## Steinsaltz on Niddah Daf 19a

###### Steinsaltz on Niddah 19a:1
[Steinsaltz on Niddah 19a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:1)

**ואינה יודעת מה הפילה,** מה היה מראה חתיכה זו, וכגון שאבדה אותה חתיכה שהפילה, שבמקרה זה **ר' יהודה סבר** [סבור] שכך יש לנהוג בדין זה: **זיל בתר** [לך אחר] המראה של **רוב** ה**חתיכות** שאשה מפילה, **ו**כיון שהמראה של **רוב חתיכות** אלו — מראה **של ארבע מיני דמים הויין** [הינן], הריהי אם כן טמאה. **ו**אילו **רבנן סברי** [חכמים סבורים] שאין מראה רוב החתיכות שהאשה מפלת כשל מראה דמים טמאים, ולכן **זיל בתר** [לך אחר] **רוב חתיכות** — **לא אמרינן** [אין אנו אומרים], ואם כן יש לומר כי המנין של שלושה מקרים שמנה ר' יוחנן, בא למעט הלכה זו של ר' יהודה שפסק טומאה ודאית על פי רוב.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:2
[Steinsaltz on Niddah 19a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:2)

א משנה **חמשה** מראות **דמים טמאים** יש **באשה,** הנבדלים בצבעיהם, שאם ראתה אחד מסוגי דמים אלו, הריהי טמאה. ואלו הם: **האדום, והשחור, וכקרן** (כצבע בוהק של) צמח ה**כרכום, ו**צבעם של **כמימי** (המים שמציפים בהם) **אדמה** אדומה, **וכ**צבעו של היין האדום ה**מזוג** במים. **בית שמאי אומרים: אף** הדם שמראהו **כמימי** (המים בו שורים) את צמח ה**תלתן, ו**הדם שמראהו **כמימי** (המיצים הנוטפים) מ**בשר** ה**צלי** הם ממראות הדמים הטמאים, ולא רק אותם חמישה. **ו**אילו **בית הלל** **מטהרים** בשני מראות אלה. ובדינו של **ה**דם שמראהו **ירוק** (צהוב) נחלקו חכמים, שכן **עקביא בן מהללאל מטמא,** שלדעתו אף הוא דם נדות, **ו**אילו **חכמים מטהרין,** שלדעתם אין זה דם נדה כלל.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:3
[Steinsaltz on Niddah 19a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:3)

**אמר ר'** **מאיר: אם אינו מטמא משום כתם,** וכדם הנדה — מכל מקום הריהו דם וככזה הריהו **מטמא** (מכשיר את הזרעים לקבל טומאה, אם נשפך עליהם) **משום** היותו **משקה,** כאחד משבעת המשקים שבנפילתם על הזרעים הם מכשירים אותם לקבל טומאה. **ר' יוסי אומר: לא כך,** כשיטת עקביא בן מהללאל המטמא את הדם שמראהו ירוק בטומאת הנדה, **ולא כך,** כשיטת ר' מאיר המחשיב אותו כמכשיר את הזרעים לקבל טומאה, אלא הריהו טהור לגמרי.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:4
[Steinsaltz on Niddah 19a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:4)

ומעתה מבררים: **איזהו** הצבע ה**אדום** המטמא — **כ**מראה ה**דם** היוצא מן **המכה.** ואיזהו ה**שחור** המטמא — **כ**צבע ה**חרת** (דיו). ואם מראה הדם **עמוק** (כהה) יותר **מכן,** ששחור הוא יותר מחרת — **טמא,** ואם מראה הדם **דיהה** (בהיר) יותר **מכן,** ששחור פחות מן החרת — **טהור.** **ו**הדם שצבעו קרן כרכום שמטמא — הרי זה דווקא **כ**מראה של העלה ה**ברור** (הזוהר ביותר) **שבו.**


###### Steinsaltz on Niddah 19a:5
[Steinsaltz on Niddah 19a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:5)

**ו**זה שצבעו **כמימי אדמה** שהריהו מטמא — הרי זה דווקא אדמה **מבקעת בית כרם, ו**דווקא כשהוא **מיצף** (מציף) אותה ב**מים** עד שהמים צפים עליה. **ו**הדם שמראהו **כ**מראה היין ה**מזוג** המטמא — הרי זה דווקא כאשר מזיגה זו מורכבת מ**שני חלקים מים ו**חלק **אחד יין,** ודווקא **מן היין השרוני** (מאיזור השרון שבארץ ישראל).


###### Steinsaltz on Niddah 19a:6
[Steinsaltz on Niddah 19a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:6)

ב גמרא שנינו במשנתנו אלו הם מראות הדמים המטמאים, ומכאן שדם שמראהו אינו כן, אינו מטמא. ושואלים: **מנלן דאיכא** [מנין לנו שיש] בכלל **דם טהור באשה? דלמא** [שמא] **כל דם דאתי מינה** [שבא ממנה] הריהו **טמא!**


###### Steinsaltz on Niddah 19a:7
[Steinsaltz on Niddah 19a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:7)

**אמר ר'** **חמא בר יוסף, אמר ר'** **אושעיא, אמר קרא** [הכתוב] בבאים לפני בית הדין: **"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם** בין דין לדין ובין נגע לנגע, דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו" (דברים יז, ח), וכוונת הכתוב "בין דם לדם" — **בין דם טהור לדם טמא,** והרי שיש באשה גם דם טהור.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:8
[Steinsaltz on Niddah 19a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:8)

ודוחים ראיה זו: לפי הבנה זו שהכתוב עניינו בהבחנה שבין דם טמא לדם טהור, **אלא מעתה** אף האמור בהמשך הכתוב **"בין נגע לנגע", הכי נמי** [כך גם כן] תאמר שכוונתו **בין נגע טמא לנגע טהור? וכי תימא** [ואם תאמר] כי **הכי נמי** [אכן כך גם כן] שבא הכתוב לחלק בין נגעים שונים — **נגע טהור מי איכא** [האם יש]? **וכי תימא** [ואם תאמר] שיש נגע שהוא טהור, והרי זה כאמור בפרשת הנגעים: "וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע **"כולו הפך לבן טהור הוא"** (ויקרא יג, יג) — הנגע **ההוא** [אותו] לא "נגע" הוא נקרא, אלא **"בוהק" מקרי** [נקרא], שאין דבר הנקרא נגע אם תפרש שאיננו טמא.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:9
[Steinsaltz on Niddah 19a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:9)

**אלא** אם תסביר את האמור "ובין נגע לנגע", לענין ש**בין נגעי אדם לנגעי בתים ולנגעי בגדים, ו**אף שחלוקים הם בכמה דברים מכל מקום **כולן טמאין,** אם כן **הכא נמי** [כאן בכתוב "בין דם לדם" גם כן] תאמר כי הכוונה היא לענין ש**בין דם נדה לדם זיבה, וכולן טמאין,** ואין איפוא להביא ראיה מכתוב זה שיש דם היוצא מן האשה שהוא טהור! ושואלים על דחיה זו: הרי בפרשה זו למדנו דינו של זקן ממרא, הוא החכם החולק על פסק דינם של הסנהדרין, כאמור: "והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע..." (שם, יב).


###### Steinsaltz on Niddah 19a:10
[Steinsaltz on Niddah 19a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:10)

ומעתה, יש לשאול **האי מאי** [זו ההשוואה בין הלשונות שבפסוק מה טיבה]? בשלמא התם [נניח שם] בלשון "ובין נגע לנגע", אף שכל הנגעים טמאים הם, **איכא לאפלוגי** [יש מקום לחלק] **ב**דינם של **נגעי אדם, ו**אפשר שנחלק הזקן הממרא עם חכמי הסנהדרין **בפלוגתא** [במחלוקת] **ר' יהושע ורבנן** [וחכמים],


###### Steinsaltz on Niddah 19a:11
[Steinsaltz on Niddah 19a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:11)

**דתנן** [שכן שנינו במסכת נגעים]: **אם בהרת** ששיעורה כגריס היתה באדם **קודם לשער** (שתי שערות) בצבע **לבן** — הריהו **טמא,** שהשער הלבן הריהו סימן טומאה. **ו**אולם **אם** ה**שער** ה**לבן קודם לבהרת** — **טהור.** **ואם** **ספק** הוא אם הבהרת קדמה לשער הלבן או להיפך — **טמא.** זו דעת חכמים, **ו**אילו ר' **יהושע אומר** שלא כחכמים, אלא **כהה** (פקפק) בדבר. **ואמר רבה** בדברי ר' יהושע שכך כוונתו שהוא **כהה** על חכמים **ו**לדעתו **טהור** הנגע.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:12
[Steinsaltz on Niddah 19a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:12)

וכמו כן אפשר לומר שנחלק הזקן ממרא על הסנהדרין **ב**דין **נגעי בתים, כי הא פלוגתא** [כמו מחלוקת זו] שנחלקו בה **ר' אלעזר בר' שמעון ורבנן** [וחכמים], **דתנן** [שכן שנינו במשנה במסכת נגעים]: **ר' אלעזר בר' שמעון אומר: לעולם אין** נגע **הבית טמא עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים** הסמוכות זו לזו כשהן נתונות **בשני כותלים** של הבית **בקרן זוית.** ושיעורו של נגע הבית הזה **ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס.**


###### Steinsaltz on Niddah 19a:13
[Steinsaltz on Niddah 19a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:13)

ומסבירים, **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אלעזר בר' שמעון?** — **כתיב** [נאמר] בכתוב אחד בפרשת נגעי בתים: "ומראיהן שפל מן ה**קיר"** (ויקרא יד, לז), **וכתיב** [ונאמר] בתחילת אותו פסוק: "והנה הנגע ב**קירות** בית", ומעתה **איזהו קיר שהוא כשני קירות** — **הוי אומר: זה קרן זוית.** ולדעת החולק על ר' אלעזר בר' שמעון אין צורך שיראה הנגע בשני כתלים בקרן זוית, על מנת שיטמא הבית.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:14
[Steinsaltz on Niddah 19a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:14)

וכמו כן אף **בנגעי בגדים** יש מקום לומר כי נחלק הזקן ממרא עם חברי הסנהדרין **בפלוגתא** [במחלוקת] זו שנחלקו בה **ר' יונתן בן אבטולמוס ורבנן** [וחכמים], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יונתן בן אבטולמוס אומר: מנין לפריחת בגדים,** שאם פרחה הצרעת בכל הבגד כולו, **שהיא טהורה?**


###### Steinsaltz on Niddah 19a:15
[Steinsaltz on Niddah 19a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:15)

— **נאמר "קרחת" ו"גבחת" בבגדים** (ויקרא יג, נה), **ונאמר "קרחת" ו"גבחת" באדם** (שם מב),


###### Steinsaltz on Niddah 19a:16
[Steinsaltz on Niddah 19a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:16)

**מה להלן** באדם, הדין הוא שאם **פרח בכולו** הריהו **טהור** (שם יב) — **אף כאן** בבגדים **נמי** [גם כן] אם **פרח בכולו** הריהו **טהור.** ואילו לשיטת חכמים בגד זה טמא.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:17
[Steinsaltz on Niddah 19a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:17)

**אלא הכא** [כאן בלשון "בין דם לדם"], **אי** [אם] **דם טהור ליכא** [אין] כלל, נמצא איפוא ש**במאי פליגי** [במה חולקים] הזקן ממרא וחברי הסנהדרין?! הרי שראיה היא זו מכתוב זה שיש דם טהור.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:18
[Steinsaltz on Niddah 19a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:18)

ג ולאחר שלמדנו כי יש דמים טהורים ודמים טמאים, יש לשאול: **וממאי דהני** [וממה, מנין שאלו] הדמים שאינם אמורים במשנה הם ה**טהורין והני** [ואלו] האמורים במשנה הם הדמים ה**טמאין? אמר ר'** **אבהו:** שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"ויראו מואב** מנגד **את המים אדמים כדם"** (מלכים ב ג, כב). ללמדנו שצבע הדם הוא אדום. ושואלים: **למימרא** [האם לומר] מתוך הכתוב הזה שצבע ה**דם אדום הוא,** אם כן **אימא** [אמור] שרק הצבע שהוא **אדום** כדם המכה יהיה נחשב כמראה הדם המטמא, **ותו** [ועוד], שאר המראות — **לא** ייחשבו?


###### Steinsaltz on Niddah 19a:19
[Steinsaltz on Niddah 19a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:19)

**אמר ר'** **אבהו: אמר קרא** [הכתוב] בדין הנדה: "וטהרה ממקור **דמיה"** (ויקרא יב, ז), ולשון "דמיה" בצורת רבים בא להורות על שני דמים. ונאמר עוד בדין הנדה: "ואיש אשר ישכב את אשה דוה... והיא גלתה את מקור **דמיה** ונכרתו שניהם מקרב עמם" (שם כ, יח), שאף כאן נאמר לשון זה בצורת רבים — **הרי כאן** מקור שישנם **ארבעה** דמים טמאים.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:20
[Steinsaltz on Niddah 19a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:20)

ושואלים על כך: **והא אנן** [והרי אנו] במשנתנו **"חמשה** דמים טמאים באשה" **תנן** [שנינו]! **אמר ר'** **חנינא:** מראה **שחור** — מראה **אדום הוא, אלא שלקה** (שהתקלקל) צבעו, ונראה עתה שחור. והרי איפוא, אף שהמשנה מנתה חמישה מראות דמים, אינם אלא ארבעה.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:21
[Steinsaltz on Niddah 19a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:21)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] שאין הצבע השחור אלא צבע אדום שלקה: הדם ה**שחור** המטמא — **כחרת,** ואם עמוק (כהה) **מכן** — **טמא,** ואם **דיהה** (בהיר) הוא מכצבע החרת, ו**אפילו** הוא **ככחול** — הרי זה **טהור.** **ו**צבע **שחור זה** של הדם, **לא מתחלתו** בהיותו בגוף **הוא משחיר, אלא** רק **כשנעקר** מן הגוף **הוא משחיר.** **משל** (בדומה) **לדם מכה** (פצע) שמתחילתו הריהו אדום, ואולם **לכשנעקר** מן הגוף **הוא משחיר.**


###### Steinsaltz on Niddah 19a:22
[Steinsaltz on Niddah 19a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:22)

ד שנינו במשנתנו כי **בית שמאי אומרים** ש**אף** הדם שמראהו **כמימי תלתן** וכמימי בשר צלי הריהו בכלל הדמים הטמאים. ושואלים על כך: **ולית להו** [וכי אין להם, לא מקובלת] **לבית שמאי** דרשה זו של ר' אבהו על המלים **"דמיה" "דמיה"** שלמדנו ממנה ש**הרי כאן** (במשמעות המילים הללו) רמוזים **ארבעה** מיני דמים טמאים ולא יותר?!


###### Steinsaltz on Niddah 19a:23
[Steinsaltz on Niddah 19a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:23)

ומתרצים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: אכן **לית להו** [אין להם] דרשה זו של ר' אבהו, וסבורים הם שיש יותר מארבעה מיני דמים טמאים. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **אית להו** [יש להם] לבית שמאי כדרשה זו של ר' אבהו, ואולם **מי** [האם] **לא אמר ר'** **חנינא** בעניינו של הצבע השחור, שאין הוא צבע נוסף על הארבעה המנויים במשנה, כיון שה**שחור** — **אדום הוא, אלא שלקה,** אם כן, **הכי נמי** [כך גם כן] ביחס למראה כמימי התלתן וכמימי בשר צלי, אפשר לומר שאין אלו מראות נוספים על הארבעה המנויים במשנה, אלא הם כשלעצמם אדומים, אלא ש**מלקא** [ליקוי] **הוא דלקי** [שלקה] הדם ונשתנה צבעו לשני אלה.


###### Steinsaltz on Niddah 19a:24
[Steinsaltz on Niddah 19a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:24)

ה **ו**עוד שנינו במשנתנו כי **בית הלל** חולקים על שיטת בית שמאי זו, ו**מטהרין** דם שמראהו כמימי תלתן וכמימי בשר צלי. ושואלים: אם כן שיטת בית הלל זו **היינו** [זוהי] שיטת **תנא קמא** [הראשון] שבמשנתנו!


###### Steinsaltz on Niddah 19a:25
[Steinsaltz on Niddah 19a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/19a:25)

ומתרצים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה