## Steinsaltz on Niddah Daf 33a

###### Steinsaltz on Niddah 33a:1
[Steinsaltz on Niddah 33a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:1)

**אילימא** [אם תאמר] שבא פסוק זה להשמיענו שמה שמ **תחתיו** של ה**זב** טמא — דין זה **מ**הנאמר **"ואיש אשר יגע במשכבו"** (שם ה) **נפקא** [יוצא, נלמד]! **אלא** כוונת הכתוב היא לזה **הנוגע בכל אשר יהיה הזב תחתיו, ומאי ניהו** [ומה הוא] הדבר שהזב תחתיו — זה **עליון** (מה שעליו, הבגד) **של זב,** שאף הוא מטמא.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:2
[Steinsaltz on Niddah 33a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:2)

והנאמר בהמשך הפסוק **"והנושא** אותם... וטמא עד הערב" **נמי** [גם כן] נאמר עליו בכתוב ש**יטמא, ומאי ניהו** [ומה הוא] — זה ה**נישא** על הזב, **מאי טעמא** [מה טעם, מקור דין זה] שכן בכתוב זה **"והנשא" כתיב** [נאמר], כאומר: אף הנישא על הזב הריהו טמא.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:3
[Steinsaltz on Niddah 33a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:3)

**נתקו** (הוציאו) **הכתוב** את דין עליונו של זב **מ**כלל **טומאה חמורה והביאו לידי טומאה קלה, לומר לך שאינו מטמא** אדם וכלים **אלא אוכלין ומשקין** בלבד.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:4
[Steinsaltz on Niddah 33a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:4)

ושואלים על כך: **אימר** [אמור] בדרך אחרת כיצד ניתק עליונו של זב מטומאה חמורה לטומאה קלה, ובאופן זה: **נתקו הכתוב** את עליונו של זב **מ**כלל ט **ומאה חמורה** — ש**לא מטמא אדם לטמא בגדים** שעל אותו אדם, **אבל אדם או בגדים ליטמא** [שיטמא] עליונו של זב? ומשיבים: אין לומר כן, שהרי **אמר קרא** [הכתוב] **"יטמא"** — ולשון זו **טומאה קלה משמע.**


###### Steinsaltz on Niddah 33a:5
[Steinsaltz on Niddah 33a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:5)

א שנינו במשנתנו כי הכותים נחשבים כבועלי נדות, ומשום כך הריהם מטמאים משכב תחתון. ומבררים: **ו**עצם דין זה שתחתונו של בועל נדה מטמא משכב תחתון **מנלן** [מנין לנו]? **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] על האמור בפרשת הנדה "ואם שכוב ישכב איש אותה **ותהי נדתה עליו** וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא" (שם כד).


###### Steinsaltz on Niddah 33a:6
[Steinsaltz on Niddah 33a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:6)

**יכול** כוונת הכתוב "ותהי נדתה עליו" שיחולו עליו דיניה, כגון שאם בא עליה ביום הששי לימי נדתה, והרי היא טובלת למחרת, אף הוא **יעלה** (יטבול לטהרתו) **לרגלה** (לסוף טומאתה), למחרת? לכך **תלמוד לומר** (משמיענו) המשך הכתוב שאינו כן, אלא כל הבועל את הנדה **"****יטמא שבעת ימים",** ואפילו בא עליה ביום השביעי לנדתה.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:7
[Steinsaltz on Niddah 33a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:7)

**ו**אם כן יש לשאול: **מה תלמוד לומר** הכתוב **"ותהי נדתה עליו"?** **שיכול** הייתי לומר ש**לא יטמא** הבועל נדה **אדם וכלי חרס** — לכך **תלמוד לומר** (משמיענו) הכתוב **"ותהי נדתה עליו",** שדינו של הבועל נדה כדין הנדה, ו**מה היא** הנדה **מטמאה אדם וכלי חרס** — **אף הוא** הבועל נדה **מטמא אדם וכלי חרס.**


###### Steinsaltz on Niddah 33a:8
[Steinsaltz on Niddah 33a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:8)

ושואלים: **אי** [אם] שווה היא טומאת הבועל נדה לטומאת הנדה עצמה, שמא נאמר כך: **מה היא** הנדה **עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים** שעליו, **אף הוא** הבועל נדה **עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים** שעליו — לכך **תלמוד לומר "וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא",** שאין הבועל נדה מטמא אדם וכלי חרס.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:9
[Steinsaltz on Niddah 33a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:9)

וכך נלמד הדבר מן הכתוב: **ש**הרי **אין תלמוד לומר** (משמיענו) הפסוק "**וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא"** דבר, שכן כבר נאמר "ותהי נדתה עליו" וכמו שהנדה מטמאה משכבה, אף הוא מטמא משכבו. **ו**אם כן **מה תלמוד לומר** (משמיענו) פסוק זה **"וכל המשכב אשר** ישכב עליו יטמא" — ללמדנו ש**נתקו** (שהוציאו) **הכתוב** את הבועל נדה **מ**כלל דין **טומאה חמורה** כנדה עצמה, **והביאו לידי טומאה קלה, לומר לך שאינו מטמא אלא אוכלין ומשקין.**


###### Steinsaltz on Niddah 33a:10
[Steinsaltz on Niddah 33a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:10)

**פריך** [מקשה] על כך **רב אחאי: אימא** [אמור] אחרת כיצד ניתק דינו של בועל נדה מכלל טומאה חמורה לטומאה קלה, ובאופן זה: **נתקו הכתוב** את דינו של בועל נדה **מ**כלל **טומאה חמורה** של טומאת הנדה **והביאו לטומאה קלה** — ש**לא ליטמא** [יטמא] בועל הנדה **אדם לטמויי** [לטמא] **בגדים** שעל אותו אדם, **אבל אדם ובגדים** שנגע בהם ישירות **ליטמא** [שיטמא] בועל נדה? **אמר רב אסי:** אין לומר כן, משום שלשון זו **"יטמא"** האמורה בכתוב — **טומאה קלה משמע.**


###### Steinsaltz on Niddah 33a:11
[Steinsaltz on Niddah 33a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:11)

ושואלים עוד: **אימא** [אמור] כך בפסוק זה: **"ותהי נדתה עליו** וטמא שבעת ימים" — הרי זה **כלל** (שכל דיני טומאת הנדה חלים בבועל הנדה), **"וכל המשכב** אשר ישכב עליו יטמא" — הרי זה **פרט** (שרק לענין המשכב מטמא בועל הנדה כנדה). והרי מן המידות שהתורה נדרשת בהן היא שכל שיש בו **כלל ופרט** — **אין בכלל אלא מה שבפרט.** ואף בענייננו נאמר: בטומאת בועל הנדה **משכב ומושב** — **אין** [כן] מטמא, ואילו **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא** מטמא!


###### Steinsaltz on Niddah 33a:12
[Steinsaltz on Niddah 33a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:12)

**אמר אביי:** אין לומר כן, משום שהכתוב בפסוק **"יטמא שבעת ימים"** האמור בין "ותהי נדתה עליו" שהוא כלל ובין "וכל המשכב אשר ישכב" שהוא פרט, **מפסיק הענין,** ומעתה **הוי** [הריהו] **כלל ופרט המרוחקין זה מזה, וכל כלל ופרט המרוחקין זה מזה** — **אין דנין אותו בכלל ופרט.**


###### Steinsaltz on Niddah 33a:13
[Steinsaltz on Niddah 33a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:13)

**רבא אמר** הסבר אחר: **לעולם דנין** אף בכלל ופרט המרוחקים זה מזה, ואולם לענייננו אין לומר שתהיה טומאת בועל הנדה רק לענין המשכב, משום שהכתוב בפסוק **"וכל** המשכב" — **ריבויא** [ריבוי] **הוא,** ולמדים ממנו אף לטומאות אחרות של בועל הנדה.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:14
[Steinsaltz on Niddah 33a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:14)

**מתקיף לה** [מקשה עליה, על לימוד בועל נדה מהשוואתו לנדה] **ר' יעקב: אימא** [אמור] מעתה שיהא דינו של הבועל נדה **כהיא,** כנדה. ו**מה היא** הנדה — **לא חלקת בה בין מגעה למשכבה,** לענין **לטמא אדם ולטמא בגדים,** **לחומרא** [להחמיר], שהרי הן במגעה והן במשכבה נטמאים אלו. **אף הוא** הבועל נדה — **לא תחלוק בו בין מגעו למשכבו, לטמא אדם ולטמא בגדים לקולא** [להקל], שהן במשכבו והן במגעו לא יטמא אדם לטמא בגדים!


###### Steinsaltz on Niddah 33a:15
[Steinsaltz on Niddah 33a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:15)

**אמר רבא:** אין לומר כן, משום שהלשון "ותהי נדתה **עליו"** האמור בכתוב — **להטעינו** (להכביד, להחמיר עליו) **משמע.**


###### Steinsaltz on Niddah 33a:16
[Steinsaltz on Niddah 33a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:16)

ב שנינו במשנתנו בטעם טומאתם של הכותים **מפני שהן** נחשבים כ**בועלי נדות** מפני שנשותיהם נוהגות בעצמן דין נדות על כל דם שהן רואות. ושואלים: **אטו כולהו** [האם כולם, כל הכותים] **בועלי נדות נינהו** [הם], והרי אלו שביניהם שאינם נשואים, אינם בכלל זה? **אמר ר'** **יצחק מגדלאה:** רק **ב**כותים שלהם יש נשים ה**נשואות** להם **שנו** במשנתנו הלכה זו.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:17
[Steinsaltz on Niddah 33a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:17)

ג **ו**עוד שנינו במשנתנו בטעם היות הכותים נחשבים לבועלי נדות: מפני ש**הן** (נשותיהם) **יושבות על** כל **דם** ודם שהן רואות. ובענין זה **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר'** **מאיר: אם הן** נשות הכותים היו **יושבות על כל דם ודם** שהן רואות, שבעה ימים של נדות — **תקנה גדולה היא להן,** שאין מזה קלקול.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:18
[Steinsaltz on Niddah 33a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:18)

**אלא** שיש חשש אחר, **ש**אם התחילו למנות שבעה ימי נדות על דם שאינו טמא, כיון ש**רואות** הן **דם אדום** שהוא דם טמא, בתוך שבעת הימים הללו — אין הן מתחילות למנות מעתה מנין שבעה ימי נדות, כדין, אלא רואות אותו כדם הבא בתוך ימי שבעת הימים **ומשלימות אותו** למנין שבעת הימים **לדם** ה**ירוק.** ונמצאות שטובלות הן בתוך שבעת ימי נדותן (בשל הדם האדום שראו), ואינן יוצאות מידי טומאתן.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:19
[Steinsaltz on Niddah 33a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:19)

**דבר** (טעם) **אחר** מדוע נחשבות הכותיות כטמאות, משום שבאותו **יום שפוסקת בו** לאחר שראתה זיבה לאחר ימי נדתה, והריהי נחשבת איפוא זבה, היא **סופרתו למנין שבעה** ימים של זיבה, ואין היא סופרת שבעה ימים שלמים של זיבה.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:20
[Steinsaltz on Niddah 33a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:20)

**מתקיף לה** [מקשה עליה] **רמי בר חמא: ו**אכן **תספרנו** לאותו היום, **ואנן נמי ניספריה** [ואנו בני ישראל גם כן נספרנו] לאותו יום כיום ראשון לשבעת ימי זיבה, **דקיימא לן** [שהרי מקובל לנו] הכלל ש**מקצת היום** נחשב **ככולו!**


###### Steinsaltz on Niddah 33a:21
[Steinsaltz on Niddah 33a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:21)

**אמר רבא** בתשובה: אין לספור מקצת יום זה של זיבה ככל היום, משום ש**אם כן** עושים, דין הזב שמתחיל לספור וראה קרי שלמדנו שאינו סותר אלא אותו היום בלבד (לעיל כב,א), ומעתה **שכבת זרע דסתר** [שסותר] את מנין אותו היום בלבד **בזיבה היכי משכחת לה** [כיצד אתה מוצא אותה אפשרות]? **והא** [והרי] **מקצת היום** שלאחר שראה את שכבת הזרע הריהו **ככולו,** ומדוע יסתור אותו היום?


###### Steinsaltz on Niddah 33a:22
[Steinsaltz on Niddah 33a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:22)

ודוחים: **אי דחזאי בפלגא דיומא** [אם שראה הזב את שכבת הזרע באמצע היום], שנותר עוד מקצת היום לפניו — **הכי נמי** [אכן כן] אין הוא סותר אותו היום, ויעלה לו מקצת היום ככולו. ואולם **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **דחזאי** [שראה] הזב שכבת זרע ב**סמוך לשקיעת החמה,** שאין עוד מקצת היום לפניו, שייחשב ככולו.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:23
[Steinsaltz on Niddah 33a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:23)

ושואלים על כך: **וליקום ולימא ליה לקרא** [וכי נכון הוא שיעמוד חכם וידחוק ויאמר על הפסוק], "זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה" (ויקרא טו, לב) שממנו למדנו כי הזב הרואה שכבת זרע סותר יום אחד: **כי כתיבא** [כאשר אמור] פסוק זה — דווקא בשראה הזב שכבת זרע ב**סמוך לשקיעת החמה כתיבא** [הוא שאמור]? ומשיבים: **אין** [כן], **על כרחך שבקיה לקרא** [הניחו לכתוב] והוציאנו ממובנו הפשוט, להעמידו באופן זה דווקא, משום **דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה** [שהוא דחוק ונאלץ להעמידו בעצמו] באופן זה דווקא.


###### Steinsaltz on Niddah 33a:24
[Steinsaltz on Niddah 33a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33a:24)

ד מתוך שנדון עניינו של הזב שראה שכבת זרע הסותר יום אחד ממנין ימי זיבתו מביאים מה ש**בעי** [שאל] **רמי בר חמא:** האשה ה**פולטת שכבת זרע** לאחר ששימשה עם בעלה **מהו** דינה לענין זה **שתסתור ב**כך את מנין **זיבה?** וצדדי השאלה: מן הצד האחד, האם טעם הדין שפליטת שכבת זרע מטמאת כרגיל את האשה הוא משום ש**רואה היתה,** שראיית שכבת הזרע היא המטמאת, ובדומה לאיש הרואה שכבת זרע, **ו**לכך אף היא **סותרת** מנין ימי זיבתה.