## Steinsaltz on Niddah Daf 17a

###### Steinsaltz on Niddah 17a:1
[Steinsaltz on Niddah 17a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:1)

**ו**האיש ה**משתין מים** כשהוא **ערום לפני מטתו, וה**אדם ה**משמש מטתו בפני כל חי.** **אמר ליה** [לו] **רב יהודה לשמואל:** האם הכוונה בביטוי הכולל "בפני כל חי" לכל בעלי החיים שהם **ואפילו לפני עכברים? אמר ליה** [לו]: **שיננא** [גדול השינים], **לא, אלא** הכוונה ל**כגון** האנשים **של בית פלוני שמשמשין מטותיהן בפני עבדיהם ושפחותיהם.**


###### Steinsaltz on Niddah 17a:2
[Steinsaltz on Niddah 17a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:2)

ומבררים: **ואינהו** [והם], אותם אנשי בית פלוני שנהגו כן, **מאי דרוש** [מה מאין דרשו] שמותר לעשות כן? — שכך אמר אברהם לשני עבדיו לפני העקידה: **"שבו לכם פה עם החמור"** (בראשית כב, ה), שבא להשוותם ולומר שהריהם **עם הדומה לחמור.** וסברו אנשי אותו בית שכשם שמותר לשמש לפני בעלי חיים, כך מותר לשמש לפני עבדים ושפחות.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:3
[Steinsaltz on Niddah 17a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:3)

ומביאים מדרכיהם של חכמים בשמירת הצניעות: ש**רבה בר רב הונא** היה **מקרקש זגי דכילתא** [משמיע קול פעמוני הכילה, החופה על מטתו] בשעת תשמישו, שיידעו כי אין להתקרב לשם. ואילו **אביי** היה אף **באלי דידבי** [מגרש זבובים] שסביב מיטתו, לבל ישמש לפניהם, ואילו **רבא** היה **באלי פרוחי** [מגרש יתושים] שסביב מיטתו בשעת התשמיש.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:4
[Steinsaltz on Niddah 17a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:4)

א ומביאים עוד ממה ש**אמר ר'** **שמעון בן יוחי** בהנהגות האדם: **חמישה דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו,** ואלו הן: **האוכל שום קלוף, ובצל קלוף, וביצה קלופה, והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן** על כל אחד מהדברים האמורים **הלילה, והלן בבית הקברות, והנוטל צפרניו וזורקן לרשות הרבים, והמקיז דם ומשמש** **מטתו** מיד.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:5
[Steinsaltz on Niddah 17a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:5)

ומפרטים: **האוכל שום קלוף** ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהם הלילה — יש בדבר סכנה, **ואף על גב דמנחי בסילתא ומציירי וחתימי** [ואף על פי שמונחים הדברים הקלופים בסל, וצרורים וחתומים בו] במשך הלילה, לפי שבכגון זה **רוח רעה שורה עליהן.** **ולא אמרן** [אמרנו] שיש באכילתם משום סכנה, **אלא** רק בזמן ש**לא שייר בהן** את **עיקרן** (שורשם) **או** את **קליפתן, אבל** אם **שייר בהן עיקרן או קליפתן** — **לית לן** [אין לנו] **בה** סכנה באכילתם.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:6
[Steinsaltz on Niddah 17a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:6)

**ו**עוד אמר ר' שמעון בן יוחאי כי **השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה** יש בדבר סכנה. **אמר רב יהודה, אמר שמואל:** **והוא** (ובלבד) **שלנו** (ששהו משך לילה) **בכלי מתכות.** **אמר רב פפא: וכלי נתר ככלי מתכות דמו** [נחשבים] לענין זה. **וכן אמר ר'** **יוחנן: והוא שלנו בכלי מתכות, וכלי נתר ככלי מתכות דמו** [נחשבים].


###### Steinsaltz on Niddah 17a:7
[Steinsaltz on Niddah 17a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:7)

**ו**עוד אמר ר' שמעון בן יוחאי כי **הלן בבית הקברות** הרי זה מסוכן. ומסבירים: הרי זה אמור במי שלן בבית הקברות **כדי שתשרה עליו רוח טומאה.** וזאת, משום ש**זימנין** [פעמים] כוחות הטומאה המצויים בבית הקברות **מסכנין ליה** [מסכנים אותו] את הלן.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:8
[Steinsaltz on Niddah 17a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:8)

**ו**עוד אמר ר' שמעון בן יוחאי כי יש סכנה באדם **הנוטל צפרניו וזורקן לרשות הרבים.** והסבר הדבר: **מפני שאשה מעוברת** עלולה שתהיה **עוברת** מ**עליהן, ו**עלול שתהא **מפלת** בשל כך את עוברה. **ולא אמרן** [אמרנו] שיש בדבר זה סכנה **אלא** רק במקרה **דשקיל בגנוסטרי** [שנוטל צפרניו במספריים]. **ו**כן **לא אמרן** [אמרנו] שיש סכנה בדבר זה **אלא** רק במקרה **דשקיל דידיה ודכרעיה** [שנוטל צפרני ידו ורגלו]. **ולא אמרן** [אמרנו] שיש בדבר זה סכנה **אלא** רק במקרה ש**לא גז מידי בתרייהו** [גזז דבר כלשהו אחריהן], **אבל** אם **גז מידי בתרייהו** [גזז דבר אחריהן] — **לית לן** [אין לנו] **בה** חשש סכנה. ומסכמים: **ולא** כך **היא** הלכה, אלא **לכולה מילתא חיישינן** [לכל הדבר, בכל האופנים, אנו חוששים] לסכנה.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:9
[Steinsaltz on Niddah 17a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:9)

ועוד בענין ההנהגה בנטילת צפרניים **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שלשה דברים נאמרו ב**נטילת ה**צפרנים:** ה**שורפן** — הריהו **חסיד** שמכלה אותם לגמרי, ה**קוברן** — הריהו בדרגה פחותה ממנו ואינו אלא **צדיק,** שיתכן ויתגלו ויעברו עליהם, ואילו ה**זורקן** סתם — הריהו **רשע.**


###### Steinsaltz on Niddah 17a:10
[Steinsaltz on Niddah 17a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:10)

**ו**עוד אמר ר' שמעון בן יוחאי כי יש סכנה באדם **המקיז דם ו**מיד לאחר מכן **משמש מטתו.** ומסבירים, שכן **אמר רב** [החכם]: ה**מקיז דם ו**לאחר מכן **משמש מטתו** — **הויין** [יהיו] **לו** מזיווג זה **בנים ויתקין** [חלושים]. ואם **הקיזו** דם **שניהם,** הבעל והאשה, **ושמשו** לאחר מכן — **הויין** [יהיו] **לו בנים בעלי ראתן** (חולי זיבה). **אמר רב: ולא אמרן** [אמרנו] שיש סכנה בדבר **אלא** כש**לא טעים מידי** [טועם דבר] לאחר שהקיז, **אבל** אם **טעים מידי** [טועם דבר] — **לית לן** [אין לנו] **בה** חשש.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:11
[Steinsaltz on Niddah 17a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:11)

ב ועוד בענין דרך התשמיש, **אמר רב חסדא: אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום, שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך"** (ויקרא יט, יח). ושואלים: **מאי משמע** [מה, כיצד נשמע] איסור זה מהפסוק? **אמר אביי:** שאם ישמש ביום, יש לחשוש **שמא** אגב כך **יראה בה** הבעל באשתו **דבר מגונה, ותתגנה עליו,** ונמצא עובר על מצות "ואהבת לרעך כמוך". **אמר רב הונא: ישראל קדושים הם, ואין משמשין מטותיהן ביום.**


###### Steinsaltz on Niddah 17a:12
[Steinsaltz on Niddah 17a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:12)

**אמר רבא: ואם היה** זה **בית אפל** — **מותר** לשמש בו אף ביום. **ותלמיד חכם** — **מאפיל בכסותו ומשמש** אף ביום, שודאי ישמש מיטתו בצניעות.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:13
[Steinsaltz on Niddah 17a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:13)

ושואלים: **תנן** [שנינו במשנתנו]: **או תשמש לאור הנר,** הרי שאין איסור לשמש אף באור! ומשיבים: **אימא** [אמור] ותקן כך בלשון המשנה: **"תבדוק לאור הנר",** אך לא תשמש לאורו.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:14
[Steinsaltz on Niddah 17a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:14)

ומביאים ראיה, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **אף על פי שאמרו** כי **המשמש מטתו לאור הנר הרי זה מגונה,** מכל מקום בית שמאי אומרים... תשמש לאור הנר! הרי שאף שהוא מגונה, אין בו איסור! ודוחים: **אימא** [אמור] ותקן כך: "אף על פי שאמרו ש**הבודק מטתו** (שבודקת עצמה בעד לצורך תשמיש או לאחריו) **לאור הנר הרי זה מגונה,** שכן בדרך זו אין הבדיקה נעשית כראוי, בית שמאי אומרים... תבדוק לאור הנר".


###### Steinsaltz on Niddah 17a:15
[Steinsaltz on Niddah 17a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:15)

ומביאים ראיה אחרת, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו: **ושל בית מונבז המלך היו עושין שלשה דברים, ומזכירין** (ומציינים) **אותן** חכמים על כך **לשבח: היו משמשין מטותיהם ביום.** **ו**היו **בודקין מטותיהם ב**בד מילא פרהבא, שהוא לבן ביותר וניכר עליו כל כתם. **ו**היו **נוהגין טומאה וטהרה בשלגים.** מבין שלוש הנהגות משובחות אלו **קתני מיהא** [שנה על כל פנים] אחת מהן שהיו **משמשין מטותיהן ביום,** הרי שאין איסור בדבר!


###### Steinsaltz on Niddah 17a:16
[Steinsaltz on Niddah 17a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:16)

ודוחים: **אימא** [אמור] ותקן בלשון ברייתא זו: שהיו **בודקין מטותיהם ביום.** **הכי נמי מסתברא** [כך גם מסתבר] לומר, **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר שהיו **משמשין** ביום, וכי על כך היו חכמים **מזכירין אותן לשבח?** ודוחים: **אין הכי נמי** [כן, אכן כך גם כן] יש צד של שבח במשמש מיטתו ביום, **דאגב דאיכא** [שמתוך שיש] בלילה **אונס** (כורח) של **שינה,** שרוצה הבעל לישון מרוב עייפות היום, עלול הדבר להביא שאשתו הרוצה בתשמיש **מגניא באפיה** [מתגנה בפניו].


###### Steinsaltz on Niddah 17a:17
[Steinsaltz on Niddah 17a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:17)

ג **ו**עוד שיבחו חכמים את אנשי בית מונבז, שהיו **בודקין מטותיהן במילא פרהבא.** ומעירים: **מסייע ליה** [לו] מאמר זה **לשמואל,** שכן **אמר שמואל: אין בודקין את המטה אלא ב**בגד העשוי מ**פקולין** [פשתן], **או ב**בגד העשוי מ**צמר נקי ורך.** **אמר רב: היינו דכי הואי התם** [זהו ההסבר למה ששמעתי כאשר הייתי שם, בארץ ישראל] **בערבי שבתות,** שהוא עונת תלמידי חכמים, ש**הוו אמרי** [היו אומרים]: **מאן בעי פקולי בנהמא** [מי צריך פקולות באכילת לחם, שהוא כינוי לתשמיש], **ולא ידענא מאי קאמרי** [ידעתי, הבנתי, מה הם אומרים].


###### Steinsaltz on Niddah 17a:18
[Steinsaltz on Niddah 17a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:18)

**אמר רבא: הני שחקי דכיתנא** [בגדים שחוקים אלה של כותנה] הריהם **מעלי מעולים,** טובים] **לבדיקה.** ושואלים על כך: **איני** [האמנם], **והא תנא** [והרי שנה] החכם של **בי** [בית המדרש] של **מנשה: אין בודקין את המטה לא בעד** בדיקה **אדום, ולא בעד שחור, ולא בפשתן, אלא בפקולין או בצמר נקי ורך!**


###### Steinsaltz on Niddah 17a:19
[Steinsaltz on Niddah 17a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:19)

ומתרצים: **לא קשיא** [אין הדבר קשה], **הא** [זה] ששנינו שאין בודקים בפשתן — הרי זהו אמור רק **בכיתנא** [בכותנה] כשלעצמה, ואילו **הא** [זה] שאמר רבא שמועילה הכותנה לבדיקה — הרי זה אמור **במאני דכיתנא** [בבגדי כותנה]. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר: **הא והא** [זה וזה] הן בדברי החכם של בית המדרש של מנשה והן בדברי רבא מדובר **במאני דכיתנא** [בבגדי כותנה], ואולם יש להבחין, **הא** [זה] שאמרנו שאין הכותנה ראויה לבדיקה — הרי זה דווקא **בחדתי** [בחדשים], ואילו **הא** [זה] שאמר רבא שמועילה הכותנה לבדיקה — הרי זה **ב**בגדי כותנה **שחקי** [שחוקים], שהם בהירים יותר.


###### Steinsaltz on Niddah 17a:20
[Steinsaltz on Niddah 17a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:20)

ד ועוד שיבחו חכמים את אנשי בית מונבז על שהיו **נוהגין טומאה וטהרה בשלגין.** ובענין זה **תנן התם** [שנינו שם, בתוספתא]: **שלג** כשלעצמו לענין טומאה **אינו** נחשב **לא אוכל ולא משקה.** ואם **חישב עליו לאכילה** — בטלה דעתו, ו**אינו מטמא טומאת אוכלין.** ואולם אם חשב על השלג **למשקה** — הריהו נחשב בכך כמשקה, ו**מטמא** (ראוי הוא לקבל) **טומאת משקין.**


###### Steinsaltz on Niddah 17a:21
[Steinsaltz on Niddah 17a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:21)

ואם **נטמא מקצתו** של השלג — **לא נטמא כולו,** אלא המקום שנגע בטומאה בלבד, שאין השלג נחשב כגוש אחד. השלג שנטמא והשיקוהו במקוה, אף שלא נגעו מי המקוה אלא בשלג הנמצא בפי הכלי, כיון שבכך **נטהר מקצתו** של השלג — **נטהר כולו.**


###### Steinsaltz on Niddah 17a:22
[Steinsaltz on Niddah 17a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:22)

ודנים בדבר, **הא גופא קשיא** [הרי זה עצמו קשה], שכן בתחילה **אמרת** שאם **נטמא מקצתו** של השלג — **לא נטמא** בכך **כולו,** **והדר תני** [וחזר ושנה] שאם **נטהר מקצתו** של השלג — **נטהר כולו, למימרא** [האם אין זה בא לומר] שיש אופן בו **נטמא כולו,** אף שלא נגעה הטומאה בכולו?!


###### Steinsaltz on Niddah 17a:23
[Steinsaltz on Niddah 17a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/17a:23)

**אמר אביי:** אופן זה שנטמא כולו הריהו **כגון שהעבירו** את השלג **על** (בתוך) **אויר** (חלל) כלי כגון **תנור** שהיתה טומאה בתוכו, שהרי **התורה העידה** בכתוב "כל אשר בתוכו יטמא" (ויקרא יא, לג) **על כלי חרס** שכל שנמצא בתוכו, ואוירו בכלל זה, הריהו טמא.