת מעת לעת, אלא **כל הנשים דיין שעתן** לטומאה.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:10
[Steinsaltz on Niddah 15a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:10)

ושואלים עוד על דברי ר' יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי: **ותיפוק ליה** [ותצא לו הלכה] שבעלה טמא משום **דהוה** [שהריהו] **בעל קרי!** ומתרצים: מדובר כאן **ב**מקרה **שלא גמר** הבועל את **ביאתו.**


###### Steinsaltz on Niddah 15a:11
[Steinsaltz on Niddah 15a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:11)

ב עוד שנינו במשנתנו: **ומודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם** שמטמאה את בועלה. ובענין זה נחלקו אמוראים, ש**אמר רב** שמטמאה את בועלה **למפרע, ו**כשיטת **ר' מאיר היא** הסבור שהרואה כתם מטמאת טהרות למפרע (לעיל ה,א).


###### Steinsaltz on Niddah 15a:12
[Steinsaltz on Niddah 15a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:12)

**ו**אילו **שמואל אמר** שאינה מטמאת את בועלה למפרע, אלא רק אם יבוא עליה **מכאן ולהבא** (לאחר ראיית הכתם), **ו**כשיטת **רבנן** [חכמים] **היא** הסבורים שראיית כתם מטמאת רק מכאן ולהבא. ושואלים על דברי שמואל: מדוע הוא אומר שמטמאת את בועלה **מכאן ולהבא,** והרי **פשיטא** פשוט] הוא הדבר!


###### Steinsaltz on Niddah 15a:13
[Steinsaltz on Niddah 15a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:13)

ומשיבים: יש צורך לומר את הדברים, שהרי **מהו דתימא** [שתאמר]: **הואיל ו**כל עיקרה של טומאת **מעת לעת** למפרע הריהי גזירה מ**דרבנן** [מדברי סופרים], **ו**אף טומאת **כתמים** הריהי גזירה מ**דרבנן** [מדברי סופרים], ומעתה אפשר לומר: **מה** בטומאת **מעת לעת** — **לא מטמאה את בועלה, אף** בטומאת **כתמים** — **לא מטמאה את בועלה,** ואף לא מכאן ולהבא. לכן **קא משמע לן** [הוא, שמואל משמיע לנו] שמטמאת את בועלה מכאן ולהבא.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:14
[Steinsaltz on Niddah 15a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:14)

ושואלים: **ואימא הכי נמי** [ואמור שאכן כך הוא גם כן]!, שלא תטמא אף מכאן ולהבא! ומתרצים: יש הבדל, שכן **התם שם,** בטומאת מעת לעת] — **אין "שור שחוט לפניך"** (הוכחה לפניך), שהרי לא ראתה אלא עתה. ולכך אין טומאת מעת לעת אלא כחומרה שהחמירו חכמים לענין טהרות, ואין בה כדי להחמיר אף לענין בועלה. ולעומת זאת, **הכא** [כאן, בטומאת כתמים] — הרי **יש "שור שחוט לפניך",** שהרי ראתה דם.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:15
[Steinsaltz on Niddah 15a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:15)

ומציינים: **וכן** כמחלוקת זו בין רב ושמואל בפירוש דברי המשנה, נחלקו ריש לקיש ור' יוחנן. שכך **אמר ריש לקיש** כי הרואה כתם מטמאה את בועלה **למפרע, ו**כשיטת **ר' מאיר היא.** ואילו **ר' יוחנן אמר** שהרואה כתם מטמאת את בועלה רק **מכאן ולהבא, ו**כשיטת **רבנן** [חכמים] **היא.**


###### Steinsaltz on Niddah 15a:16
[Steinsaltz on Niddah 15a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:16)

ג משנה כלל הוא: **כל הנשים** הן **בחזקת טהרה** מטומאת הנדה, ומותרות בתשמיש **לבעליהן,** ואין הבעל צריך לברר קודם תשמיש אם טהורה היא. ואף הבעלים **הבאין מן הדרך,** שלא היו בביתם קודם לכן, אם כשיצאו לדרך היו נשותיהם טהורות — **נשיהן להן** עתה בחזקת טהרה. ד גמרא שנינו במשנתנו שכל הנשים הינן בחזקת טהרה לבעליהן, ובכלל זה אף לבעלים הבאים מן הדרך. ושואלים: **למה**


###### Steinsaltz on Niddah 15a:17
[Steinsaltz on Niddah 15a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:17)

**ליה למתני** [למה לו לתנא לשנות] דין מיוחד לאלו **הבאין מן הדרך,** במה הם שונים משאר הבעלים? ומסבירים: **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] כי **הני מילי** [דברים אלה] שיש חזקת טהרה לנשים לענין תשמיש אמורים דווקא **היכא דאיתיה במתא** [היכן, במקרה, שנמצא הבעל בעיר, במקום מגוריו], משום שאז **רמיא אנפשה** [מטילה האשה על עצמה] להיות טהורה לבעלה בכל עת, **ובדקה** [ומשום כך היא בודקת] את עצמה. **אבל היכא דליתא במתא** [היכן, במקרה, שלא נמצא הבעל בעיר מגוריו], דלא רמיא אנפשה [שאין האשה מטילה על עצמה] חובה זו — **לא** תהא מוחזקת כטהורה, לכן **קא משמע לן** [השמיע לנו] התנא במשנתנו שאף במקרה זה יש חזקת טהרה לנשים אצל בעליהן. ובענין זה **אמר**


###### Steinsaltz on Niddah 15a:18
[Steinsaltz on Niddah 15a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:18)

**ריש לקיש משום** (בשם) **ר' יהודה נשיאה** (הנשיא): **ו**מה שמותרת אשה לבעלה הבא מן הדרך על סמך חזקת טהרתה **הוא** דווקא בזמן **שבא** הבעל **ומצאה** לאשתו כשהיא **בתוך ימי עונתה** (בתוך שלושים יום מראייתה הקודמת), שיכול להניח שעדיין לא ראתה וסומך על חזקת טהרתה, אבל אם בא לאחר עונתה סביר להניח שכבר ראתה דם בעונתה ואינה מותרת לו, אלא אם כן בדקה עצמה ונמצאה טהורה.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:19
[Steinsaltz on Niddah 15a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:19)

ה ובענין חזקת הטהרה של הנשים אצל בעליהן, **אמר רב הונא: לא שנו** חכמים דין זה **אלא** רק באשה **שאין לה וסת** קבוע. **אבל** אשה ש**יש לה וסת** קבוע — **אסור** הבעל **לשמש** עימה.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:20
[Steinsaltz on Niddah 15a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:20)

ותמהים על כך: **כלפי לייא** [לאן הדברים נוטים], שהרי **אדרבה** [להיפך], **איפכא מסתברא** [ההיפך מכך מסתבר], שכן בזמן ש**אין לה וסת** — **אימא: חזאי** [אמור: ראתה] ויש מקום לחשוש שטמאה היא, ובזמן ש**יש לה וסת** — **וסת קביע** [קבועה] **לה** ויודע מתי!


###### Steinsaltz on Niddah 15a:21
[Steinsaltz on Niddah 15a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:21)

**אלא** כך יש לומר: **אי איתמר** [אם נאמרו] הדברים, **הכי איתמר** [כך נאמרו], **אמר רב הונא: לא שנו** הלכה זו של חזקת טהרה לנשים (שיש להן וסת קבוע) אצל בעליהן **אלא** בזמן **שלא הגיע שעת וסתה** קודם חזרתו מהדרך, **אבל** אם **הגיע שעת וסתה** — **אסורה.** וטעמו משום ש**קסבר** [סבור הוא]: **וסתות** (חיוב הבדיקה בשעת הוסת) הריהו **דאורייתא** [מן התורה] שהוא הלכה למשה מסיני, ומשום כך כיון שהגיע זמן וסתה, אף אם לא הרגישה שיצא ממנה דם, הרי היא בחזקת טומאה אם לא בדקה עצמה ומצאה טהורה. ואין הבעל הבא מן הדרך יכול לסמוך על כך שבדקה אשתו בשעת וסתה, בלא שיברר אצלה תחילה אם בדקה עצמה ונמצאה טהורה.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:22
[Steinsaltz on Niddah 15a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:22)

ואילו **רבה בר בר חנה אמר: אפילו** אם **הגיע שעת וסתה** קודם חזרתו מהדרך — **נמי** [גם כן] **מותרת** האשה לבעלה, וטעמו: משום ש**קסבר** [סבור הוא]: **וסתות** הריהו מ**דרבנן** [דברי חכמים], שמדין תורה אף אם הגיע זמן וסתה, הריהי בחזקת טהורה, אם לא הרגישה, אף שלא בדקה עצמה. ומשום שאין חובה זו אלא מדברי חכמים, אין אנו מעמידים אותה בספק טמאה.


###### Steinsaltz on Niddah 15a:23
[Steinsaltz on Niddah 15a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/15a:23)

ומביאים עוד, כי **רב אשי** הסביר את דברי משנתנו האומרת שכל הנשים הריהן בחזקת טהרה לבעליהן, אף לאחר שהגיע זמן וסתן, ו**מתני הכי** [היה שונה כך] את שיטות רב הונא ורבה בר בר חנה. שכך לדעתו **אמר רב הונא:**