## Steinsaltz on Niddah Daf 25a

###### Steinsaltz on Niddah 25a:1
[Steinsaltz on Niddah 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:1)

**פרשתבינא** [מושל העיר] **פומבדיתא קאי ליה** [היה עומד לו] בצידו של **אדא דיילא,** והיה מגיע רק **עד פלגיה** [מחציתו], **וכולי עלמא קאי לפרשתבינא דפומבדיתא** [שהכל היו עומדים לצידו של מושל פומבדיתא] זה, והיו מגיעים רק **עד חרציה** [מתניו]. ומכאן נסיק כמה גבוה היה אבא שאול, וכמה ענק היה גלגל עין זה של אבשלום.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:2
[Steinsaltz on Niddah 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:2)

א שנינו במשנתנו דין המפלת שפיר המלא מים או דם או גנונים. ובענין דומה **שאלו** התלמידים היושבים **לפני רבי: המפלת שפיר מלא בשר מהו** דינה לענין טומאת לידה? **אמר להם: לא שמעתי** מפי רבותי.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:3
[Steinsaltz on Niddah 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:3)

**אמר לפניו ר'** **ישמעאל בר' יוסי: כך אמר אבא** (ר' יוסי בן חלפתא, שהיה מרבותיו של רבי): הפילה שפיר **מלא דם** — **טמאה** טומאת **נדה,** ואם הפילה שפיר **מלא בשר** — הריהי **טמאה** טומאת **לידה.**


###### Steinsaltz on Niddah 25a:4
[Steinsaltz on Niddah 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:4)

**אמר ליה** [לו]: **אילמלי** (אילו) מסורת זו שבידיך היתה כולה **דבר חדש** (שלא אמרו חכם אחר), ואותה בלבד **אמרת לנו משום** (בשם) **אביך** — **שמענוך** (היינו מקבלים ממך). ואולם **עכשיו** שאמרת לנו בשמו שני דברים, דין המפלת שפיר מלא דם ודין המפלת שפיר מלא בשר —


###### Steinsaltz on Niddah 25a:5
[Steinsaltz on Niddah 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:5)

**מדהא קמייתא כיחידאה קאמר** [מתוך שזו, ההלכה הראשונה, בדין המפלת שפיר מלא דם, כחכם יחיד הוא אמר], **כסומכוס שאמר** כן **משום** [בשם] **ר' מאיר,** אף שחלוקים עליו חכמים, **הא נמי** [בזו, בהלכה השניה, בדין המפלת שפיר מלא בשר גם כן] יש מקום לומר **שמא כ**שיטת חכם יחידי אחר, **ר' יהושע, אמרה** אביך, ואין הלכה כר' יהושע.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:6
[Steinsaltz on Niddah 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:6)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **המפלת שפיר שאינו מרוקם** (שטרם נרקמה בו צורת עובר לאיבריו) — **ר' יהושע אומר:** אף שטרם נרקמו איבריו הריהו נחשב **ולד** בשל עורו, וטמאה אמו בטומאת לידה. **וחכמים אומרים:** כיון שלא נרקמו איבריו, **אינו** נחשב כ**ולד.** ומעתה יש מקום לומר שכשיטת ר' יהושע אמר אביך ר' יוסי את דבריו בענין השפיר המלא בשר, שנחשב לוולד, וכיון שחלוקים חכמים על ר' יהושע, ואין הלכה כמותו, אפשר שאף מסורת זו שבידך אין הלכה כמותה.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:7
[Steinsaltz on Niddah 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:7)

ב ובהסבר מחלוקת זו שבין ר' יהושע וחכמים, **אמר ר'** **שמעון בן לקיש משום** [בשם] **ר' אושעיא: מחלוקת** זו הריהי דווקא **ב**שפיר שטרם נרקמו איבריו, ומי השפיר **עכור.** שלדעת ר' יהושע מסתבר שהיה בשפיר ולד, ונימוח, והרי אלו מימיו, והאשה טמאה לידה. ולדעת חכמים אין בכך כדי להוכיח. **אבל ב**מקרה שמי השפיר הינם **צלול** — ל**דברי הכל,** ואף לר' יהושע, **אינו** נחשב ל**ולד.** **ור' יהושע בן לוי אמר:** דווקא **בצלול** היא המחלוקת שבין ר' יהושע וחכמים.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:8
[Steinsaltz on Niddah 25a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:8)

ודנו התלמידים בהבנת הסברו, וזו השאלה ש**איבעיא להו** [נשאלה להם]: מה כוונת דבריו של ר' יהושע בן לוי, האם דווקא **בצלול** היא ה**מחלוקת** שבין ר' יהושע לחכמים, **אבל בעכור** — ל**דברי הכל,** ואף לשיטת חכמים, הרי זה נחשב **ולד, או דלמא** [שמא] **בין בזה** (בעכור) **ובין בזה** (בצלול) **מחלוקת,** שאף בעכור סבורים חכמים שאינו ולד. והשמיענו ר' יהושע בן לוי שר' יהושע סובר שאף בצלול הרי זה נחשב ולד. ונותרה שאלה זו ללא ממענה, ומסכמים: **תיקו** [תעמוד] במקומה, ללא פתרון. ודנים עתה בהסבריהם של ריש לקיש ור' יהושע בן לוי במחלוקת ר' יהושע וחכמים.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:9
[Steinsaltz on Niddah 25a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:9)

**מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו בברייתא, **את זו דרש ר' יהושע בן חנניא: "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם"** (בראשית ג, כא) — הרי **מלמד** כתוב זה **שאין הקדוש ברוך הוא עושה עור לאדם אלא אם כן נוצר** תחילה האדם, שקודם נוצרו האדם ואשתו, ורק לאחר מכן ניתן להם העור ("לאדם ולאשתו כתנות עור").


###### Steinsaltz on Niddah 25a:10
[Steinsaltz on Niddah 25a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:10)

ונסיק מכאן: **אלמא** [הרי איפוא]: לשיטת ר' יהושע (הוא ר' יהושע בן חנניה שדרש כן) **בעור תליא מילתא** [תלוי הדבר], ו**לא שנא** [משנה] הדבר אם מימי השפיר **עכור ולא שנא** [משנה] אם הוא **צלול.**


###### Steinsaltz on Niddah 25a:11
[Steinsaltz on Niddah 25a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:11)

ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [זה נוח אם אומר אתה] כהסבר ר' יהושע בן לוי במחלוקת ר' יהושע וחכמים ש**בצלול** היא ה**מחלוקת** בין ר' יהושע לחכמים, — הרי איפוא שלשיטת ר' יהושע נחשב השפיר כולד, בין בצלול ובין בעכור, ו**היינו דאיצטריך קרא** [זהו שהוצרך הכתוב] להשמיענו שכל שיש בו עור הריהו נחשב ולד. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] כהסברו של ריש לקיש בשיטת ר' יהושע ש**בעכור** היא ה**מחלוקת** בין ר' יהושע לחכמים, אבל בצלול מודה ר' יהושע שאינו נחשב ולד — **למה לי קרא** [כתוב] להשמיענו זאת? והלא **סברא בעלמא** [סתם] **הוא,** שנחשב ולד, ותטמא בו אמו בטומאת לידה! **אלא שמע מינה** [למד ממנה, מכאן] כי **בצלול** היא ה**מחלוקת** שבין ר' יהושע וחכמים, וכהסברו של ר' יהושע בן לוי. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד ממנה] שכך הוא.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:12
[Steinsaltz on Niddah 25a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:12)

ומעירים: **וכן** כהסברו זה של ריש לקיש במחלוקת ר' יהושע וחכמים, **אמר רב נחמן** שכך **אמר רבה בר אבוה: מחלוקת** זו היא דווקא **ב**מפלת שפיר **עכור, אבל ב**מפלת שפיר **צלול** — ל**דברי הכל אינו ולד.**


###### Steinsaltz on Niddah 25a:13
[Steinsaltz on Niddah 25a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:13)

**איתיביה** [הקשה] על כך **רבא לרב נחמן** ממה ששנינו במשנה במסכת בכורות שלא רק ולד ממש הנולד לבהמה המבכירה פוטר את הנולד אחריו מן הבכורה, **אלא אמרו** חכמים שאף סימן ולד פוטר אותו. ומהו **סימן ולד** זה? **בבהמה דקה** — **טינוף** (דם מזוהם המופרש מן הרחם) הריהו משמש כסימן לולד שהיה במעיה, ונמחה. ו**ב**בהמה **גסה** — יציאתה של **שליא** (נרתיק בו נמצא העובר במעי אמו). ואילו סימן לולד **באשה** — יציאת **שפיר ו**כן יציאת **שליא.**


###### Steinsaltz on Niddah 25a:14
[Steinsaltz on Niddah 25a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:14)

ונדייק בדברים אלו: דווקא יציאת שליה פוטרת מן הבכורה את הוולד הנולד אחר כך בבהמה גסה, **ואילו** יציאת **שפיר בבהמה** גסה — **לא פטר** [אינה פוטרת]. ומעתה יש לשאול: **אי אמרת בשלמא** [זה נוח אם אתה אומר] ש**ב**שפיר **צלול** היא ה**מחלוקת** של ר' יהושע וחכמים — **משום הכי** [כך] אפשר להבין מדוע כך הוא הדין בבהמה גסה, שכן ב


###### Steinsaltz on Niddah 25a:15
[Steinsaltz on Niddah 25a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:15)

**אשה דרבי** [שריבה] **בה קרא** [הכתוב] האמור למעלה, "לאדם ולאשתו כתנות עור" והרי שבעור תלוי הדבר, שכיון שיש לו עור הריהו נחשב כולד, אף בצלול. ומעתה נאמר: באשה שיש בה לימוד מיוחד זה — **פטר** [פוטר] **בה** ה**שפיר** את הנולד אחריו מן הבכורה, ואילו **בבהמה** ש**לא רבי** [ריבה] בה **קרא** [הכתוב] — **לא פטר** [פוטר] **בה** ה**שפיר** את הנולד אחריו מקדושת בכורה.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:16
[Steinsaltz on Niddah 25a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:16)

**אלא אי אמרת** [אומר אתה] ש**בעכור** היא **מחלוקת** ר' יהושע וחכמים, ור' יהושע מן הסברה אמר שהשפיר העכור נחשב כולד, ואילו חכמים סבורים שאינו נחשב כולד, **מכדי** [מכיון] ש**סברא הוא** יסוד שיטותיהם, **מאי שנא** [במה שונה, מיוחדת] היא ה**אשה** שהשפיר פוטר בה את הנולד אחריו, **ומאי שנא** [ובמה שונה] היא ה**בהמה** שאין השפיר פוטר בה את הנולד אחריו מן הבכורה?


###### Steinsaltz on Niddah 25a:17
[Steinsaltz on Niddah 25a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:17)

ודוחים: **מי סברת** [האם סבור אתה] שר' יהושע מפשט פשיט ליה [פשוט לו] שהשפיר העכור נחשב ולד? אין זה כך, אלא **ר' יהושע ספוקי מספקא ליה** [מסופק לו] בדינו של השפיר העכור, **ואזיל הכא לחומרא** [והולך כאן להחמיר], **והכא לחומרא** [וכאן להחמיר], ובאופן זה:


###### Steinsaltz on Niddah 25a:18
[Steinsaltz on Niddah 25a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:18)

**גבי** [אצל, בענין] ה**אשה** שהפילה שפיר עכור, כיון שענין **דממונא** [של ממון] **הוא,** אם חייבים לפדות את הבן הנולד לאחר יציאת שפיר זה — הרי כלל הלכתי הוא שב**ספק ממונא** [ממון] — נוהגים **לקולא** [להקל], ומן הספק פוטר שפיר זה את הנולד אחריו מפדיונו.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:19
[Steinsaltz on Niddah 25a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:19)

ואילו **גבי** [אצל] **בהמה,** שענין **דאיסורא** [של איסור] **הוא דאיכא** [שיש] ביחס לולד שיוולד אחריו לבהמה זו, לגבי (לענין) ה**גיזה ו**ה**עבודה** בו, שכן אין גוזזים ואין עובדים בבכור בהמה — כלל הלכתי הוא: בכל **ספק איסורא** [איסור] — נוהגים **לחומרא** [להחמיר]. ולכן אין השפיר העכור פוטר את הנולד אחריו מן הבכורה. ו**הכי נמי גבי** [כך גם כן אצל] ה**אשה** היולדת שפיר, אף שהקל בה לענין הנתינה לכהן, ביחס ל**ספק טומאה** שיש בה — נוהגים בו **לחומרא** [להחמיר].


###### Steinsaltz on Niddah 25a:20
[Steinsaltz on Niddah 25a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:20)

ושואלים על הסבר זה: **ומי מספקא ליה** [והאם מסופק הוא] ר' יהושע בעניינה של היולדת שפיר, **והא קרא קאמר** [והרי מקרא הוא אמר], שממנו למד שנוהגת היא בשפיר ככל היולדת ולד! ומשיבים: דינו זה של ר' יהושע הוא רק **מדרבנן** [מדברי חכמים], **וקרא** [ומקרא] זה שהביא — **אסמכתא בעלמא** [סמך בלבד] **הוא.**


###### Steinsaltz on Niddah 25a:21
[Steinsaltz on Niddah 25a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:21)

ג ולאחר שהובאו שיטותיהם השונות של חכמים בדין האשה המפלת שפיר מלא בשר, מביאים מה ש**אמר ליה** [לו] **רב חנינא בר שלמיא לרב: הא** [זו] היא שיטת **רבי** שענה לתלמידיו שלא שמע מרבותיו מה דינה של המפלת שפיר מלא בשר. ו**הא** [זו] היא שיטת **ר' ישמעאל בר' יוסי** שאמר בשם אביו שהמפלת שפיר מלא בשר טמאה טומאת לידה. **והא** [וזו] היא שיטת **ר' אושעיא** הסבור שנחלקו ר' יהושע וחכמים בשפיר שאינו מרוקם שהוא עכור, ולא שהוא צלול. **והא** [וזו] היא שיטת **ר' יהושע בן לוי** הסבור שנחלקו ר' יהושע וחכמים במפלת שפיר שאינו מרוקם שהוא צלול, ומעתה יש לשאול: **מר, כמאן סבירא ליה** [אדוני, כשיטת מי הוא סבור]?


###### Steinsaltz on Niddah 25a:22
[Steinsaltz on Niddah 25a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:22)

**אמר ליה** [לו]: **אני אומר** ש**אחד זה ואחד זה,** שבין שהוא עכור ובין שהוא צלול — האשה המפלת שפיר זה **אינה חוששת** שהוא ולד.


###### Steinsaltz on Niddah 25a:23
[Steinsaltz on Niddah 25a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:23)

**ו**אילו **שמואל אמר: אחד זה ואחד זה** — **חוששת.** **ו**מסבירים את שיטת שמואל, **אזדא** [הולך] **שמואל לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], **דכי אתא** [שכן כאשר בא] **רב דימי** והביא עמו מסורות הלכתיות רבות, **אמר: מעולם לא דכו** [טיהרו] חכמים אשה שהפילה **שפיר** מטומאת לידה **בנהרדעא** עירו של שמואל, **לבר מההוא שפירא דאתא לקמיה** [מלבד שפיר אחד שבא לפני] **שמואל, דמנח עליה** [שהניח עליו] **חוט השערה מהאי גיסא** [מצד זה] של השפיר, **וחזיא מהאי גיסא** [וראהו מצד זה], שכל כך שקוף היה השפיר הזה. **אמר** שמואל: על סמך בדיקה זו: **אם איתא** [יש] ש**ולד הואי** [היה] — **לא הוה זיג כולי האי** [לא היה שקוף כל כך].


###### Steinsaltz on Niddah 25a:24
[Steinsaltz on Niddah 25a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:24)

ד **ו**עוד שנינו במשנתנו ש**אם היה** השפיר שהפילה כבר **מרוקם** — הריהי טמאה טומאת לידה, ומספק יושבת ימי טומאה וימי טהרה כיולדת זכר וכיולדת נקבה. ובענין זה עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים בתוספתא]: **איזהו שפיר** המוגדר **כמרוקם? אבא שאול אומר:** העובר **תחלת ברייתו** (בריאתו, היווצרותו) הינה **מראשו, ושתי עיניו** הריהן **כשתי טיפין** (טיפות) **של זבוב,** כשתי עיניו. ומעירים באשר להגדרה זו של השפיר המרוקם, **תני** [שנה] **ר' חייא:** ובלבד שתהיינה שתי עיניו של השפיר המרוקם **מרוחקין זה מזה.** וממשיכים בתיאור השפיר המרוקם: **שני חוטמין** (נחירי האף) של השפיר המרוקם הריהם **כשתי טיפים של זבוב.**


###### Steinsaltz on Niddah 25a:25
[Steinsaltz on Niddah 25a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:25)

ואף בהגדרה זו **תני** [שנה] ומסייג אותה **ר' חייא: ו**בלבד שיהיו נחירי האף **מקורבין זה לזה.** ועוד בהגדרת השפיר המרוקם: **ו**צורת **פיו** הריהי כסדק צר מאוד ה**מתוח** הנמתח לרוחב **כ**אילו היה **חוט השערה.** **וגויתו** (איבר המין הזכר), אם מזהים בו סימן מין, הריהו **כעדשה, ואם היתה** זו ממין **נקבה** — **נדונה** (מובחנת) הוא סימן מינה בדמיונה **כשעורה** הסדוקה **לארכה.**


###### Steinsaltz on Niddah 25a:26
[Steinsaltz on Niddah 25a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:26)

**ו**עוד בהגדרתו: בשלב זה של התפתחות העובר, מלבד הראש המתפתח שבו, **חתוך** (חיטוב) **ידים ורגלים** עדיין **אין לו.** **ועליו,** על העובר בשלב זה **מפורש בקבלה: "הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני עור ובשר תלבישני ועצמות וגידים תסוככני חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי"** (איוב י, י).


###### Steinsaltz on Niddah 25a:27
[Steinsaltz on Niddah 25a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25a:27)

**ו**כאשר מבקשים לדעת מהו מינו, אם זכר או נקבה, **אין בודקין אותו ב**שטיפה ב**מים,** משום **שהמים עזין** (פעולתם חזקה מדי),