## Steinsaltz on Niddah Daf 36b

###### Steinsaltz on Niddah 36b:1
[Steinsaltz on Niddah 36b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:1)

א משנה האשה **ה**מעוברת שהגיעה זמנה ללדת והריהי **מקשה** (מתקשה) בלידה, ומתוך כך היא רואה דם — הרי זו **נדה.** האשה ש**קשתה** בלידה **שלשה ימים** רצופים, שראתה בהם דם מתוך קושי הלידה, והיו שלושת הימים הללו **בתוך** תקופת **אחד עשר יום** (שהם הימים הראויים לזיבה, "אחד עשר הימים שבין נדה לנדה"), **ו**לאחר מכן **שפתה** (נחה) מקישוי הלידה במשך **מעת לעת** (עשרים וארבע שעות, יממה), מתברר איפוא שהדם שראתה לא מחמת קישוי הלידה בא, אלא דם זיבה הוא, **ו**לכן אם לאחר מכן **ילדה** — **הרי** דינה של **זו** כדין כל ה**יולדת בזוב,** אלו **דברי ר'** **אליעזר.**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:2
[Steinsaltz on Niddah 36b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:2)

**ר'** **יהושע אומר:** דין זה נוהג רק כאשר שפתה **לילה** שלם **ו**ב**יום** שלאחריו, **כ**מו **לילי שבת ו**ב**יומו.** ומסבירים: זה ששנינו ששפתה האשה — הכוונה היא דווקא **ששפתה מן הצער** שבלידה, **ולא מן הדם.** שאף שלא פסק דמה, כיון ששפתה מן הצער, מוכיח הדבר שאין הדם מחמת הלידה, אלא דם זיבה הוא. אבל אם שפתה מן הדם ולא מן הצער — אין זה מוכיח שדם זה הוא דם זיבה.


###### Steinsaltz on Niddah 36b:3
[Steinsaltz on Niddah 36b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:3)

ומבררים עוד: **כמה היא קישויה,** מה הוא משך התקופה שלפני הלידה, שבה מוגדר צער הלידה כקישוי, והדם שרואה בו אינו נחשב לדם זיבה? **ר' מאיר אומר: אפילו ארבעים וחמשים יום** שלפני הלידה, גם אם ראתה בהם בתקופת "אחד עשר הימים של זיבה" מתוך צער לידה — אין היא נחשבת ליולדת בזוב. **ר' יהודה אומר: דיה** שיחול בה דין זה אלא ב**חדשה,** בחודש שלפני הלידה. **ר' יוסי ור' שמעון אומרים: אין קישוי יותר משתי שבתות** (שבועות) לפני הלידה. ואם ראתה לפני כן דם אפילו מתוך קושי הלידה — הריהי נחשבת כיולדת בזוב.


###### Steinsaltz on Niddah 36b:4
[Steinsaltz on Niddah 36b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:4)

ב גמרא שנינו בתחילת משנתנו כי האשה המקשה בלידתה הריהי נדה, ומלשון זו עולה כי הדברים אמורים בכל אשה. ושואלים על כך: **אטו** [וכי] **כל המקשה נדה היא** וטמאה, והרי ממשיכה המשנה ואומרת כי המקשה בתקופת אחד עשר הימים של זיבה, אינה נחשבת זבה!


###### Steinsaltz on Niddah 36b:5
[Steinsaltz on Niddah 36b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:5)

**אמר רב:** אף המקשה בימי זיבתה, אף שאינה נחשבת זבה, וגם אין דינה כ"זבה קטנה" (הצריכה לשמור יום אחד בטהרה כנגד יום טומאה), הריהי **נדה.** ואולם לא לכל דיני נדה, אלא רק **ליומא** [ליום] אחד שאסורה באותו היום שראתה בו לשמש עם בעלה, וטובלת בערב, ומותרת לבעלה. **ושמואל אמר:** גזירת חכמים היא שצריכה היא לשמור יום אחד בטהרה, וטעם הדבר: **חיישינן** [חוששים אנו] **שמא תשפה,** ויתברר איפוא שלא היה זה דם קישוי, וזבה היא.


###### Steinsaltz on Niddah 36b:6
[Steinsaltz on Niddah 36b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:6)

**ור' יצחק אמר: המקשה** באחד עשר הימים של זיבה, שראתה בהם דם — **אינה כלום,** ומותרת לבעלה אף באותו היום. ושואלים על כך: **והקתני** [והרי שנינו] במשנתנו בלשון כללית כי כל אשה **המקשה** הריהי **נדה,** ומשמע שאף הרואה מתוך קישוי בימי זיבתה הריהי נדה!


###### Steinsaltz on Niddah 36b:7
[Steinsaltz on Niddah 36b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:7)

**אמר רבא:** כוונת לשון המשנה היא שאם ראתה מתוך קושי לידה **בימי נדה** — הריהי **נדה,** אבל אם ראתה מתוך קושי לידה **בימי זיבה** — הריהי **טהורה.** וראיה לדבר, **והתניא** [ואכן שנינו בברייתא]: **המקשה** בלידתה **בימי נדה** — הריהי **נדה, בימי זיבה** — הריהי **טהורה.**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:8
[Steinsaltz on Niddah 36b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:8)

ומפרטים: **כיצד** הוא הרואה דם בתקופת ימי הזיבה, שלושה ימים רצופים, אם באופן זה ש**קשתה יום אחד** בצער הלידה, **ו**לאחר מכן **שפתה שנים** (יומיים) מצער הלידה, אך המשיכה לראות דם. **או שקשתה שנים, ושפתה יום אחד** מצער הלידה, וראתה בכל שלושת הימים הללו דם. **או ששפתה** מצער הלידה יום אחד, **וקשתה** יום אחד בצער הלידה, **וחזרה ושפתה** יום אחד וראתה בכל שלושת הימים הללו דם — בכל האופנים הללו, כיון שראתה בסוף הימים הללו דם מתוך ששפתה — מוכיח הדבר שלא מחמת הלידה היא שראתה דם, ו**הרי זו** נחשבת כ**יולדת בזוב.**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:9
[Steinsaltz on Niddah 36b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:9)

**אבל** אם **שפתה יום אחד וקשתה שנים, או ששפתה שנים וקשתה יום אחד, או שקשתה** יום אחד **ושפתה** יום אחד **וחזרה וקשתה** יום אחד, כיון שראתה בסוף הימים הללו דם מתוך קשי הלידה — מוכיח הדבר שמחמת הלידה ראתה דם, ו**אין** דינה של **זו** כ**יולדת בזוב.** **כללו של דבר:** אם היתה ראיית דם **קושי** ב**סמוך ללידה** — **אין זו יולדת בזוב,** ואם היתה ראיית דם **שופי** ב**סמוך ללידה** — **הרי זו יולדת בזוב.**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:10
[Steinsaltz on Niddah 36b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:10)

**חנניא בן אחי ר'** **יהושע אומר: ב****כל** מקרה **שחל** ראיית דם מחמת **קישויה ב**יום ה**שלישי שלה** — אין זו זבה, ו**אפילו כל היום כולו** היה **בשופי,** ורק שעה אחת מתוכו היתה מתוך קשי לידה — **אין זו יולדת בזוב,** שאין ראייה ביום השלישי נחשבת כראייה מן השופי, אלא אם כן היה זה יום שופי שלם.


###### Steinsaltz on Niddah 36b:11
[Steinsaltz on Niddah 36b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:11)

ושואלים: לשון הכללה זו האמורה בברייתא **"כללו של דבר", לאתויי מאי** [לרבות מה] היא באה? ומשיבים: **לאתויי** [לרבות] דין זה של **חנניא** בן אחי ר' יהושע, שצריך שיהיה כל היום השלישי בשופי, כדי שתיחשב הראייה בו כראייה מן השופי, ונטמאת בזיבה.


###### Steinsaltz on Niddah 36b:12
[Steinsaltz on Niddah 36b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:12)

ג שנינו במשנתנו שהרואה דם מתוך קשי הלידה בתוך אחד עשר ימי הזיבה, אין דין זבה עליה. ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין אלו הדברים]? **דתנו רבנן** [שכך שנו חכמים] על האמור בפרשת הזבה "ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים" (ויקרא טו, כה): **"דמה"** — בא למעט שדין זה נוהג דווקא ב**דמה** הבא **מחמת עצמה, ולא** בדם הבא **מחמת ולד.**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:13
[Steinsaltz on Niddah 36b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:13)

**ודנים בדרשה זו:** **אתה אומר** שבא הכתוב למעט את הרואה דם **מחמת ולד, או אינו אלא** בא למעט את הרואה דם **מחמת אונס,** שאינה נחשבת כזבה בכך? ודוחים: אינך יכול לומר כן, משום ש**כשהוא** הכתוב **אומר "ואשה כי יזוב זוב דמה",** ולשון כוללת זו "כי יזוב" באה לרבות — **הרי** שהזבה, אף אם ראתה דם ב**אונס אמור.** **הא** [הרי, אם כן] ב**מה אני מקיים** מה אני למד מהמיעוט **"דמה"** — **דמה** שבא **מחמת עצמה** מטמא מחמת זיבה, **ולא** דם שבא **מחמת ולד.**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:14
[Steinsaltz on Niddah 36b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:14)

**ו**אם תשאל: כיון שיש בכתוב זה ריבוי ויש בו מיעוט, **מה ראית** (מדוע יש להעדיף) ללמוד ממנו **לטהר את** הרואה מחמת **הולד ולטמא ב**רואה מחמת **אונס,** נלמד להיפך, לטהר את הרואה באונס ולטמא את הרואה מחמת ולד! ומסבירים: אלא **מטהר אני ב**רואה דם מחמת ה**ולד** — **ש**כן **יש טהרה אחריו,** שהרי לאחר ימי טומאת הלידה יבואו ימי טהרת הלידה, **ומטמא אני ב**רואה דם מחמת **אונס** — **ש**כן **אין טהרה אחריו.**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:15
[Steinsaltz on Niddah 36b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:15)

ושואלים על כך: **אדרבה** (להיפך), אפשר לומר: **מטהר אני ב**אשה שראתה דם מחמת **אונס** — **שכן** דין הוא שהרואה זיבה ב**אונס בזב טהור** הוא, ויהא הדין כן אף באשה, ונטהר את הרואה מחמת לידה? ודוחים: **השתא מיהא** [עתה על כל פנים] **ב**עניינה של **האשה** הזבה **קיימינן** [עומדים אנו], **ואונס באשה,** ולא באיש, **לא אשכחן** [מצאנו] שטהור הוא. ומשום כך, עדיף ללמוד מן הכתוב לטמא את האשה הרואה באונס, ולטהר את האשה הרואה מחמת קשי הלידה.


###### Steinsaltz on Niddah 36b:16
[Steinsaltz on Niddah 36b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:16)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר לשאלתך זו: **מאי דעתיך** [מה דעתך, רצונך] בשאלתך זו, **לטהורי** [לטהר] את האשה הרואה **באונס ולטמויי** [ולטמא] **ב**אשה הרואה מחמת קשי ה**ולד?** ואולם הוא עצמו, קשי הלידה, **אין לך אונס גדול מזה!**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:17
[Steinsaltz on Niddah 36b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:17)

ושואלים על דרשה זו: **אי הכי** [אם כך] דורשים אנו מכתוב זה לענין הזבה, מעתה בדין ה**נדה נמי נימא** [גם כן נאמר] באופן דומה: נאמר "ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה" (שם יט), ונדרוש: **"זבה"** — שנטמאת בנדה דווקא בדם **זובה** הבא **מחמת עצמה ולא** מדם הבא **מחמת ולד?**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:18
[Steinsaltz on Niddah 36b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:18)

**ונדון:** **אתה אומר** כי דין זה בא למעט את הרואה דם נדה מחמת קושי ה**ולד, או אינו** בא למעט **אלא** את הרואה דם נדה מחמת אונס? אינך יכול לומר כן משום ש**כשהוא** הכתוב **אומר "ואשה כי תהיה זבה"** — **הרי** דם הבא מחמת **אונס אמור** שהוא בכלל טומאת הנדה, אלא **הא** [הרי] **מה אני מקיים,** איזה מיעוט אני למד מהאמור **"זבה"** שאין היא נדה בו — דווקא דם **זובה** הבא **מחמת עצמה** מטמאה בנדה, **ולא** דם הבא **מחמת ולד.** ומדוע שנינו בברייתא כי דם קישוי לידה שנראה בימי נדה מטמא בנדה?


###### Steinsaltz on Niddah 36b:19
[Steinsaltz on Niddah 36b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:19)

**אמר ריש לקיש: אמר קרא** [הכתוב] בעניינם של ימי טהרת לידה, שאף אם ראתה בהם דם הריהי טהורה: **"תשב** על דמי טהרה" (שם יב, ה), והרי כתוב זה מלמדנו: **יש לך** באשה **ישיבה אחרת שהיא כזו,** שאף בה אינה נטמאת בדם שרואה, **ואיזו** היא **זו** — **זו** דם הבא מחמת **קושי** לידה **ב**אחד עשר **ימי זיבה,** ולא בנדה. ושואלים: **ואימא** [ושמא אמור] שאכן יש עוד הרואה דם ואינה נטמאת בו ואולם **זו** הרואה דם מחמת **קושי** לידה **בימי נדה,** ולא בזבה?


###### Steinsaltz on Niddah 36b:20
[Steinsaltz on Niddah 36b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:20)

**אלא אמר אבוה** [אביו] של שמואל: אמר קרא [הכתוב] בדין ימי טומאתה של היולדת נקבה **"וטמאה שבעים כנדתה"** (שם ה) — **ולא כזיבתה.** **מכלל** [מכאן] שיש אופן שדם הבא בתקופת **זיבתה** הריהו **טהור, ואיזו** ראיית דם היא **זו** שאינה מטמאה בזיבה — **זו** ראיית דם מחמת **קושי** לידה **בימי זיבה.**


###### Steinsaltz on Niddah 36b:21
[Steinsaltz on Niddah 36b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:21)

ושואלים: **והשתא דכתיב** [ועכשיו שנאמר] לימוד זה שמן הכתוב **"וטמאה שבעים כנדתה",** אם כן הכתוב **"דמה"** שממנו למדנו דבר זה מקודם, **למה לי?** ומשיבים: **אי לאו** [אם לא] היה בידינו אף את הלימוד מ**"דמה", הוה אמינא** [הייתי אומר] "וטמאה שבועיים כנדתה" מלמד כך: **כנדתה ולא כזיבתה, ואפילו** ראתה דם זיבה **בשופי** (רגועה מצער הלידה) לא תיטמא בכך כזבה. לכן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הלימוד הנוסף מהכתוב "דמה", שאין דין זה אמור אלא ברואה מחמת קושי לידה בלבד.


###### Steinsaltz on Niddah 36b:22
[Steinsaltz on Niddah 36b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:22)

ד לשיטת רב (הנאמרת למעלה) כי האשה הרואה דם מחמת קושי לידה בתקופת אחד עשר ימי הזיבה נוהגת כנדה באותו היום, שאסורה היא לבעלה באותו היום וטובלת בערב, נמסר כי **שילא בר אבינא עבד עובדא כוותיה** [עשה מעשה כמותו, כשיטתו] של **רב,** שהורה כך הלכה למעשה. ומסופר: **כי קא נח נפשיה** [כאשר נחה נפשו, כשנפטר] **רב, אמר ליה** [לו] **לרב אסי: זיל צנעיה** [לך הצנע, תעלים הלכה זו] שתאמר לשילא בר אבינא, שאין זו הלכה. **ואי לא ציית** [ואם לא יציית, יקשיב] שילא בר אבינא לדברים הללו — **גרייה** [גררהו, מושכהו בדברים] עד שישתכנע שאין זו הלכה. **הוא** רב אסי **סבר** [סבור היה] שרב לשון **"גדייה"** [הכריתהו, החרם אותו] אם לא יציית **אמר ליה** [לו].


###### Steinsaltz on Niddah 36b:23
[Steinsaltz on Niddah 36b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:23)

**בתר דנח נפשיה** [אחר שנחה נפשו, נפטר] **רב,** הלך רב אסי אצל שילא בר אבינא ו**אמר ליה** [לו]: **הדר** [חזור] **בך** מהלכה זו שאתה מורה בה כך למעשה על פי שיטתו של רב, **דהדר ביה** [שכן חזר בו] **רב** עצמו מהלכה זו. **אמר ליה** [לו] שילא בר אבינא לרב אסי: לא חזר בו רב, שכן **אם איתא דהדר ביה** [יש מקום לדבריך שחזר בו] — **לדידי הוה אמר** [לי עצמי היה אומר] **לי** שחזר בו, שכן תלמידו אני, ולא היה שולח שליח לומר לי דברים אלו. ולכן **לא ציית** לו שילא בר אבינא לרב אסי בדבר זה. הלך רב אסי, ו**גדייה** [החרים אותו], כפי שהיה סבור שכך אמר לו רב לעשות. **אמר ליה** [לו] שילא בר אבינא: **ולא מסתפי מר מדליקתא** [וכי אין אדוני ירא מתבערה] מעונש על שפגעת בי?


###### Steinsaltz on Niddah 36b:24
[Steinsaltz on Niddah 36b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:24)

**אמר ליה** [לו] רב אסי בדרך מליצה, ודרש את משמעות שמו כשם של תנא חשוב לציין כעין רמז על שם דומה: **אנא** [אני] הוא **איסי בן יהודה,** ש**הוא איסי בן גור אריה,** ש**הוא איסי בן גמליאל,** ש**הוא איסי בן מהללאל** ומורה שם זה ל**אסיתא דנחשא** [מדוכת נחושת], **דלא שליט ביה רקבא** [שאין שולט בה הרקב], כלומר, לא אפגע מכל רע. **אמר ליה** [לו] שילא בר אבינא: **ואנא** [ואני] הוא הנקרא **שילא בר אבינא,** ומורה שמו של אבי ל**בוכנא דפרזלא, דמתבר אסיתא דנחשא** [לבוכנת ברזל, המשבר מדוכת נחושת], כלומר, שתוכל זכות אבותי לפגוע אף בך.


###### Steinsaltz on Niddah 36b:25
[Steinsaltz on Niddah 36b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/36b:25)

ומסופר כי בעקבות הדברים **חלש** [חלה] **רב אסי,** והיה מיטלטל ממחלה למחלה, **עיילוה בחמימי אפקוה מקרירי** [נכנס לחום קדחת ויצא מצינון], **עיילוה בקרירי אפקוה מחמימי** [נכנס בצינון ויצא מחום], ומתוך כך **נח נפשיה** [נחה נפשו, נפטר] **רב אסי.**