## Steinsaltz on Niddah Daf 33b

###### Steinsaltz on Niddah 33b:1
[Steinsaltz on Niddah 33b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:1)

**או דילמא** [שמא] נאמר כי טעם הדבר הוא משום ש**נוגעת היתה** בשכבת הזרע שפלטה — **ולא סתרה** [ואינה סותרת] את מנין ימי זיבתה בכך, שאף האיש הזב הנוגע בשכבת זרע אינו סותר מניינו.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:2
[Steinsaltz on Niddah 33b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:2)

**אמר רבא** על בעייתו זו של רמי בר חמא: **לפום חורפא** — **שבשתא** [לפי החריפות — השיבוש], שכן אין זו בעיה כלל, שהרי **נהי נמי דסתרה** [גם כן אם אמנם סותרת] הזבה הפולטת שכבת זרע את מניינה, ברם **כמה תסתור?** אם **תסתור** את כל **שבעה** ימי ספירתה — אין זה נכון, שהרי **דיה** שיהא דינה לענין הסתירה **כבועלה,** כלומר, כאיש זב הפולט שכבת זרע שסותר יום אחד בלבד!


###### Steinsaltz on Niddah 33b:3
[Steinsaltz on Niddah 33b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:3)

ואם נאמר ש**תסתור יום אחד** בלבד — והרי בטהרת האשה הזבה "ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים **ואחר תטהר"** (ויקרא טו, כח), **אמר רחמנא** [אמרה התורה], **"אחר"** בא ללמד — **אחר לכולן,** לכל ימי טהרתה כאחד, שיהיו אלה שבעת ימי טהרה רצופים, **שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם!** הרי שאין כל אופן שבו תסתור האשה הזבה את ימי ספירתה ליום אחד, ואין מקום לבעייתו של רמי בר חמא.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:4
[Steinsaltz on Niddah 33b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:4)

ושואלים לשיטת רבא: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך זו], אף האיש ה**זב** שראה שכבת זרע **גופיה** [עצמו], **היכי סתר** [כיצד הוא סותר] את מנין ימי זיבתו ליום אחד, והרי בטהרת האיש הזב "וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים **לטהרתו** וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר" (שם יג) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], ולימדנו הכתוב "שבעת ימים לטהרתו" שיהיו אלה שבעה ימים רצופים, **שלא תהא טומאה מפסקת ביניהן!**


###### Steinsaltz on Niddah 33b:5
[Steinsaltz on Niddah 33b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:5)

**אלא מאי אית** [מה יש] **לך למימר** [לומר] בכוונת דין זה — **שלא תהא טומאת זיבה מפסקת ביניהן, הכא נמי** [כך גם כן בדין האשה הזבה] דין ימי טהרתה הוא **שלא תהא טומאת זיבה מפסקת ביניהן,** ואין בכלל זה סתירת יום אחד בגלל פליטת שכבת זרע. ובעיית רמי בר חמא במקומה עומדת.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:6
[Steinsaltz on Niddah 33b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:6)

א ועוד שנינו במשנתנו בדין הכותים: **ואין חייבין** קרבן **עליהן,** שהלובש בגדיהם ונכנס לבית המקדש אינו כעובר **על** איסור **ביאת מקדש** בטומאה, וכן אין שורפים תרומה שנגעה בבגדים אלו, מפני שספק טומאה היא. ובענין זה מסופר כי **רב פפא איקלע** [הזדמן] **ל**עיר **תואך.** **אמר: אי איכא צורבא מרבנן הכא, איזיל אקבל אפיה** [אם יש תלמיד חכם כאן, אלך אקבל פניו]. **אמרה ליה ההיא סבתא** [לו זקנה אחת]: **איכא הכא צורבא מרבנן** [יש כאן תלמיד חכם], **ורב שמואל שמיה** [שמו], **ותני מתניתא** [ושנה משניות], **יהא רעוא דתהוי כוותיה** [יהי רצון שתהיה כמותו]!


###### Steinsaltz on Niddah 33b:7
[Steinsaltz on Niddah 33b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:7)

**אמר** רב פפא לעצמו: **מדקמברכי לי בגוויה** [מתוך שמברכים אותי בו, שאהיה כמוהו] — **שמע מינה** [למד מכאן] כי **ירא שמים הוא,** וראוי הוא שאקבל פניו. **אזל לגביה** [הלך אצלו]. **רמא ליה תורא** [השליך לו, שחט רב שמואל למענו שור], **רמא ליה מתניתין אהדדי** [השליך לו, הביא משניות והראה שסותרות זו את זו]: **תנן** [שנינו במשנתנו] כי **אין חייבין עליהן על ביאת מקדש, ואין שורפין עליהן את התרומה, מפני שטומאתה** של תרומה זו שנגעו בה בגדי הכותים הריהי **ספק.** **אלמא** [מכאן נסיק] כי **מספיקא** [מספק] טומאה **לא שרפינן** [אין שורפים אנו] את ה**תרומה.**


###### Steinsaltz on Niddah 33b:8
[Steinsaltz on Niddah 33b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:8)

**ורמינהי** [והשליך] כנגד זה ממה ששנינו במשנה במסכת טהרות: **על ששה ספקות** טומאות **שורפין את התרומה** אם נגעה התרומה בהן, או שנגע אדם בהן ואחר כך נגע בתרומה, ובכלל אלה **על ספק בגדי עם הארץ,** שמטמאים במגע ובמשא מספק, שמא ישבה עליהם אשתו הנדה. ואף תרומה שנגעה במשכבו של הכותי, שספק טומאה היא, תישרף!


###### Steinsaltz on Niddah 33b:9
[Steinsaltz on Niddah 33b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:9)

**אמר רב פפא** תחילה בלשון בקשה: **יהא רעוא דלתאכיל האי תורא לשלמא** [יהי רצון שייאכל שור זה לשלום] שהרי לא שחט את השור אלא לכבודי כתלמיד חכם, ואם אכשל בתשובתי, נמצאת הסעודה מקולקלת. והמשיך: **הכא במאי עסקינן** [כאן, במשנתנו, במה אנו עוסקים] **בכותי חבר** (המקפיד על דיני טהרה), שאין חוששים לטומאתו כמו לטומאת עם הארץ, ולכן אין שורפים בגללו את התרומה במקרה זה.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:10
[Steinsaltz on Niddah 33b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:10)

הקשה כנגדו רב שמואל: אם משנתנו עוסקת, כדבריך, בכותי שהוא חבר, וכי **כותי חבר** — **בועל נדה משוית ליה** [עושים אותו] כמו ששנינו במשנתנו שנחשבים הם כבועלי נדות?


###### Steinsaltz on Niddah 33b:11
[Steinsaltz on Niddah 33b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:11)

**שבקיה** [עזבו] רב פפא, משום שבוש מפניו, **ואתא לקמיה** [ובא לפני] **רב שימי בר אשי,** ומסר לו על הדברים שהיו בינו לבין רב שמואל. **אמר ליה** [לו רב שימי בר אשי לרב פפא]: **מאי טעמא** [מה טעם] **לא משנית ליה** [השבת לו] שמשנתנו עוסקת **בכותי שטבל** במקוה טהרה **ועלה** מטומאתו (ונטהר), **ו**לאחר מכן **דרס על בגדי חבר,** שהריהם כמשכבו, **ו**לאחר מכן **אזלו** [והלכו] אותם **בגדי חבר ונגעו בתרומה.**


###### Steinsaltz on Niddah 33b:12
[Steinsaltz on Niddah 33b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:12)

ובמקרה זה אין שורפים את התרומה, שכן **דאי** [שאם] נשרפנה **משום טומאת עם הארץ** — **הא טביל ליה** [הרי הוא טבל], **ואי** [ואם] נשרפנה **משום בועל נדה** — הרי כותי זה נתון ב**ספק:** שמא **בעל** את אשתו **בקרוב** (בזמן הסמוך) והרי הוא טמא משום בועל נדה, **ספק לא בעל** את אשתו **בקרוב** וכבר עברו ימי טומאתו והועילה לו הטבילה.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:13
[Steinsaltz on Niddah 33b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:13)

**ו**אף **אם תמצי** (תמצא) **לומר** ש**בעל בקרוב** — עדיין ישנו ספק נוסף: **ספק השלימתו** אשתו את מנין שבעת ימי טומאת נדתה שישבה על ראיית דם **ירוק,** אף שראתה גם דם אדום המטמא אותה באמת, והרי היא נדה, וסבורה שהיא טהורה וכך גם סבור בעלה, **ספק** שמא **לא השלימתו** על ראיית דם ירוק, ואין היא נדה, **ו**נמצא איפוא בדינו של כותי זה **הוי** [שהריהו] **ספק ספיקא** [ספק] בועל נדה. **ו**כלל הוא שעל **ספק ספיקא** [ספק] **לא שרפינן** [אין אנו שורפים] **תרומה.**


###### Steinsaltz on Niddah 33b:14
[Steinsaltz on Niddah 33b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:14)

שאלו רב פפא: **ותיפוק ליה** [ועדיין תצא לו, תיקבע] הלכה במקרה זה, שנטמאו בגדי החבר שדרס עליהם הכותי, **משום** ההלכה הנוהגת ב**בגדי עם הארץ.** שכן **אמר מר** [החכם]: **בגדי עם הארץ** — נחשבים טמאים בטומאת **מדרס** הזב, המטמא אדם ובגדים, **לפרושין** (לחכמים הנזהרים בטהרה), ותישרף איפוא התרומה שנגעה בבגדי החבר? **אמר ליה** [לו] רב שימי בר אשי לרב פפא בתשובה: משנתנו עוסקת **בכותי ערום,** שלא היה לבוש בגדים בשעה שדרס על בגדי החבר.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:15
[Steinsaltz on Niddah 33b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:15)

ב משנה **בנות** ה**צדוקין,** מה דינן לענין הנדה? **בזמן שנהגו ללכת בדרכי** (במנהגי) **אבותיהן** הצדוקים — **הרי הן** נחשבות **כ**בנות **כותיות,** שנתפרשו דיניהן במשנה הקודמת. ואם **פרשו** בנות הצדוקים הללו ממנהגי אבותיהן **ללכת בדרכי ישראל** — **הרי הן** נחשבות בדינן **כישראלית.** **ר'** **יוסי אומר: לעולם** בסתם **הן** נחשבות **כישראלית** כשרה, **עד שיפרשו** ממנהגי ישראל **ללכת בדרכי אבותיהן** הצדוקים.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:16
[Steinsaltz on Niddah 33b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:16)

ג גמרא שנינו במשנתנו כי לדעת התנא קמא בזמן שבנות הצדוקים נוהגות בדרכי הצדוקים — הן נחשבות ככותיות, ובזמן שפרשו מדרכי הצדוקים — אין הן נחשבות ככותיות ומעתה **איבעיא להו** [נשאלה להם, לחכמים]: ב**סתמא** [סתם] שאין אנו יודעים כיצד נוהגות בנות הצדוקים, **מאי** [מה] דינן? ומביאים ראיה, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בתחילת משנתנו: **בנות צדוקין, בזמן שנוהגות ללכת בדרכי אבותיהן** — **הרי הן ככותיות,** ומכאן נדייק: דווקא בזמן שנוהגות בדרכי אבותיהן — הרי הן ככותיות, **הא סתמא** [הרי שבסתם] — הן נחשבות **כישראלית.** ואולם **אימא סיפא** [אמור את סוף המשנה]: **פרשו ללכת בדרכי ישראל** — **הרי הן כישראלית,** ומכאן נדייק להיפך: **הא סתמא** [הרי שבסתם] — הן נחשבות **ככותיות! אלא מהא ליכא למשמע מיניה** [מדיוק זה אין ללמוד ממנה] פתרון לשאלה.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:17
[Steinsaltz on Niddah 33b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:17)

ומביאים ראיה אחרת, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה **דתנן** [ששנינו במשנתנו]: **ר' יוסי אומר: לעולם** בסתם **הן** נחשבות **כישראלית עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותיהן.** **מכלל** הדברים נסיק **דתנא קמא סבר** [שהתנא הראשון במשנתנו, סבור] כי **סתמא** [סתם] בנות צדוקים נחשבות **ככותיות.** ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד ממנה] שכך הוא.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:18
[Steinsaltz on Niddah 33b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:18)

ד ועוד בענין טומאתן של בנות הצדוקים, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מעשה בצדוקי אחד שספר עם כהן גדול בשוק, ו**בתוך דבריו **נתזה צנורא** (טיפת רוק) **מפיו ונפלה לכהן גדול על בגדיו, והוריקו** (נשתנו לרעה) **פניו של כהן גדול,** שסבור היה שנטמאו בגדיו בכך. **וקדם** (מיהר) הכהן הגדול ללכת **אצל אשתו** של הצדוקי לפני שיבוא בעלה, על מנת לברר האם היא נוהגת כדין לענין נדה (ואם כן אין לחשוש שבעלה טמא כבועל נדה).


###### Steinsaltz on Niddah 33b:19
[Steinsaltz on Niddah 33b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:19)

**אמרה לו: אף על פי שנשי צדוקים הן,** שאינם נוהגים כפרושים, הרי נשותיהם **מתיראות מן הפרושים, ו**בכל מקרה שרואות הן דם, הרי הן **מראות** אותו ה**דם לחכמים.** והתברר איפוא לכהן הגדול, שאין בנות הצדוקים נוהגות כבנות הכותים, ואין לחשוש שנדות הן.


###### Steinsaltz on Niddah 33b:20
[Steinsaltz on Niddah 33b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:20)

**אמר ר'** **יוסי: בקיאין** (מכירים) **אנו בהן** בנשות הצדוקים **יותר מן הכל,** שכן בשכנות מקום הן גרות, **ו**מעיד אני בהן ש**הן מראות דם לחכמים.** **ח** **וץ מאשה אחת שהיתה בשכונתינו, שלא הראת** (הראתה) **דם לחכמים,** ונענשה על כך **ומתה.**


###### Steinsaltz on Niddah 33b:21
[Steinsaltz on Niddah 33b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/33b:21)

ושואלים: **ותיפוק ליה** [ועדיין תצא לו, לכהן הגדול] שנטמאו בגדיו **משום צנורא** (טיפת רוק) של **עם הארץ** המטמאת! **אמר אביי:** מדובר באותו מקרה **בצדוקי חבר** המקפיד על הטהרה. **אמר רבא** בדחיית דברי אביי: וכי **צדוקי חבר בועל נדה משוית ליה** [עשית אותו], שהרי מלכתחילה לכך חשש הכהן הגדול? **אלא אמר רבא:**