## Steinsaltz on Niddah Daf 25b

###### Steinsaltz on Niddah 25b:1
[Steinsaltz on Niddah 25b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:1)

**ו**כתוצאה מכך, הריהם **טורדין** (ממעכים) **אותו** את השפיר, **אלא בודקין אותו ב**אמצעות **שמן** — משום **שהשמן** הריהו **רך ומצחצחו** (מנקה ומבריק) את הדבר עליו הוא נמשח, וכך ניתן לראות היטב מהו מינו של שפיר זה. **ו**עוד בדין בדיקה זו: **אין רואין** (בוחנים את השפיר) **אלא ב**אור ה**חמה.**


###### Steinsaltz on Niddah 25b:2
[Steinsaltz on Niddah 25b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:2)

ושואלים: **כיצד בודקין אותו?** ותוהים על עצם השאלה: **כיצד בודקין אותו?** והרי זה **כדאמרינן** [כמו שאמרנו]! **אלא** מסבירים את השאלה: **במה בודקין אותו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא?**


###### Steinsaltz on Niddah 25b:3
[Steinsaltz on Niddah 25b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:3)

**אבא שאול בר נש, ואמרי לה** [ויש האומרים אותה] בשמו של **אבא שאול בר רמש, אומר:** האדם הבודק את השפיר **מביא קיסם** (כפיס עץ דק) **שראשו חלק, ומנענע** (מניע) אותו **באותו מקום** (מקום הערוה), ורואה: **אם** הקיסם **מסכסך** (נתקל ומופרע) בזמן שמניעים אותו שם — **בידוע שזכר הוא,** ואיבר המין הוא שמפריע לתנועת הקיסם. **ואם לאו** [לא], שתנועת הקיסם אינה מופרעת — **בידוע שנקבה היא.**


###### Steinsaltz on Niddah 25b:4
[Steinsaltz on Niddah 25b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:4)

**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו** חכמים אופן בדיקה זה **אלא** רק כשמניעים אותו **מלמטה למעלה.** **אבל** אם הניעו את הקיסם **מן הצדדין** (מצד לצד), אף אם הופרעה התנועה של הקיסם — אין זה מעיד שזכר הוא, שכן **אימא** [יש מקום לומר] שנקיבה היא, ו**כותלי בית הרחם נינהו** [הם] שהפריעו לתנועתו.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:5
[Steinsaltz on Niddah 25b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:5)

א שנינו בברייתא זו בסימני השפיר המרוקם, שאם היה איבר המין כצורת שעורה לאורכה, הרי זו נקבה. ועל כך **אמר רב אדא בר אהבה:** כך **תנא** [שנה] החכם בנוסח שלם של הדברים: **"אם היתה נקבה** — **נדונה כשעורה סדוקה** לאורכה". **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב נחמן: ודילמא** [ושמא] אין שעורה סדוקה זו אלא **חוט של ביצים** (כעין חוט המפריד בין ביצי הזכר ונראה כסדק עמוק) המצוי בזכר **נינהו** [הן]? **אמר אביי:** אין לומר כן, שהרי **השתא** [עכשיו] בשלב זה של ההתפתחות ה**ביצים גופייהו לא ידיעי** [עצמן אינן ידועות, ניכרות], **חוט של ביצים ידיע** [ידוע, ניכר]?


###### Steinsaltz on Niddah 25b:6
[Steinsaltz on Niddah 25b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:6)

ב עוד שנינו בברייתא כי בתחילת התפתחותו של העובר עדיין אין לו חיתוך ידים ורגלים, ועל כך **אמר רב עמרם, תנא** [שנה] החכם עוד, כי כאשר מתחילות להיווצר ידים ורגלים של עובר, **שתי ירכותיו** נראות **כשני חוטין של זהורית** (גזיר אריג צמר הצבוע בצבע אדום). **ו**עוד **אמר רב עמרם** והוסיף **עלה** [עליה, על הברייתא]: שתי ירכותיו של העובר נראות **כשל** שני חוטי ה**ערב** שבמסכת האריג. **ושני זרועותיו** של העובר נראות **כשני חוטין של זהורית, ואמר רב עמרם עלה** [עליה]: **כשל** חוטי ה**שתי** שבמסכת האריג.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:7
[Steinsaltz on Niddah 25b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:7)

ג ו**אמר ליה** [לו] **שמואל לרב יהודה: שיננא** [גדול השיניים], **לא תעביד עובדא** [אל תעשה מעשה, אל תקבע] בבדיקה זו שהעובר נחשב ולד, אלא **עד שישעיר** (שתופענה בולד שערות בראשו). ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר שמואל הכי** [כך]? **והאמר** [והרי אמר] **שמואל** בעניינה של המפלת שפיר כי **אחת** (הן) **זו** שהפילה שפיר שתוכו הינו עכור **ואחת** (והן) **זו** שהפילה שפיר שתוכו הינו צלול — הריהי **חוששת** שולד הוא שהפילה, וטמאה מספק!


###### Steinsaltz on Niddah 25b:8
[Steinsaltz on Niddah 25b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:8)

ומשיבים: **אמר רב אמי בר שמואל, לדידי מפרשא** [לי עצמי מתפרש] **לי מיניה** [ממנו] **דמר שמואל** בהסבר כוונת דבריו: **לחוש** (לחשוש) שמא היה זה ולד — הריהי **חוששת,** ואולם **ימי טהרה** (כיולדת ולד) — **לא יהבינן** [אין אנו נותנים] **לה,** אלא **עד שישעיר.** שכן כל עוד לא השעיר הולד, אין בידינו הבקיאות כדי לקבוע שהשפיר הינו ולד.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:9
[Steinsaltz on Niddah 25b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:9)

ושואלים: **למימרא דמספקא ליה** [האם לומר שמסופק היה לו] **לשמואל** בדבר זה, **והא ההוא שפירא דאתאי לקמיה** [והרי מעשה היה בשפיר אחד שהובא לפני] **דמר שמואל** לקבוע בו אם ולד הוא אם לאו. ו**אמר** שמואל בו כי **הא בר ארבעין וחד יומא** [זה העובר הינו בן ארבעים ואחד יום]. **ו**נמסר כי **חשיב** [חישב] שמואל את מספר הימים שעברו **מיומא דאזלא** [מהיום שהלכה] אותה אשה **לטבילה עד ההוא יומא** [אותו היום], **ו**נמצא כי **לא הוה** [לא היה] מספר הימים **אלא ארבעין יומין** [ארבעים ימים].


###### Steinsaltz on Niddah 25b:10
[Steinsaltz on Niddah 25b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:10)

**ואמר להו** [להם] שמואל: **האי** [זה, הבעל] **ב**זמן שאשתו היתה **נדה בעל! כפתיה** [כפתו], **ואודי** [והודה] שכך היה. הרי שבקי היה שמואל היטב בהתפתחות העובר, וכיצד זה מסופק היה בטיבו של השפיר, שלא השעיר? ומשיבים: **שאני** [שונה, מיוחד בדבר זה] הוא **שמואל, דרב גובריה** [שכן כוחו גדול]. והוא עצמו ידע היטב, ומה שהורה — לא היתה זו אלא הוראה לרב יהודה שלא היה בקי כמותו, שלא יקבע בטיבו של העובר עד שישעיר.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:11
[Steinsaltz on Niddah 25b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:11)

ד שנינו במשנתנו כי **המפלת סנדל** או שליה יושבת לזכר ולנקבה. ומביאים ממה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **סנדל דומה לדג** **של ים,** ששמו "סנדל". **מתחלתו** עובר זה **ולד הוא, אלא שנרצף** (נמעך). **רבן שמעון בן גמליאל אומר** בתיאור צורתו של ה**סנדל** כי הריהו **דומה ללשון של שור הגדול.** ועוד בתיאור צורתו של הסנדל, **משום** [בשם] רבותינו העידו כי **סנדל צריך** שתתקיים בו **צורת פנים.** שאם אין בו צורת פנים — אין זה סנדל הנחשב כולד.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:12
[Steinsaltz on Niddah 25b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:12)

ובדבר זה **אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה, סנדל צריך צורת פנים.** ועוד **אמר רב אדא, אמר רב יוסף, אמר ר'** **יצחק: סנדל צריך צורת פנים, ו**אם יש בו צורת פנים — הריהו נחשב כסנדל, **אפילו** אם הם אינם במקומם אלא **מאחוריו.** וטעם הדבר: **משל לאדם שסטר את חבירו, ו**מכח הסטירה **החזיר** הנסטר את **פניו לאחוריו.** ואף הסנדל, מחמת כוח שהופעל עליו במעי אמו, זזו פניו לאחור.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:13
[Steinsaltz on Niddah 25b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:13)

ומסופר כי **בימי ר'** **ינאי בקשו לטהר את הסנדל שאין לו צורת פנים, אמר להם ר'** **ינאי: טיהרתם את הוולדות!** שכן לדעתו הסנדל הריהו ולד, אף שאין בו צורת פנים.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:14
[Steinsaltz on Niddah 25b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:14)

ותוהים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא], **משום** [בשם] **רבותינו העידו** כי ה**סנדל צריך** שתהיה בו **צורת פנים** כדי שייחשב כולד! ומשיבים: **אמר רב ביבי בר אביי, אמר ר'** **יוחנן:** עדות זו משם רבותינו, **מעדותו של ר'** **נחוניא נשנית משנה זו,** והרי זו איפוא דעת יחיד, ואין להקשות ממנה. ומעירים כי **אמר ר'** **זעירא: זכה בה רב ביבי** בר אביי, שהביא את דברי ר' יוחנן הללו, **בשמעתיה** [בשמועתו], למוסרה לפני חכמים. **דאנא** [שכן אני] **והוא הוינא יתבינן קמיה** [היינו יושבים יחד, כתלמידים לפני] **ר' יוחנן כי** [כאשר] **אמרה** ר' יוחנן **להא שמעתא** [את השמועה הזו], **וקדם איהו** [הוא] אותי **ואמר, וזכה בה.**


###### Steinsaltz on Niddah 25b:15
[Steinsaltz on Niddah 25b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:15)

ה שנינו במשנתנו כי המפלת סנדל תשב עליו לזכר ולנקבה. ושואלים: **למה הזכירו** במשנה **סנדל,** שבשל כך הריהי יושבת עליו לזכר ולנקבה? **והלא אין סנדל שאין עמו ולד,** והרי אמו טמאת לידה מחמת אותו ולד, וכיון שאין ידוע מה הפילה צריכה היא לשבת לזכר ולנקבה!


###### Steinsaltz on Niddah 25b:16
[Steinsaltz on Niddah 25b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:16)

ומשיבים: **אי דאתילידא** [אם אכן מדובר כשנולדה] **נקבה בהדיה** [אתו, עם הסנדל], ואז היולדת צריכה לשבת שבועיים על לידתה של זו — **הכי נמי** [אכן כן], לא היה צורך לכתוב במשנתנו סנדל. ואולם **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **דאתיליד** [שנולד] **זכר בהדיה** [אתו, עם הסנדל], ומעתה צריכה האשה לשבת רק שבעה ימים לימי טומאת לידתה, ומעתה


###### Steinsaltz on Niddah 25b:17
[Steinsaltz on Niddah 25b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:17)

**מהו דתימא** [שתאמר, היה מקום לומר]: **הואיל ואמר רב יצחק בר אמי** כי כאשר ה**אשה מזרעת תחילה** בשעת התשמיש — הריהי **יולדת זכר,** וכאשר ה**איש** הוא ה**מזריע תחלה** בשעת התשמיש — הריהי **יולדת נקבה,** **מדהא** [מתוך שזה] הנולד עם הסנדל הריהו **זכר** — **הא נמי** [זה, הסנדל הריהו גם כן] **זכר,** ולא תשב אלא לזכר בלבד.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:18
[Steinsaltz on Niddah 25b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:18)

לכך **קא משמע לן** [הוא, תנא של משנתנו, משמיע לנו] כי **אימא** [אמור] ש**שניהם הזריעו בבת אחת,** ולכך **האי** [זה, הולד שעמו] הריהו אמנם **זכר, ו**אילו **האי** [זה, הסנדל] הריהו **נקבה.**


###### Steinsaltz on Niddah 25b:19
[Steinsaltz on Niddah 25b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:19)

**דבר אחר:** טעם הדבר שכתבה המשנה סנדל, לענין **שאם תלד נקבה לפני שקיעת החמה** (שהוא נחשב עדיין כיום זה), **ו**את ה**סנדל לאחר שקיעת החמה** (שנחשב ליום הבא) — דינה הוא שתהא


###### Steinsaltz on Niddah 25b:20
[Steinsaltz on Niddah 25b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:20)

**מונה** את מנין שמונים הימים (ככל יולדת נקבה) מיום זה, ויום השמונים ואחד (הבא לאחר גמר מנין ימי טהרה) הריהו **תחלת נדה** (תחילת הימים שאם תראה בהם דם, הריהי נחשבת לנדה וטמאה שבעת ימים), ומנין זה הריהו נספר **ל**לידת ה**ראשון** (הנקבה). ואולם כיון שאפשר שהסנדל הריהו נקבה, והסתיימו אם כן שמונים הימים רק למחרת היום (שהרי הסנדל נולד למחרת היום שנולדה בו הנקבה שאתו), נמצא איפוא ש**תחלת** ימי **נדה** נמנים **ל**לידת ה**אחרון,** הסנדל. משום כך נצרכה להשמיענו גם סנדל.


###### Steinsaltz on Niddah 25b:21
[Steinsaltz on Niddah 25b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/25b:21)

ומתוך ששאלו לענין הזכרת סנדל במשנתנו, שואלים עוד כיוצא בזה לענין הזכרת סנדל במשניות אחרות: **סנדל דתנן** [ששנינו],