## Steinsaltz on Niddah Daf 32b

###### Steinsaltz on Niddah 32b:1
[Steinsaltz on Niddah 32b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:1)

ומשיבים: בא כתוב זה **למעוטי** [למעט] **איש מ**להיטמא בשכבת זרע בצבע **אודם.**


###### Steinsaltz on Niddah 32b:2
[Steinsaltz on Niddah 32b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:2)

ושואלים: **והא דתניא** [ודרשה זו ששנויה בברייתא] על האמור "ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים" (ויקרא טו, כה): מן האמור בכתוב **"אשה"** — **אין לי** שתהא בדין הזבה **אלא** מי שהיא **אשה** גדולה, ואולם מי שהיא **בת עשרה ימים ל**ענין דין ה**זיבה מנין? תלמוד לומר "ואשה",** שבא הכתוב לרבות אף את זו. ואולם **למה לי** דרשה זו? **ליגמר** [תילמד] דינה של בת עשרה ימים שהיא בכלל דין הזיבה **מ**דין התינוקת בת יום אחד שהיא בכלל ה**נדה!** שהרי אין זיבה אלא לאחר נדה, וכיון שעברו שבעת ימי נדה ושלושה ימים של זיבה על תינוקת זו הרי היא זבה, ונמצא איפוא שבת עשרה ימים הריהי בכלל זיבה!


###### Steinsaltz on Niddah 32b:3
[Steinsaltz on Niddah 32b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:3)

ומשיבים: **צריכא** [נצרכה] דרשה זו, שכן מדין התינוקת שהיא נדה בת יום אחד, לא ניתן ללמוד הלכה זו. משום **דאי כתב רחמנא** [שאם היתה כותבת התורה] רק את הדין **בנדה** שנוהג בתינוקת בת יום אחד, **הוה אמינא** [הייתי אומר] כי הוא דווקא בענין ה**נדה** — **משום** שדינה של הנדה חמור, **דכי חזאי חד יומא בעיא למיתב** [שכאשר היא רואה יום אחד, צריכה היא לשבת] **שבעה** ימים של נדות. **אבל זבה,** שדינה קל, **דאי חזאי חד יומא** [שאם ראתה זיבה יום אחד] — אין היא נחשבת אלא ל"זבה קטנה", ו**בשומרת יום כנגד יום** (ששומרת יום אחד בטהרה כנגד יום הטומאה, שטובלת למחרת היום הטמא, ואם אינה רואה בו דם, הריהי טהורה) **סגי** [די] **לה, אימא** [אומר] ש**לא** נוהג בקטנה דין זה — לכן **צריכא** [נצרכה] דרשה זו לדין הזבה.


###### Steinsaltz on Niddah 32b:4
[Steinsaltz on Niddah 32b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:4)

ושואלים מן הצד האחר: **וליכתוב רחמנא** [ותכתוב התורה] רק דין זה **בזבה,** שנוהגת אף בתינוקת בת עשרה ימים, **ולא בעי** [צריך] כתוב נוסף ללמדנו **בנדה,** שתינוקת בת יום אחד הריהי בכלל זה, **ואנא ידענא** [ואני אדע] דין זה בנדה, שהרי **אין** דין זבה בלא נדה, וכיון שתינוקת בת עשרה ימים הריהי זבה, מובן שתינוקת בת יום אחד הריהי נדה! ומשיבים: **אין הכי נמי** [כן, אכן גם כן] ניתן ללמוד את דין התינוקת בת יום אחד שראתה דם שהיא נדה מדין התינוקת בת עשרה ימים הזבה, **ואלא קרא** [הכתוב] "ואשה" האמור בדין הנדה **למה לי,** ומה הוא מלמדנו? **למעוטי** [למעט] **איש מאודם.**


###### Steinsaltz on Niddah 32b:5
[Steinsaltz on Niddah 32b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:5)

ושואלים על כך: **הא מיעטתיה חדא זימנא** [הרי כבר מיעטתו התורה פעם אחת]! ומשיבים: **חד** [כתוב אחד] בא **למעוטי** [למעט] איש **מ**טומאת **שכבת זרע** שצבעה אדום, **וחד** וכתוב אחד] בא **למעוטי** [למעט] איש **מ**טומאת **דם** היוצאת מפי האמה, שאין הוא נטמא בה כזב.


###### Steinsaltz on Niddah 32b:6
[Steinsaltz on Niddah 32b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:6)

א לאחר שנדון דין טומאת הנדה בתינוקת בת יום אחד, דנים בדין הזכר לענין טומאת זיבה: **וכן לענין זכרים,** שהם נטמאים בראיית זיבה אף בקטנותם. **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] על האמור בדין הזב: **"איש איש** כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא" (ויקרא טו, ב). ודנים בכפל לשון זו, **מה תלמוד לומר** (איזה לימוד משמיענו) הביטוי **"איש איש"? לרבות תינוק בן יום אחד, ש**אף **הוא מטמא בזיבה,** אלו **דברי ר'** **יהודה.**


###### Steinsaltz on Niddah 32b:7
[Steinsaltz on Niddah 32b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:7)

**ר'** **ישמעאל בנו של ר'** **יוחנן בן ברוקה אומר: אין צריך** לדרשה זו כדי להשמיענו דין זה, ש**הרי הוא** הכתוב **אומר** בסוף פרשת הטמאים: "והדוה בנדתה והזב את זובו **לזכר ולנקבה** ולאיש אשר ישכב עם טמאה" (שם לג), ומהלשון הכוללת **"לזכר"** — יש ללמוד שאמורים הדברים ב**כל שהוא זכר, בין שהוא גדול בין שהוא קטן.** וכמו כן מהלשון הכוללת **"ולנקבה"** יש ללמוד שאמורים הדברים ב**כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה.** **אם כן מה תלמוד לומר** (איזה לימוד משמיענו) הביטוי **"איש איש"? דברה תורה כלשון בני אדם,** ואין הוא מלמד דבר.


###### Steinsaltz on Niddah 32b:8
[Steinsaltz on Niddah 32b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:8)

ושואלים: **אלמא** [מכאן] למדים אנו **כי מרבי קרא** [כאשר מרבה הכתוב] את הזכרים התינוקות, אף את התינוק שהוא **בן יום אחד מרבי** [מרבה]. **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה על כך ממה ששנינו] על האמור בזכרים בטומאת שכבת זרע היוצאת מהם "ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב" (שם טז): מן הלשון **"איש" אין לי אלא** מי שהוא בגדר **איש,** שהוא גדול, מי שיצאה ממנו שכבת זרע והוא **בן תשע שנים ויום אחד מנין** שאף הוא בכלל טומאה זו? **תלמוד לומר: "ואיש",** והרי ש"איש" אינו מלמד על בן יום אחד!


###### Steinsaltz on Niddah 32b:9
[Steinsaltz on Niddah 32b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:9)

**אמר רבא: הלכתא נינהו** [הלכות למשה מסיני הן], **ואסמכינהו רבנן אקראי** [והסמיכון חכמים על מקראות], ומבררים: **הי הלכתא והי קרא** [מהי ההלכה למשה מסיני ומהו המקרא]? **אילימא** [אם תאמר] שדין הזבות ב**בן יום אחד** — **הלכתא** [הלכה למשה מסיני], **ו**אילו דין טומאת שכבת זרע ב**בן תשע שנים ויום אחד** [מקרא], והרי **קרא סתמא כתיב** [המקרא בסתם נאמר] בלי ציון גיל, ומשמע אפילו בן יומו!


###### Steinsaltz on Niddah 32b:10
[Steinsaltz on Niddah 32b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:10)

**אלא** דין שכבת הזרע ב**בן תשע שנים ויום אחד** [הלכה למשה מסיני] היא, ודין הזיבה ב**בן יום אחד** — **קרא** [מקרא] הוא. ושואלים: **וכי מאחר** שדין שכבת הזרע בבן תשע שנים ויום אחד **הלכתא** [הלכה למשה מסיני] **היא,** ואינו נלמד מן הכתוב, אם כן **קרא** [הכתוב] **למה לי,** מה הוא משמיענו? ומשיבים: הכתוב בא **למעוטי** [למעט] **אשה מ**טומאת זיבה בצבע **לובן.**


###### Steinsaltz on Niddah 32b:11
[Steinsaltz on Niddah 32b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:11)

ושואלים: **למה לי למכתב** [לכתוב] **בזכרים** ללמד שבכלל הזיבה אף התינוק בן יומו, **ולמה לי למכתב** [לכתוב] **בנקבות** דרשה הבאה ללמד שבכלל הנדה אף התינוקת בת יום אחד ובכלל הזיבה אף התינוקת בת עשרה ימים, ואין האחד נלמד מן האחר?


###### Steinsaltz on Niddah 32b:12
[Steinsaltz on Niddah 32b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:12)

ומשיבים: **צריכי** [נצרכות] הן שתי הדרשות, משום **דאי כתב רחמנא** [שאם היתה כותבת התורה] לימוד זה רק **בזכרים,** הייתי אומר כי דין זה נוהג בזכרים בלבד, **משום** שחמור דינם, **דמטמאו** [שכן נטמאים] הם בזיבה אף **ב**שלוש **ראיות** ביום אחד, **כב** טומאת זיבה בראיית שלוש ראיות בשלושה **ימים** רצופים. **אבל נקבות דלא מטמאו** [שכן אינן נטמאות] **ב**שלוש **ראיות** ביום אחד **כב** ראיית שלושה **ימים** — שמא **אימא** [אומר] ש**לא** תהיה אף התינוקת בת עשרה ימים בדין הזבה.


###### Steinsaltz on Niddah 32b:13
[Steinsaltz on Niddah 32b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:13)

**ו**מן הצד האחר, **אי כתב רחמנא** [אם היתה כותבת התורה] לימוד זה רק **בנקבות,** הייתי אומר כי דין זה נוהג רק בנקבות **משום** שיש בהן צד חומרה **דקמטמו** [שכן הן נטמאות] אף בזיבה הבאה **באונס.** **אבל זכרים דלא מטמאו** [שכן אינם נטמאים] בזיבה הבאה **באונס** — **אימא** [אומר] ש**לא** יהיו בכלל הזבים אף התינוקות בני יום אחד. ולכן **צריכא** [צריכות] שתיאמרה שתי הדרשות הללו.


###### Steinsaltz on Niddah 32b:14
[Steinsaltz on Niddah 32b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:14)

ב שנינו במשנתנו כי **הכותים מטמאין משכב תחתון כעליון.** ושואלים: **מאי** [מה הכוונה] בביטוי זה **"משכב תחתון כעליון"? אילימא** [אם תאמר] שהכוונה היא **דאי איכא** [שאם יש] **עשרה מצעות** זה על גבי זה **ויתיב עלייהו** [וישב עליהם] הכותי — **מטמו להו** [נטמאו להם] כל המצעות בישיבתו זו עליהם, ואף התחתון בכללם — והרי **פשיטא** [פשוט] הוא דבר זה, ואין צורך להשמיענו אותו, שכיון שנחשבים הכותים כבועלי נדות ולכך הם מטמאים משכבם, אף המשכב התחתון בכלל זה, **דהא** [שהרי] **דרס** (לחץ) **להו** [אותם, את כל המצעות הללו] בישיבתו עליהם!


###### Steinsaltz on Niddah 32b:15
[Steinsaltz on Niddah 32b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:15)

**אלא** כוונת הלשון: **שיהא** דינו של **תחתונו** (המצע התחתון, שאינו נוגע בו) **של בועל נדה כ**דינו של **עליונו** (בגדים שעליו) **של זב,** ולא כתחתונו של הזב. **מה עליונו של זב** — אינו אב הטומאה, ו**אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין,** אבל לא אדם וכלים, **אף תחתונו של** הכותי שגזרו בו שיהא נחשב כ**בועל נדה,** דינו כראשון לטומאה ו**אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין,** ולא אדם וכלים.


###### Steinsaltz on Niddah 32b:16
[Steinsaltz on Niddah 32b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/32b:16)

ושואלים: **עליונו של זב מנלן** [מנין לנו] שאינו מטמא אלא אוכלים ומשקים? **דכתיב** [שנאמר] בדינו של הזב: **"וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא"** (ויקרא טו, י), **מאי** [מה פירוש] הביטוי **"תחתיו"?**