## Steinsaltz on Niddah Daf 24a

###### Steinsaltz on Niddah 24a:1
[Steinsaltz on Niddah 24a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:1)

ברגל — אם נחתכה זו **עד** למעלה מן **הארכובה** (ברך) בבעל החיים, הריהו מת בכך, ואף גוף אטום נחשב כמת, ואין המפלת דמות שכזו נטמאת בטומאת לידה. ואילו **ר' ינאי אומר:** בעל החיים נחשב למת, רק כאשר נחתכו רגליו **עד ל**מקום **נקביו.** ואילו **ר' יוחנן אומר משום** [בשם] **ר' יוסי בן יהושע** כי אין בעל החיים נחשב כמת אלא אם כן נחתכו רגליו **עד מקום טבורו.**


###### Steinsaltz on Niddah 24a:2
[Steinsaltz on Niddah 24a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:2)

ומסבירים במה נחלקו חכמים אלה: **בין ר'** **זכאי לר' ינאי איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל זה, האם ה**טרפה** (מי שסופה למות בשל מכה שישנה באחת מאיבריה) **חיה** (עשויה לחיות מעבר לשנים עשר חדשים), ש**מר סבר** [חכם זה, ר' ינאי, סבור] כי ה**טרפה חיה,** ולכן אם נחתכו רגלי בעל חי רק עד למעלה מהברך אף שהוא טריפה, אינו נחשב כמת, והמפלת כדמותו טמאה טומאת לידה. ואולם אם נחתכו רגליו עד למקום נקביו, כיון שיצור חי מת בכך, אף המפלת כדמותו אינה נטמאת בכך טומאת לידה. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ר' זכאי, סבור] כי **טרפה אינה חיה,** ומשום כך אף המפלת כדמות זה שנחתכו רגליו עד למעלה מהארכובה אינה טמאה.


###### Steinsaltz on Niddah 24a:3
[Steinsaltz on Niddah 24a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:3)

ואולם **בין ר'** **ינאי לר' יוחנן** אף ששניהם סבורים כי הטריפה חיה, **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל לענין שיטתו של **ר' אלעזר,** שכן **אמר ר'** **אלעזר** שכל בהמה ש**ניטל ירך וחלל שלה** — הריהי נחשבת כ**נבלה,** לענין טומאת נבילות. שר' ינאי סבור כר' אלעזר, ולכך אם נחתכו הרגלים עד למקום הנקבים הריהו נחשב כמת בכך. ואילו לדעת ר' יוחנן אין בעל החיים נחשב כמת אלא כן ניטלו רגליו עד מקום טבורו.


###### Steinsaltz on Niddah 24a:4
[Steinsaltz on Niddah 24a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:4)

ועוד בהסבר מחלוקתם של ר' זכאי ור' ינאי ור' יוחנן, **אמר רב פפא** ה**מחלוקת** היא רק באופן שנחתך גופו של בעל החיים **מלמטה ל**כיוון **מעלה,** מרגליו כלפי ראשו. **אבל** כאשר נחתך הגוף **מלמעלה ל**כיוון **מטה** — **אפילו** נחתך **כל דהו** [שהוא] מגולגלתו, המפלת דמות שכזו הינה **טהורה.** שודאי שאין זה חי. ומוסיפים: **וכן אמר רב גידל, אמר ר'** **יוחנן: המפלת את** הדבר **שגולגלתו אטומה** (חסרה) — הרי **אמו טהורה** (שאינה טמאה טומאת לידה).


###### Steinsaltz on Niddah 24a:5
[Steinsaltz on Niddah 24a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:5)

**ו**מביאים עוד בדבר זה משמו של ר' יוחנן, **אמר רב גידל, אמר ר'** **יוחנן: המפלת** דבר שמראהו **כמין אפקתא דדיקלא** [מוצאי הדקל, החלק המפוצל שבו] — **אמו טהורה.**


###### Steinsaltz on Niddah 24a:6
[Steinsaltz on Niddah 24a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:6)

א **איתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים בדינה של האשה **המפלת מי שפניו מוסמסים** (מעוכים במקצת), ש**ר' יוחנן אמר** שהריהו נחשב כולד, ולכך **אמו טמאה** טומאת לידה, ואילו **ריש לקיש אמר** כי אין הוא נחשב כולד, ולכך **אמו טהורה** מטומאת לידה.


###### Steinsaltz on Niddah 24a:7
[Steinsaltz on Niddah 24a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:7)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש** ממה ששנינו בברייתא: האשה **המפלת יד חתוכה** (שניכרים בה עיצובי האצבעות) **ו**כן המפלת **רגל חתוכה** — **אמו טמאה לידה,** שודאי באו אלה מן הדבר שהיה בראשיתו ולד גמור, **ואין חוששין שמא מגוף אטום** (חסר, שאינו ולד) **באתה** (באה יד או רגל זו). **ו**יש לדון בדברים הללו: **אם איתא** [יש] מקום לומר כדבריך, שהמפלת מי שפניו מוסמסים אינה נטמאת בכך — **ליתני** [שישנה] התנא בברייתא "אין חוששים **שמא מגוף אטום או ממי שפניו מוסמסין** באה"!


###### Steinsaltz on Niddah 24a:8
[Steinsaltz on Niddah 24a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:8)

ובהסבר המחלוקת **אמר רב פפי: ב**אשה המפלת מי ש**פניו מוסמסין** — **כולי עלמא לא פליגי** [הכל, הן ר' יוחנן והן ריש לקיש, אינם חלוקים בדבר], שאמו **טמאה** בכך. ואולם **כי פליגי** [כאשר נחלקו] — הרי זה **ב**מפלת מי ש**פניו טוחות** (שאין כל צורה ניכרת בהן), **ו**עוד הוסיף רב פפא, כי **איפכא איתמר** [באופן הפוך נאמר] הדבר, ש**ר' יוחנן אמר** כי **אמו** של המפלת מי שפניו טוחות **טהורה, ו**אילו **ריש לקיש אמר** ש**אמו טמאה.**


###### Steinsaltz on Niddah 24a:9
[Steinsaltz on Niddah 24a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:9)

ושואלים: **ולותביה** [ויקשה לו] **ריש לקיש לר' יוחנן מהא** [מברייתא זו] באופן שהקשה ר' יוחנן לריש לקיש בלשון הקודמת, שאם אכן המפלת מי שפניו טוחות הריהי טהורה, היה לברייתא לומר שאין חוששים באשה המפלת יד חתוכה שמא באה מגוף אטום או ממי שפניו טוחות! ומתרצים: **משום דשני ליה** [שיכול היה, ר' יוחנן, להשיב לו, לריש לקיש] ולומר: לא אמרה כן הברייתא, כי **היינו** [זהו] **גוף אטום, היינו** [זהו] **מי שפניו טוחות.**


###### Steinsaltz on Niddah 24a:10
[Steinsaltz on Niddah 24a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:10)

ומוסרים כי **בני ר'** **חייא נפיק לקרייתא** [יצאו לכפרים] להשגיח על שדות אביהם. כששבו, **אתו לקמיה דאבוהון** [באו לפני אביהם], **אמר להם: כלום בא מעשה** שיש לדון בו **לידכם? אמרו לו:** מקרה של אשה שהפילה מי שצורת **פנים טוחות** לו, **בא לידינו, וטימאנוה** בטומאת לידה.


###### Steinsaltz on Niddah 24a:11
[Steinsaltz on Niddah 24a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:11)

**אמר להם: צאו וטהרו מה שטמאתם.** **שכן** **מאי דעתייכו** [מה היתה דעתכם] כשטמאתם אותה — כי **לחומרא** [להחמיר] באתם, ואולם **חומרא דאתיא** [החמרה שבאה] **לידי קולא** [הקלה] **היא** זו, **דקיהביתו** [שכן נותנים אתה] **לה** בכך **ימי טוהר,** שתיחשב כשאר היולדות, ואם תראה דם בשלושים ושלושה הימים שלאחר ימי טומאתה, הריהי טהורה (כדינה של היולדת זכר).


###### Steinsaltz on Niddah 24a:12
[Steinsaltz on Niddah 24a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:12)

ב ועוד **איתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים בדינה של **המפלת בריה שיש לה שני גבים ושני שדראות.** **אמר רב:** לענין טומאת לידה **באשה** המפילה ולד שכזה — **אינו** נחשב כ**ולד,** ואינה נטמאת בו. ו**בבהמה** ולד כזה — **אסור באכילה.** **ו**אילו **שמואל אמר** כי **באשה** — הריהו נחשב **ולד,** ונטמאת בו אמו. וכן **בבהמה** — הריהו **מותר באכילה.**


###### Steinsaltz on Niddah 24a:13
[Steinsaltz on Niddah 24a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:13)

ומסבירים, **במאי קמיפלגי** [במה הם חולקים]? — **ב**דעתו של **רב חנין בר אבא,** שכן **אמר רב חנין בר אבא:** נאמר "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה" (דברים יד, ח). ו**"השסועה"** שאמר הכתוב זו **בריה שיש לה שני גבין ושני שדראות.**


###### Steinsaltz on Niddah 24a:14
[Steinsaltz on Niddah 24a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:14)

ובדבר זה נחלקו, ש**רב אמר** כי סוג כזה של **בריה בעלמא** [בעולם, בחיים] — **ליתא** [איננו], **וכי אגמריה רחמנא** [וכאשר לימ דו הקדוש ברוך הוא] **למשה** את ההלכה הזו — לענין בריה הנמצאת **במעי אמה אגמריה** [לימד ו], שהיא אסורה באכילה. **ו**אילו **שמואל אמר:** סוג כזה של **בריה בעלמא** [בעולם] **איתא** [ישנו], **וכי אגמריה רחמנא** [וכאשר לימ דו הקדוש ברוך הוא] **למשה** שאסורה היא בריה שכזו — לענין בריה המצויה **בעלמא אגמריה** [בעולם לימ דו], שהיא אסורה באכילה, **אבל** בריה כזו הנמצאת **במעי אמה** — **שריא** [מותרת] באכילה.


###### Steinsaltz on Niddah 24a:15
[Steinsaltz on Niddah 24a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:15)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב שימי בר חייא לרב** ממה ששנינו בדיני הכהן בעל המום, ש**ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר** כי **כל** כהן **שיש לו שני גבין ושני שדראות** — הריהו **פסול לעבודה,** **אלמא דחיי** [הרי נסיק מכאן שחי] הוא יצור שכזה שיש לו שני גבים ושתי שדרות, אלא שבעל מום הוא! **וקשיא** [וקשה] איפוא **לרב.** **אמר ליה** [לו] רב לרב שימי, בתשובה לשאלתו: **שימי את** [אתה], שיפה שאלת. אבל אין דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס אמורים במי שיש לו שתי שדרות, שהרי בריה שכזו אינה חיה, אלא במי **ששדרתו עקומה,** ונראה כמי שיש לו שתי שדרות.


###### Steinsaltz on Niddah 24a:16
[Steinsaltz on Niddah 24a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:16)

**מיתיבי** [מקשים] עוד ממה ששנינו בברייתא: **יש בעוברין** שיצאו לאויר העולם **שהן אסורין** באכילה משום איסור נבילה. ואלה הם: העובר שנולד בהיותו רק **בן ארבעה** חדשים להריונו **ל**בהמה ה**דקה** (צאן, עזים וכבשים), וכן זה הנולד בהיותו רק **בן שמנה** חדשים להריונו **ל**בהמה ה**גסה** (בקר, פרים ופרות). ואין הדברים אמורים אלא בעובר זה שנולד **הימנו** (בשיעור זמן זה) **ולמטה** (ופחות) מכך — הריהו **אסור** באכילה. **יצא** מכלל דינם של שאר עוברים, **מי שיש לו שני גבין ושני שדראות.**


###### Steinsaltz on Niddah 24a:17
[Steinsaltz on Niddah 24a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:17)

**מאי** [מה פירוש] **"יצא"? לאו** [האם לא] הכוונה היא ש**יצא** זה שיש לו שני גבים ושתי שדרות **מכלל עוברין, שאפילו במעי אמן** הריהם **אסורין,** ושלא כשיטת שמואל המתיר עובר שכזה באכילה.


###### Steinsaltz on Niddah 24a:18
[Steinsaltz on Niddah 24a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:18)

ומסבירים: את הברייתא הזו, **רב מתרץ לטעמיה** [מסביר לטעמו, לשיטתו], **ו**כן **שמואל מתרץ לטעמיה** [מסביר לטעמו, לשיטתו]. ומפרטים: **רב מתרץ לטעמיה** [מסביר לטעמו, לשיטתו], ובאופן זה: **בן ארבעה** חדשים **ל**בהמה **דקה,** וכן בן שמונה חדשים **ל**בהמה **גסה, הימנו ולמטה** — הריהו **אסור.**


###### Steinsaltz on Niddah 24a:19
[Steinsaltz on Niddah 24a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/24a:19)

**במה דברים אמורים?** — רק **כשיצא** כבר העובר **לאויר העולם, אבל** כל עוד הוא **במעי אמו** — הריהו **שרי** [מותר] באכילה. **יצא מי שיש לו שני גבין ושני שדראות,** ש**אפילו** בהיותו **במעי אמו** — **נמי** [גם כן] הריהו **אסור** באכילה.