## Steinsaltz on Niddah Daf 35a

###### Steinsaltz on Niddah 35a:1
[Steinsaltz on Niddah 35a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:1)

והרי אין צורך להשמיענו זאת, שכן אם טיפת זיבה זו **לאחרים** (כלומר, לאדם שממנו יצאה טיפה זו) **גורם טומאה** שיטמא במשא, הטיפה כש**לעצמו לא כל שכן** שהיא מטמאת במשא! **אלא פשיטא** [פשוט] הדבר שכוונת הדברים היא **ב**טיפת הזיבה הבאה מן ה**זב** ה**מצורע,** וללמדנו שאף זו מטמאת במשא. ונצרך לכך לימוד מיוחד, ואינו נלמד מקל וחומר זה מן הזב עצמו, שהרי אין הזב המצורע מטמא במשא מחמת טיפה זו אלא מחמת צרעתו.


###### Steinsaltz on Niddah 35a:2
[Steinsaltz on Niddah 35a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:2)

**ומדאיצטריך קרא לרבויי** [ומתוך שהוצרך הכתוב לרבות] לענין טומאת המשא את הזב המצורע **בראייה שניה,** שכן עניינו של פסוק זה "זב מבשרו זובו טמא הוא" (ויקרא טו, ב) הריהו בראייה שניה (שכן שני לשונות זיבה נאמרו בו: "זב" "זובו") — **שמע מינה** [למד מכאן] כי **מקום זיבה לאו** [לא] כ**מעין הוא** נחשב. שהרי אם כמעין הוא נחשב, אף בראייה ראשונה הריהו מטמא.


###### Steinsaltz on Niddah 35a:3
[Steinsaltz on Niddah 35a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:3)

בדחיית ראיה זו **אמר ליה** [לו] **רב יהודה מדסקרתא לרבא: ממאי** [ממה] מנין לך שעניינו של הפסוק הוא בזב מצורע, **דילמא** [שמא] **לעולם אימא** [אומר] **לך** שהפסוק מדבר **ב**טיפת זיבה הבאה מן ה**זב גרידא** [סתם], **ודקאמרת** [ומה שאמרת] שאין צורך ללמדנו שהיא מטמאת במשא, שהרי קל וחומר הוא זה: אם **לאחרים** (לזב) **גורם** טיפה זו **טומאה** שיטמא במשא, הטיפה כש**לעצמו לא כל שכן** שהיא מטמאת במשא — יש לפרוך קל וחומר זה, שכן **שעיר המשתלח** ביום הכיפורים **יוכיח, ש**כן הוא השעיר **גורם טומאה לאחרים** (שהמשלח את השעיר נטמא), **ו**אילו **הוא עצמו** השעיר **טהור** (שהרי אין טומאה בבעל חיים החי)!


###### Steinsaltz on Niddah 35a:4
[Steinsaltz on Niddah 35a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:4)

ולעצם שאלתו של רב יוסף בדין ראייה ראשונה של זיבה במצורע האם מטמאת היא במשא, **אמר אביי: מאי תבעי ליה** [מה תישאל לו] שאלה זו, **והא** [והרי] **הוא** זה ש**אמר** בדרשת הכתוב **"זאת תורת הזב"** (שם לב) — כל זב ישראל מטמא **בין** שהוא **גדול בין** שהוא **קטן, וכיון דנפקא ליה מהתם** [שיצא לו משם] — **אייתר ליה** [נותר לו] הכתוב "והזב את זובו לזכר ולנקבה" (שם לג) לדרשה, ובאופן זה: **"לזכר"** — לרבות מצורע למעינותיו, שמטמא כזב לכל דבריו, וכיוצא בזה נדרש הכתוב **"נקבה"** — **לרבות** את ה


###### Steinsaltz on Niddah 35a:5
[Steinsaltz on Niddah 35a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:5)

**מצורעת למעינותיה, ואקשיה רחמנא** [והקישו הכתוב] **מצורע לזב גמור,** שהרי במי שראה שתי ראיות הכתוב מדבר, והריהו זב גמור שמטמא זובו במשא. ומעתה שהוקשו מעינות המצורע לזב גמור, יש איפוא לומר: **מה זב גמור** — הריהו **מטמא במשא, אף ראייה ראשונה של מצורע** — הריהי **מטמא במשא.**


###### Steinsaltz on Niddah 35a:6
[Steinsaltz on Niddah 35a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:6)

א ומביאים עוד, **אמר רב הונא: ראייה ראשונה של זב** — הריהי **מטמאה** את זה שיצאה ממנו, ואת זה שנגע בה בטומאת ערב, גם אם היתה ראייה זו **באונס.** ומקורם של דברים: **ש**כן **נאמר** בדינו של הזב: **"זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע** לטמאה בה" — הקיש הכתוב ראייה ראשונה של זיבה לראיית קרי. ומעתה נאמר: **מה** ראיית **שכבת זרע** — הריהי **מטמא** אף **באונס, אף ראייה ראשונה של זב** — הריהי **מטמאה** אף **באונס.**


###### Steinsaltz on Niddah 35a:7
[Steinsaltz on Niddah 35a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:7)

ודנים בדברי רב הונא אלה, **תא שמע** [בוא ושמע] מהמשנה, שכן אמרו בדינו של מי ש**ראה ראייה ראשונה** של זוב — **בודקין אותו** אם לא ראה את הזוב מחמת אונסו. **מאי לאו** [האם אין הכוונה] שמטרתה של בדיקה זו כדי **ל**טהר אותו מן ה**טומאה,** שכיון שראה באונס — אינו טמא, ושלא כדברי רב הונא! ודוחים: **לא,** מטרת הבדיקה **ל**פוטרו מן ה**קרבן** לאחר שיראה עוד שתי ראיות, שזו כיון שהיתה באונס אינה נחשבת למנין.


###### Steinsaltz on Niddah 35a:8
[Steinsaltz on Niddah 35a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:8)

ומציעים עוד, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו באותה משנה כי **ב**ראייה **שניה** של הזב שוב **בודקין אותו** אם ראה כתוצאה מאונס. ויש לברר: **למאי** [למה, לאיזה ענין] נועדה בדיקה שניה זו? **אילימא** [אם תאמר] שהיא באה כדי **ל**פוטרו מן ה**קרבן** אם יראה עוד ראייה, **אבל לטומאה** — **לא,** שאין מטהרים אותו אף שראייה זו היתה באונס. ואולם אין מקום לפירוש זה, שהרי **אקרי** [נקרא] **כאן** בדין הזב "כי יהיה זב **מבשרו"** (ויקרא שם ב) — **ולא** שיצאה **מחמת אונסו,** שאם ראה מחמת אונסו — אינו נטמא בה, **אלא לאו** [האם לא] הכוונה **ל**טהר אותו מן ה**טומאה, ומדסיפא** [ומתוך שהסוף] של אותה משנה בא **ל**ענין **טומאה** — נלמד מכאן כי **רישא נמי** [תחילתה של המשנה גם כן] באה **ל**ענין ה**טומאה!**


###### Steinsaltz on Niddah 35a:9
[Steinsaltz on Niddah 35a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:9)

ודוחים: **מידי איריא** [וכי הדברים שייכים]? **הא כדאיתא** [זה כפי שיש], **והא כדאיתא** [וזה כפי שיש]. שאפשר לומר כי שני חלקי המשנה עוסקים בעניינים שונים, שהבדיקה הראשונה באה לענין קרבן ולא טומאה, ואילו הבדיקה השניה באה לענין טומאה וקרבן.


###### Steinsaltz on Niddah 35a:10
[Steinsaltz on Niddah 35a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:10)

ומביאים עוד ראיה שלא כדברי רב הונא, **תא שמע** [בוא ושמע], ממה ששנינו כי **ר' אליעזר אומר** ש**אף בשלישי** (ראייה שלישית) **בודקין אותו, מפני הקרבן.** ונדייק מכאן: זהו טעמו של ר' אליעזר, **מכלל** [מכאן] נלמד שלדעת **תנא קמא** [הראשון] — **מפני הטומאה קאמר** [ הוא אומר ], והרי איפוא למדים אנו כי אם ראה ראייה ראשונה באונס, אין הוא נטמא בה, ושלא כדברי רב הונא!


###### Steinsaltz on Niddah 35a:11
[Steinsaltz on Niddah 35a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:11)

ודוחים: **לא,** אין לדייק כן בשיטת תנא קמא, שכן יש לומר כי **דכולי עלמא** [לשיטת כולם ] בודקים אותו **ל**ענין ה**קרבן, ו**אילו **הכא** [כאן] מחלוקתם **ב"אתים" קא מיפלגי** [ הם חולקים ], האם דורשים להלכה מן הכתוב "את" (שבפסוק "והזב את זובו לזכר ולנקבה"). שבכך נחלקו: **רבנן** [חכמים] **לא דרשי** [אינם דורשים] **"אתים",** **ו**אילו **ר' אליעזר דריש** [דורש] **"אתים".**


###### Steinsaltz on Niddah 35a:12
[Steinsaltz on Niddah 35a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:12)

ומפרטים: **רבנן** [חכמים] **לא דרשי** [אינם דורשים] **"אתים",** ולכן כך הם דורשים: **"הזב"** — הרי זו ראייה **חדא** [אחת], **"זובו"** — הרי אלה **תרתי** [שתים] ראיות, **"לזכר"** — הריהו טמא לענין חיוב קרבן אם היו ראיות אלה שלא באונס. אכן **בשלישי אקשיה רחמנא** [הקישו הכתוב] **לנקבה.** ונלמד מכאן שאף אם היתה הראייה השלישית מחמת אונס, דינו כדינה של הזבה, המטמאת אף בראיית אונס.


###### Steinsaltz on Niddah 35a:13
[Steinsaltz on Niddah 35a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:13)

**ו**אילו **ר' אליעזר דריש** [דורש] **"אתים",** ולכך נדרש הכתוב באופן זה: **"הזב"** — הרי זו ראייה **חדא** [אחת], **"את"** — הרי אלה **תרתי** [שתי] ראיות, **"זובו"** — הרי אלה **תלת** [שלוש] ראיות. ונצרך הוא בראיות אלה להיבדק אם לא ראה מחמת אונס, שכן אין ראיית אונס מחייבת קרבן. אכן **ברביעי** (בראייה רביעית) **אקשיה רחמנא** [הקישו הכתוב] **לנקבה,** שאף אם ראה ראייה זו באונס הריהי נחשבת כראייה.


###### Steinsaltz on Niddah 35a:14
[Steinsaltz on Niddah 35a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/35a:14)

ומביאים עוד ראיה שלא כדברי רב הונא, **תא שמע** [בוא ושמע], **ר' יצחק אומר: והלא,** מאחר שכבר הוקשה ראיית זיבה לראיית קרי, נמצא כי ה**זב** הריהו **בכלל בעל קרי היה, ולמה יצא** (נכתב בפרשיה נפרדת, בפרשת הזב) — להורות ששונה הוא מדין בעל הקרי, הן לענין שיש **להקל עליו** יותר מבעל קרי, **ו**לענין שיש **להחמיר עליו** יותר מבעל קרי. ומפרט: **להקל עליו** — **שאין** הזב **מטמא ב**ראיית **אונס,** ושלא כבעל קרי הנטמא בה. **ולהחמיר עליו** —