## Steinsaltz on Niddah Daf 22a

###### Steinsaltz on Niddah 22a:1
[Steinsaltz on Niddah 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:1)

אכן **כי פליגי** [כאשר חולקים התנא הראשון בשיטת ר' אליעזר וחכמים] — הרי זה **בחתיכה,** כשהיא מבוקעת. ש**מר** [חכם זה, התנא הראשון, וכר' אליעזר] **סבר** כי **דרכה של אשה לראות דם בחתיכה,** ולכן דם הנראה בבקעים שבחתיכה הריהו דם טמא, והרי זה בכלל הכתוב "בבשרה" (ויקרא טו, יט). **ו**אילו **מר** [חכם זה, חכמים] **סבר** כי **אין דרכה של אשה לראות דם בחתיכה,** והדם הנראה בבקעים שבחתיכה אינו דם נדה.


###### Steinsaltz on Niddah 22a:2
[Steinsaltz on Niddah 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:2)

**רבא אמר** הצעה אחרת בהסבר מחלוקתם של התנא הראשון וחכמים: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **אין דרכה של אשה לראות דם בחתיכה,** ולכן אין הדם הנראה בבקעים שבחתיכה דם נדה.


###### Steinsaltz on Niddah 22a:3
[Steinsaltz on Niddah 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:3)

**ו**אולם **הכא** [כאן] עוסקים **באשה** שהיא אמנם **טהורה** ואינה נדה, שאין זו נחשבת ראיה המטמאת. **ו**בשאלה האם ה**מקור** (בית הרחם), **מקומו טמא** כשלעצמו, וטיפת הדם הנמצאת על החתיכה שנגעה במקור נטמאה ומטמאה את האשה (בטומאת ערב), **קמיפלגי** [הם חלוקים]. ש**ר' אליעזר סבר** כי אמנם ה**אשה טהורה** מטומאת נדה (שהרי אין זו נחשבת לראיית דם נדה), **ו**אולם ה**דם טמא,** ומטמא את האשה ואת הטהרות שנגעה בהן — **דהא אתי** [שהרי בא] הדם **דרך** ה**מקור,** ונטמא. **ו**אילו **רבנן סברי** [חכמים סבורים] כי ה**אשה טהורה,** שלא נטמאה כלל ואף לא טומאת ערב, **ו**כן אף ה**מקור מקומו** — **טהור,** ולא נטמאו טהרות שנגעה בהן.


###### Steinsaltz on Niddah 22a:4
[Steinsaltz on Niddah 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:4)

א ומביאים עוד בעיה דומה. **בעא מיניה** [שאל ממנו] **רבה מרב הונא:** איש **הרואה קרי** (שכבת זרע) שיצאה מגופו **ב**אמצעות **קיסם** (חתיכת עץ) שהושחלה אל תוך פי האמה, והוצא הזרע עליה, **מהו** דינו לענין טומאת קרי? וצדדי השאלה: האם כיון שבטומאת קרי **"ממנו" אמר רחמנא** [המקרא] ("איש אשר תצא ממנו שכבת זרע". ויקרא כב, ד) — להדגיש כי רק **עד דנפיק** [שיצא] **מבשרו** הריהו נטמא, **ולא** אם ראה **בקיסם.** **או דלמא** [שמא] נאמר כי **האי** [זה] הכתוב **"ממנו"** בא להורות שהריהו נטמא בכל אופן **עד שתצא טומאתו** ממנו ו**לחוץ, ואפילו** כשיצא **בקיסם נמי** [גם כן]?


###### Steinsaltz on Niddah 22a:5
[Steinsaltz on Niddah 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:5)

**אמר ליה** [לו] רב הונא: **תיפוק ליה** [ייצא לו, יילמד הדין], שהרי **הוא** (זרע) **עצמו אינו מטמא** בטומאת קרי **אלא ב**זמן שיש בו כשיעור של **חתימת פי האמה,** ואילו ביציאת זרע באמצעות קיסם, אין כדי שיעור זה, ואין הוא נטמא בכך.


###### Steinsaltz on Niddah 22a:6
[Steinsaltz on Niddah 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:6)

אמר לו רבה לרב הונא: **למימרא** [האם יש לומר] מכאן שאין טומאת קרי משום שראה האדם זרע שיצא ממנו, אלא משום ש**נוגע הוי** [הינו] הזרע בבשר האבר. ואם כן הוא, **אלא מעתה** — הרואה קרי **אל יסתור** (יבטל ימי ספירת שבעה נקיים, להצריך ספירה מחדש) **בזיבה!**


###### Steinsaltz on Niddah 22a:7
[Steinsaltz on Niddah 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:7)

ו**אלמה תניא** [מדוע שנינו בברייתא] על הכתוב בטומאת הזב **"זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע** לטמאה בה" (שם טו, לב) — השווה הכתוב את הזב ובעל הקרי, ללמדנו: **מה** ראיית **זיבה** בתוך ספירת שבעת ימי נקיים **סותרת** את מנין הימים הנקיים, ומצריכה ספירה נוספת — **אף** ראיית **שכבת זרע** (קרי) בתוך ספירת שבעת ימי נקיים של הזב **נמי** [גם כן] **סותר?**


###### Steinsaltz on Niddah 22a:8
[Steinsaltz on Niddah 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:8)

**אמר ליה** [לו] רב הונא לרבה בתשובה: אין להקשות מדין **סתירה,** שכן **היינו טעמא** [זהו הטעם] **ש**אף הרואה זרע **סותר** — **לפי שאי אפשר לה** לשכבת זרע היוצאת מן הזב **בלא** שיהיו בה **צחצוחי** (טיפות) **זיבה.**


###### Steinsaltz on Niddah 22a:9
[Steinsaltz on Niddah 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:9)

ומקשה רבה על כך: **אלא מעתה** לפי טעם זה, **תסתור** ראיית שכבת זרע בזב הסופר שבעה נקיים, את **כל** ימי ה**שבעה,** ולא רק את היום שבו נראתה שכבת הזרע! **אלמה תניא** [מדוע שנינו בברייתא] על הכתוב **"זאת תורת הזב** ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה" — **מה זיבה סותרת, אף שכבת זרע סותר.**


###### Steinsaltz on Niddah 22a:10
[Steinsaltz on Niddah 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:10)

**אי** [או] שמא נאמר: **מה זיבה סותרת** את **כל שבעה** הימים, וצריך להתחיל בספירה מחדש של שבעה נקיים, **אף שכבת זרע נמי** [גם כן] תהא **סותר** את **כל** ה**שבעה,** ולא רק אותו היום? לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הנאמר) **"לטמאה בה"** — **אין לך בה** (בסתירה שבראיית שכבת זרע) **אלא מה שאמור בה** (בטומאה שבראיית שכבת זרע), וכשם שטומאת שכבת זרע היא יום אחד בלבד, הריהי אף **סותרת יום אחד** בלבד?


###### Steinsaltz on Niddah 22a:11
[Steinsaltz on Niddah 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:11)

**אמר ליה** [לו] רב הונא בתשובה: **גזירת הכתוב היא, זיבה גמורה** ש**לא ערבה** (מעורבת) **בה שכבת זרע** — הריהי **סותרת כל שבעה, צחצוחי זיבה** ש**ערבה** (מעורבת) **בה שכבת זרע** — **לא סותרת אלא יום אחד** בלבד.


###### Steinsaltz on Niddah 22a:12
[Steinsaltz on Niddah 22a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:12)

ב ובענין דומה **בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' יוסי בר' חנינא מר' אלעזר:** אשה הרואה **דם יבש מהו** דינה, לענין נדה? וצדדי השאלה: האם כיון שבטומאת נדה "ואשה **כי יזוב זב דמה** ימים רבים" (ויקרא טו, כה), **אמר רחמנא** [המקרא] — והרי זה מורה כי אין היא נטמאת אלא **עד דמידב דייב ליה** [שהדם יזוב, יזל, לו], שלכן כשהוא **לח** — **אין** [כן] מטמא, אבל כשהוא **יבש** — **לא** מטמא. **או דלמא** [שמא] יש לומר כי **האי** [זה] הכתוב **"כי יזוב זב דמה"** לא בדווקא אמר כן אלא רק כי **אורחא דמילתא** [דרך הדבר] **היא** שבאה ראיית האשה בדם הלח, **ו**אולם **לעולם אפילו** בדם ה**יבש נמי** [גם כן] נטמאת האשה?


###### Steinsaltz on Niddah 22a:13
[Steinsaltz on Niddah 22a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:13)

**אמר ליה** [לו] ר' אלעזר לר' יוסי בר' חנינא בתמיהה: הרי כבר **תניתוה** [שנינו בברייתא אותה הלכה] שדנת בה, שכן שנינו כי **דם הנדה ו**כן **בשר המת מטמאין** בין שהם **לחים ו**בין שהם **יבשים.** **אמר ליה** [לו] ר' יוסי בר' חנינא לר' אלעזר בהסבר בעייתו: בדם שהיה בשעת יציאתו **לח ו**אחר כך **נעשה יבש** — **לא קא מיבעיא** [נשאלה] **לי** שאלתי, וברור שהוא טמא. **כי מיבעיא** [כאשר נשאלה] **לי** שאלתי — בדם שהריהו **יבש מעיקרא** [מתחילה, משעת יציאתו].


###### Steinsaltz on Niddah 22a:14
[Steinsaltz on Niddah 22a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/22a:14)

אמר לו ר' אלעזר: אף **הא, נמי תניתוה** [בכגון זה גם כן שנינו אותה]. שכן שנינו במשנה שבתחילת פרקנו בדינה של האשה **המפלת כמין קליפה, כמין שערה, כמין עפר, כמין יבחושין אדומין** — **תטיל למים,**